אוהבים ויריבים

החיים זה לא פיקניק, בערך אחרי שלמדנו בילדותנו מה זה לעזאזל "פיקניק", למדנו גם שהחיים לא נראים ככה רוב הזמן. אפשר לשבת ולקטר, לייבב שזה לא מה שהבטיחו לנו, ולא להצליח להרים את הראש מעל למים. מצד שני, לכולם יש קשיים, ויש מה לעשות.

למרות שאמא שלנו טוענת בתוקף עד היום שאין עוד כמונו בכל העולם כולו, לצרות שלנו בדרך כלל דוקא יש אח ורע, וכמו פופיק – אצל כל אחד זה בווריאציה אחרת, והעיקרון זהה. כולנו מתמודדים עם בעיות כלכליות בסדרי גודל שונים, עם מטלות הבית, עם עייפות החיים המודרניים, עם החותנים.

כמה טיפים קטנים אולי לא ישנו את חייכם כמו טיפול זוגי אינטנסיבי, אבל בהחלט יכולים לפתוח כיוון חדש למחשבה או להידברות על הנושאים שיכולים להיות מה שיבנה ומה שיהרוס את מערכת היחסים.

כסף מגלגל ת'עולם

בהנחה שיש לכם כסף ברמה שמספיקה להישרדות היומיומית, ויש גג מעל לראש, רוב בני האדם נוקטים בשלוש גישות עיקריות לכסף:
1. כסף נועד להנאה: צריך לחיות את הרגע, אין לדעת מה המחר יביא איתו וחבל על כל רגע בחיים שלא נחווה במלואו.
2. כסף הוא לביטחון: מעבר למה שמוכרחים להוציא בשביל החיים היומיומיים, יש לחסוך את הכסף על כל צרה שלא תבוא.
3. כסף נועד שיחלקו אותו: עם בני הבית, עם האהובים עלינו, במתנות, נסיעות לחו"ל וכו'.

אם התמזל מזלכם ואתם ובני זוגכם חולקים את אותה הגישה, סביר שאינכם מתווכחים יותר מדי על ענייני כספים. במידה וזה לא המצב, תאלצו להכיר בכך שיש גישות שונות משלכם, שאינכם בהכרח "צודקים", וכדאי לשבת לדבר על הדברים. הגיעו להסכם עקרוני באשר למה תעשו עם הכסף המשותף שלכם, והקצו סכום מסויים לכל אחד מכם שיעשה בו כאוות נפשו מבלי להישפט על כך: אתה תוכל להוציא זאת על נעליים חדשות, ואת תוכלי לחסוך זאת בקופת גמל.

סקס והדירה הקטנה

כמו דברים רבים במערכת יחסים, גם היחס לסקס משתנה. לא, זה לא אומר שבהכרח אחרי שמתחתנים מפסיקים עם התחביב, מלבד מטרות רביה. בימים הראשונים למערכת היחסים, מנסים ללמוד כמה שיותר על בן הזוג, וזה כולל היכרות עם גופו. באופן טבעי, לאחר זמן מסויים, היחסים נכנסים לשגרה ואת הכמות מחליפה האיכות.

בשלב זה כדאי להפריך מיתוס – סקס ספונטני זה נחמד, אבל הוא לא בהכרח מוצלח יותר. לא כדאי להיכנס ללופ של תיסכול בגלל שחיי המין שלכם אינם נראים כמו סרט צרפתי חושני, עשו מה שאפשר כדי ליהנות מכל מפגש שיש לכם, ואל תבנו ציפיות לא הגיוניות (תלבושת המשרתת השובבה וגרבוני הרשת עשויים להיתפס כציפיה לא הגיונית, למשל...).

סברה מופרכת אחרת גורסת למשל שסקס מוכרח להיות הדדי ומתוזמר היטב כסימפוניה לשניים – אבל לרדוף לנצח אחרי האורגזמה הבו-זמנית יכולה להיות חוויה מתישה ולא סקסית בעליל.

מה אפשר לעשות?

אל תשכחו שסקס הוא מקור להנאה, לשעשוע, למשחק, ולא לסגירת חשבונות, השוואת אורגזמות או לפנקסנות. נסו להגמיש עד גבול הנוחות האישי שלכם את עצמכם לבקשות בן הזוג, ומצד שני, אל תלחצו יותר מדי ואל תציקו אם שוב ושוב אמרו לכם "לא תודה".

