מנאז' א-טרואה

"אז בתכלס, פגשתי את האישה שלי כשיצאתי עם בחור, ואת הבחור שאנחנו חיות איתו כשיצאתי עם בחורה אחרת".
(ג'י מסבירה את חייה לקורא המבולבל, מאתר הארגון "אהבות רבות"

סקרלט ג'והנסון, שנבחרה השנה כאישה הסקסית ביותר בעולם על ידי מספר מגזינים שמבינים בזה, לא מאמינה במונוגמיה: "אנשים לא נועדו לחיות במערכות יחסים מונוגמיות. זה נוגד את הטבע". אמרה, וצדקה: אם יש משהו שהטבע לא מאמין בו, זו מונוגמיה. 3 אחוזים בלבד מהיונקים הם מונוגמיים, בעוד כל השאר מחפשים לרעות בשדות זרים, וכמה שיותר. יש הטוענים כי מונוגמיה, אותו מושג טעון לפיו אנחנו אמורים להיות נאמנים לבני זוגנו, היא מוסד חברתי, כלכלי ודתי ולא טבעי בעליל, שפותר תכונות כגון קנאה, רכושנות ודברים מלבבים אחרים שניחנו בהם. מלבד העובדה שאלו תכונות אנושיות מאוד, אנשים שחיים במערכות יחסים משולשות טוענים כי אפשר גם אחרת: הרבה כבוד הדדי, הרבה נכונות להתפשר, ובעיקר - הרבה סקס ורומנטיקה, ללא רגשות אשם.

סצנות זה רק בסרט

החיים בשלישייה, בניגוד למערכות יחסים פתוחות הכוללות סקס אך לא מגורים משותפים, מעלים מספר בעיות. הדרך היחידה ללמוד עליהן, מלבד מחשבה מעמיקה של שתי דקות ופרישה מרצון אחרי בעיה מס' 53, היא מאנשים המתנסים בה. האתר "פולי-אמורי", השם הלטיני ל"אהבות רבות" או "מערכות יחסים רומנטיות מרובות" כולל שאלות, תשובות ופורומים של אנשים שהיו שם וחזרו כדי לספר על זה, או כאלה שעדיין שם ונהנים מכל רגע.

שאלת הקנאה, העולה לעתים קרובות אצל אנשים שאפילו החיים עם בן זוג אחד נראים להם כמו סרט אימה בהמשכים, היא שאלה תכופה. אין אדם שלא הרגיש קנאה בחייו, גם אם הוא סומך במאה אחוז על האדם שאיתו. אך הקנאה, טוענים פולי-אמוריים רבים, אינה הוכחה לאהבה, אלא רק סימן לרכושנות. הקנאה, מבחינת אנשים שבוחרים לחיות בשלישייה, היא פשוט סימן שמשהו רע קורה, משהו שצריך לבדוק מדוע הוא שם, וכיצד לטפל בו.

לאנשים החיים בשלישייה יש מספר כללי מפתח, עליהם הם מקפידים בכדי לא להידרדר, חלילה, במדרון הידוע מראש אל עבר המונוגמיה הקטלנית. ראשית, מציעים ג'ו וקאט, פולי-אמוריים ותיקים, הצרכים שלך קודמים לכל. זוהי תיאוריה פילוסופית ידועה ונוחה למדי, שהומצאה קודם כל באקדמיה, ואחר כך יושמה אך ורק בקומונות שונות. לפי הניהיליזם המתקדם, אם כל אחד יעשה רק מה שבא לו ב-100 אחוז מהזמן, 100 אחוז מהצרכים של 100 אחוז מהאנשים, ימולאו ב-100 אחוז מהזמן. שנית, מסבירים ג'ו וקאט לכיתה, דברו על הכל. כלומר, בכדי להימנע מסצנות של זריקת מאפרות בסלון, עליכם להיות כנים ככל האפשר. לסיכום השיעור, כנות תמנע קנאה, ולעשות מה שבא לך ימנע חיכוכים עם אנשים שמודעים לזה שאתה אמור לעשות מה שבא לך, כל הזמן. נשמע מסובך? חכו עד שתשמעו על סידורי השינה.

מאמי, הלילה אתה ישן בסלון

פולי-אמוריים מתעצבנים מעצם השאלה על סידורי השינה. זה מעלה להם מיד דימויים על סקס, והם עלולים לחשוב שאתם שואלים רק מתוך מציצנות. מה שנכון, כמובן. לפי ג'ק, "הסקס הוא לא העיקר פה. הדבר הכי טוב שאני יכול לעשות בשביל כל אחד מהפרטנרים שלי, הוא לפגוש אותם בדלת כשהם חוזרים מהעבודה, עם סנדוויץ' לכל אחד וחיוך גדול". אחרי הסנדוויצ'ים, החיוכים, ועוד כל מיני טקסים מוזרים כמו ארוחת ערב ופרק של "אבודים", מתפנים החברים למיטתם. זו יכולה להיות, כך מספרים, מיטה אחת גדולה שתארח את השלושה, וזו יכולה להיות מיטה זוגית עם סידורי שינה שבועיים, בעוד הפרטנר השלישי נרגע עם ספר טוב בחדר משלו.

אחוזי ההצלחה של סידורי השינה, כמו גם אחוזי ההצלחה של מערכות יחסים פולי-אמוריות באופן כללי, אינם ידועים. יש המחזיקים שנים, יש הנשברים אחרי שבועיים. מה שכן ידוע זה איך לדפוק מערכות יחסים משולשות, עד הסוף ובצורה יסודית. באופן לא מפתיע, הדרכים לפשל בשלישייה דומות מאוד לאלה שהורסות גם מערכות יחסים מונוגמיות: שקרים, האשמת האחר כשמשהו לא עובד במערכת היחסים, אי לקיחת אחריות על טעויות, חוסר פרגון, מניפולציות, ושיטות מלאות קסם אחרות, המוכרות לכולנו היטב. ההבדל היחיד בין טקטיקות ההרס במונוגמיה לבין הפרקטיקה שלהם בשלישיות, הוא שאתה יכול לשקר, להאשים, ולא לפרגן לשני אנשים בו זמנית, במקום להסתפק רק באחד.

גם אצלנו

ארגונים פולי-אמוריים קיימים בעיקר בארה"ב ומערב אירופה. במלים אחרות: בארצות המאמינות שמונוגמיה היא צורת החיים הנורמלית, ולכן על פולי-אמוריים להתארגן על עצמם ולהקים אגודות שונות. מחוץ לארה"ב, אם לשפוט לפי מספר רשימות התפוצה באתר, מככבת קנדה, ואפילו הניו זילנדים מתגאים ברשת פולי-אמורית משלהם.

מבחינה חוקית, אין לשלישיות בארצות אלה כל סטטוס: בהתחשב בעובדה שלא ניתן להינשא ליותר מאדם אחד בו זמנית, מיסוד היחסים בשלישייה מבחינת זכויות סוציאליות ואחרות, אינו אפשרי באף מדינה מפותחת. ישראל, לצערנו או לשמחתנו, לא נמצאת על מפת הארגונים הפולי-אמוריים. השלישייה המפורסמת ביותר בארץ היא זו של העיתונאית בילי מוסקונה לרמן, אשר בחרה בגיל 47 לחיות עם שני בני זוג תחת קורת גג אחת, גבר ואישה, יחד עם ילדיהם המשותפים. וכמו שאומרים אצלנו בקומונה, כן ירבו.