אהבה בשלט רחוק

יחסים בשלט רחוק? אם צפיתם במספיק סרטים אמריקאיים (ולא משנה בכמה מהם צפיתם, זה מספיק), אתם ודאי משננים לעצמכם – זה לא עובד, לא משנה כמה רוצים, זה פשוט לא עובד. מאחר שרובנו לא ניחנים בתכונות מג ראייניות, הסבירות שמישהו יקפוץ על מטוס רק כי אנחנו מרגישים מעט שבריריים, קרובה ל... איך לנסח את זה בעדינות? כן. זה פשוט לא יקרה. אז איך נשארים בקשר זוגי, גם אם ישנן תקופות ארוכות שלא מתראים? האם זה אפשרי בכלל?

כמו הרבה מאוד דברים, הכל מתחיל בגישה שלכם לעניין. אם גדלתם במשפחה שבה אחד ההורים היה חסר בבית במהלך תקופות ארוכות, וזה היה המצב הנורמטיבי, לא תעשו מזה עניין גדול. מצד השני, אם הוריכם מעולם לא בילו לילה אחד בנפרד מאז החתונה, האופציה לבלות זמן בנפרד מבן זוגכם, תיתפש כהזויה ובלתי מתקבלת על הדעת.

הרעיון של זמן בנפרד בתוך הזוגיות, יכול להעלות תחושות שונות וכעסים: המחשבה המקובלת היא שאם אוהבים מישהו צריכים להיות איתו פיזית כל הזמן. להלן: אם היית אוהב/ת אותי, היית נשאר/ת. כמו כן, אם מישהו מבני הזוג חווה פרידה כואבת שהתחילה בפרידה זמנית (אפילו משיקולים ענייניים – עבודה רחוקה או נסיעה), הוא עלול לתפוס את תקופת הפרידה כתחילת סוף מערכת היחסים.

עדיף ללכת או להשאר?

אם אתם בן הזוג שיוזם את הזמן בנפרד, סביר שתחושו שונה מבן הזוג שנשאר בבית. מי שנמצא רחוק מהבית חשוף לחוויות חדשות, ואולי הזדמנויות עבודה חדשות ואנשים חדשים. כל אלה יכולים להיות מלהיבים לכשעצמם, אך קשה כשבן הזוג לא נמצא כדי לחלוק זאת איתו. אתם עשויים למצוא את עצמכם מתנדנדים בין התלהבות עזה לדכדוך ותחושת בדידות.

בן הזוג שנותר בבית אמנם נהנה מסביבה מוכרת, תמיכת המשפחה והחברים אך עם זאת הוא עשוי להרגיש תקוע, נטוש ולכוד בסביבתו. מלבד זאת, ישנו קושי לא מבוטל בניהול חיי היומיום שהתחלקו בין שניכם, לגמרי לבד. אז איך תגרמו לזה לעבוד?

מדברים על זה

הסוד הוא לא לשמור בבטן. רבים מן הזוגות שמתמודדים עם הסיטואציה הזו, נופלים לכמה פחים אפשריים: מעמידים פנים שהכל בסדר אבל בעצם מרגישים שבן הזוג לא יבין או יזדהה עם תחושותיהם האמיתיות, למשל. אפשרות אחרת היא שאתם שומרים טינה סמויה כי אתם חושבים שלבן /ת הזוג קל יותר להתמודד מאשר לכם. בפועל, סביר ששניכם זקוקים לתמיכה ולאישור, אך פוחדים להידחות כשתבקשו אותה. היו כנים! תאמרו מה שעל לבכם. ספרו את הדברים הטובים כמו את הרעים. דברו על הסיטואציה הקשה, ונתבו את הרגשות השליליים אל הסיטואציה ולא אל בן הזוג, כך תוכלו לצפות בשמחה לפגישה המחודשת.

להמשיך לתקשר

דווקא עכשיו חשוב יותר מאי פעם להמשיך לתקשר זה עם זה, ולמצוא דרכים חדשות ומגוונות לשמור על הקשר – השתמשו בכל האמצעים העומדים לרשותכם: מייל, שיחות טלפון, הודעות טקסט, אפילו מכתב בכתב יד שנשלח בדואר וממתין בתיבת המכתבים. כל אחד מהם יוצר אפקט קצת שונה. שלחו מדי פעם מתנות קטנות, רק כדי להראות שחשבתם זה על זה. הפתיעו בשיחות טלפון: אם בכל יום אתם מקפידים לדבר לפני השינה, שבשו לשם ההפתעה את ההרגל והתקשרו באמצע היום רק כדי לומר "אני אוהב/ת אותך". שלחו תמונות עדכניות, שלכם, של חיית המחמד, של הילדים.

היזהרו מהאנטי-קליימקס

לקראת הפגישה המחודשת כל אחד מבני הזוג מביא איתו את ההתרגשות שלו, הציפיות שלו. סביר שכל אחד מכם יוצר מגדל ציפיות שלאו דווקא מתכתב עם המציאות. במצב כזה אין מנוס אלא מלהתאכזב, להרגיש מבולבלים, חרדים ומתוסכלים. אתם עשויים למצוא את עצמכם מתווכחים, או שותקים במבוכה, במקום להשתגלל על מצע ורדים כמו שדמיינתם.
את זה אתם יכולים למנוע אם תדברו על הפגישה לפני שהיא מתרחשת בפועל, ועל איך הייתם רוצים שהיא תקרה. זכרו שיכול להיות שייקח זמן עד שתרגישו שוב בנוח זה עם זה. כדאי שלא להנדס הפתעות האחד לשני מהסוג שעשויות להכות בהלם תפקודי – אם אהובכם זה עתה ירד מהמטוס לאחר שעות טיסה ארוכות, כדאי לתכנן משהו גמיש, ולא לכפות תיכף ומיד ארוחה רומנטית, ערב בבית מלון, או יום בילויים ארוך בלונה פארק.

ובקיצור:

היו רגישים, התייחסו לזה בעדינות ואל תמהרו להסיק מסקנות חפוזות, חותכות או כאלה שאין מהן דרך חזרה. זו יכולה להיות תקופה משמעותית למערכת היחסים שלכם, ואפילו לחזק אתכם. אז שיהיה בהצלחה.