סקס יכול להיות מוענק בתורות, כחלק מן ההנאה שלכם לעשות נעים לבן הזוג ולא בהכרח כדי שיחזירו לכם טובה תיכף ומיד. היו נדיבים, רכים ומתחשבים – אל תשכחו שעם הסקס מגיעה גם חשיפה ופגיעות גדולה.

והכי חשוב: דברו על זה. אלא אם אתם משתובבים עם אורי גלר, אף אחד לא קורא לכם את המחשבות. ספרו מה אתם אוהבים, מה מציק, מה נעים ומה לא. אם לא נוח לכם במיוחד, אל תשבו לשוחח בסלון על קפה: היכנסו למיטה, הדליקו נר, התחבקו ודברו. אחרי זה אולי אפילו תרצו לתרגל את הגילויים החדשים שלכם האחד על השני.

עניין של זמן

במחקר שנעשה על ידי לשכת המסחר הבריטית, התגלה ששמונה מתוך עשרה שכירים דיווחו שאין להם די זמן עם המשפחה והחברים. העבודה במאה ה-21 היא הרבה יותר מהכורח להביא לחם וחמאה הביתה, העובדים נדרשים ליותר שעות, סמכויות והשקעה, והמירדף להתקדם ולהוכיח את עצמך, גובה את המחיר בדרך כלל משעות הפנאי. אז איך בכל זאת מצליחים לאזן בין הזוגיות לעבודה?

אל תהיו פרפקציוניסטיים: קריטריונים גבוהים זה מצוין, גם שאפתנות והרצון לעשות את המקסימום. אבל אל תתנו לפרפקציוניזם בעבודה לכרסם בכל חלק אחר של חייכם. ביחרו את הקרבות שלכם – פרזנטציה חשובה לפני הבוסים זה דבר אחד, ודו"ח רוטינה שבועי זה דבר אחר. נסו לראות איך אתם מאזנים בין הרצון שלכם לעשות זאת הכי טוב שאפשר ובין זמן סביר להשקעה.

קובעים פגישה: הצהרה עמומה נוסח – "נדבר בערב", נוטה שלא לתפוס משקל, להידחות או להתמסמס כשהלחץ עולה. אבל אם שניכם תקבעו פגישה ותרשמו אותה ביומן שלכם כזמן זוגי נקי מהפרעות, רוב הסיכויים שזה יצא לפועל. בהתחלה זה עשוי להיראות כרשמי או מלאכותי, אבל זה מחיר פעוט לטובת הזמן המשותף.

איכות ולא כמות: אם יש לכם רק מעט מאוד זמן משותף, הפכו אותו למשמעותי ובלתי נשכח: עשו אמבטיה ריחנית משותפת, התלבשו יפה וצאו למסעדה, לכו להצגה, לקונצרט, או אפילו איכלו פופקורן וצפו בדי.וי.די. בבית. העיקר שלא תנצלו אותו למריבות טפשיות ולהתחשבנויות על הזמן המועט שיש לכם.

קבלו עזרה: אם התמזל מזלכם להיות מוקפים באנשים שמציעים עזרה – תנו להם. אחת מהמלכודות היא להסתגר כשנעשה קשה, ולהרגיש שהעומס מוטל כולו על כתפיכם. בתקופות לחוצות במיוחד היעזרו בבייביסיטרים, בעוזרת בית, אפשר מפעם לפעם לקנות אוכל מוכן, ולהיעזר בשכנים, בחברים ובמשפחה שמציעים את עזרתם.

והכי חשוב
אל תרגישו שאתם קורבנות. קבלו את התנאים שאתם לא יכולים לשנות, והיו יצירתיים לגבי מה שאתם כן יכולים לעשות. אם אתם מגיבים בדיוק באותו האופן לאותה בעיה והיא לא נפתרת – כנראה שהגיע הזמן לפתוח דלת חדשה שעוד לא ניסיתם. קשיי יומיום יש לכולם, אבל אתם יכולים להחליט שהם לא שולטים בכם ולא מגדירים את איכות החיים שלכם. בהצלחה!