גם לריב צריך לדעת
כל זוג צריך לריב, אבל הריב הוא הכרחי רק אם הוא פותר בעיות. כך תעשו את זה נכון
כולנו מכירים את הזוגות המעצבנים שמתנהלים כאילו הכל תמיד רגוע אצלם, נעים וזורם. הם מתנדנדים להם במין אופטימיות קוסמית, רגועים כאילו רק עכשיו בילו שעות בסקס טנטרי ועוד נשאר להם כוח אחר כך לשטוף את הבית ביחד, ברור שביחד.
ורק אתם, כך נדמה לכם, לא מצליחים להגיע להסכמה מי מוריד את הזבל, מוצאים סיבות זערוריות למריבות כמו שפופרת משחת שיניים שלא נסגרה, גרביים שפספסו את סל הכביסה ועוד ועוד אירועים טורדי שלווה שמפריעים לכם ליהנות זה מחברתו של זה.
למה באמת רבים?
כל הזוגות רבים על כסף, על סקס, על ילדים ועל מטלות הבית. עם זאת, כמעט בכל המריבות, אם מגרדים מעט את פני השטח, מגלים שהנושא שמציק באמת שונה מאוד מהטריגר המוצהר. מריבות שחוזרות על עצמן בדרך כלל נובעות מרגשות מודחקים וצרכים לא מטופלים ש"מתחפשים" לכדי משהו אחר. קל יותר להזדעק על חשבון חשמל שלא שולם בזמן, מאשר להצהיר שאתם מרגישים שהאחריות על הקשר מוטלת רק על כתפיכם.
במקרים רבים אחרים, המריבה הנקודתית נהנית מרקע עשיר של טינה מצטברת, שהופכת את המריבה שבהווה רק לקצה קרחון דחוס, שקבור עמוק מתחת לפני השטח הנראים. במקרה כזה יש לבדוק מהו שורש העניין, לא באמצעה של המריבה, אלא כשיחה יזומה, רגועה ובעדינות.
כשאנחנו מגיעים למערכת יחסים, אנו מביאים איתנו קיטבג מלא בחוויות קודמות. מריבות רבות מתחילות בכלל בגלל ניסיון העבר המצטבר ואינו קשור בהכרח לבן הזוג הנוכחי. אלה יכולים להיות נושאים ופחדים שעלו מול בני זוג אחרים, ואפילו מריבות שניהלתם בבית המשפחה הגרעינית עם אחד ההורים. גם כאן, שווה לבדוק על מה באמת אתם רבים ולפתור זאת מחוץ לאירוע המריבה הנקודתית.
מה הסגנון שלכם?
המריבות שלכם תמיד נראות אותו הדבר? לא רק אצלכם. כמו בדברים רבים, האופן בו אנו רבים נכנס לדפוס קבוע ולעיתים קשה מאוד לצאת ממנו, מה שבהכרח גורם לזה שהמריבות ימשיכו בלופ אינסופי שנשמע ונראה אותו הדבר. זהו את סגנון המריבה שלכם: האם אתם חוששים מעימות? מטיחים הכל בפנים ואז מתחרטים? האם אתם אלו שתמיד מפייסים ומשכינים שלום? זיהוי סגנון המריבה שלכם ושינויו, יביא לכך שלא תהיו קורבן של הדפוס הלא מודע שלכם, תהיו יותר בשליטה, ובתקווה, תקצרו ותמננו את כמות המריבות שלכם.
איך בכל זאת עושים את זה?
גם לריב צריך. זוגות שלא רבים אף פעם נמנעים מהעלאת רגשות לגיטימיים ולא מנהלים תקשורת כנה. אבל כמה כללים פשוטים יוכלו לשמור על המריבות שלכם נקיות יותר, מניפולטיביות פחות, ובעיקר יובילו אתכם להוציא מסקנות ולא למחזר מריבות מן העבר.
היצמדו לנושא הנדון
אל תערבבו שמחה בששון, אל תנצלו את ההזדמנות כדי לירות לכל הכיוונים באשר לכל הנושאים שמטרידים אתכם.
אל תריבו על פרטים טריוויאליים
זה לא באמת משנה אם זה קרה ביום שני או שלישי, נכון? העניין הוא שמישהו שכח את הכביסה להרקב במכונה. היצמדו לעיקר.
פתחו את המשפטים שלכם ב"אני"
קחו אחריות על התחושות שלכם, אל תכלילו, אל תהפכו את טענותיכם לכתב האשמה מדיני. "אני מרגישה ש..", אינו כמו "אתה תמיד..."
נסחו את דעתכם הפרטית בלבד
זה יופי אם גם אמא שלך מסכימה איתך, או אם נדמה לך שהיא עושה את אותו הדבר עם אחרים. אבל בזמן המריבה, קחו אחריות על דעתכם והרגשתכם ואל תביאו אנשים אחרים לתמוך בדעתכם.
שבו כשאתם מתווכחים
שבו, נסו להרפות את השרירים, לדבר בטון סביר ולא לשכוח לנשום. אם אתם מרגישים שאתם מתחממים מדי, קחו פסק זמן וחיזרו לדבר כשנרגעתם. אל תתנו לסיטואציה להפוך לאלימה, לא מילולית, לא בטונים שלה, ובטח שלא פיזית.
איך לא לחזור על מריבות?
דרך אחת לפתור נושאים שחוזרים אצלכם במריבות היא לטפל בהם בצורה מודעת ומתוכננת ולא לחכות לדבר הבא שיצית את המריבה.לשם כך קבעו לכם פגישה, פנו לה זמן ונסו את התרגיל הבא:
קבעו את הנושא הנדון
נושא אחד בלבד, מוגדר שמוסכם על שניכם שיש לדון בו.
ענו כל אחד בתורו
ללא הפרעה וללא קטיעות מצד בן הזוג שמקשיב, ענו על השאלות הבאות:
• מדוע נושא זה מפריע לי
• מה החלק שלי בבעיה זו?
• מה שאני יכול לעשות כדי לסייע לפתור את הבעיה זה...
לאחר מכן דברו על מה שהעליתם, נסו להגיע להסכמה באשר למה כל אחד מכם יעשה כדי למנוע את הישנות הבעיה שמפריעה לכם.
והכי חשוב
זכרו גם בזמן המריבה הכי סוערת, שאתם אוהבים את מי שאתם מדברים איתו. תזכירו לעצמכם שאתם מדברים כדי להיטיב את מערכת היחסים ולא לפוצץ אותה. ונסו שלא ללכת לישון כועסים – קלישאתי, אבל עדיין נכון.