אמאל'ה, גפילטע!

סוף סוף חג: מזג האוויר מתחיל להתקרר, החצבים פורחים, חגי תשרי בפתח. אבל אתם? אתם מצליחים רק לחשוב על הפגישה המאיימת עם החותנים. הדג העתידי שתאכלו בערב החג נתקע כבר מאוגוסט בוושט, והמחשבות על המרור מפסח חוזרות ומציפות.

הבדיחה מספרת שהאדם שהכי כדאי להתחתן איתו הוא חכם, עשיר, יפה ויתום. העובדה שהתאהבנו בבחיר לבנו עדיין לא הופכת את חבריו לחברינו הטובים ביותר, או את הוריו לאהובים עלינו. מה שכן, הם חלק מן החבילה. לפעמים קשה להאמין שהם הצליחו לגדל את מי שאנחנו אוהבים, אבל בכל זאת, לפחות על זה מגיע להם את הקרדיט.

באשר לבעיה שלכם להסתדר איתם? אל תדאגו, לא המצאתם שום דבר. רבים הם האנשים שמדווחים על קשיים עם החותנים, מקטנים ועד גדולים. והבעיה נוטה להתגבר בתקופות החגים: הציפיות הלא אחידות מן החג, מאבקי שליטה קטנים שמתפוצצים לכדי מריבות גדולות ואפילו יריבויות כמו "עוגת הדבש של מי מוצלחת יותר".

משפחה, כמו שיאמרו לכם כל החיים, לא בוחרים. אבל עם שלכם לפחות גדלתם, ההרגלים שלכם הם תוצאת שנים של הטמעה של ההרגלים המשפחתיים שלכם. לכל משפחה יש את חוברת ההדרכה הלא כתובה, ולמרות שאתם עשויים לחשוב (ובצדק בדרך כלל), שהמשפחה שלכם מטורפת לגמרי, לפחות את הטירוף הזה אתם מכירים מימים ימימה. ההיתקלות בגיל מבוגר עם משפחה שמתפקדת באופן שונה לחלוטין, וההשתייכות החדשה שלכם אליה, עשויה להיות מבלבלת עבורכם כמו גם עבורם. זה עשוי לעבור בשלום, אבל מה אם לא?

חזית אחידה – במלחמה, כמו במלחמה

ועכשיו ברצינות: הדרך הקלה ביותר להתמודד עם ההורים של בן הזוג הוא לקבל תמיכה מבן הזוג. שבו והחליטו על הגבולות שלכם, במה מותר להתערב ומה אינו עניינם, נסו להסכים על סדרה של תגובות עקרוניות (מה עושים כשההורים קופצים לביקור פתע בן שעתיים ללא הודעה מוקדמת? מה מידת ההתערבות שלהם בגידול הילדים שלכם?). ככל שתיראו אחידים ונחרצים יותר, כך תגלו שייקל עליכם להסתדר עם ההורים.

הרגלים מעצבנים
לכל אחד מאיתנו יש כמה הרגלים מאוסים, באופן מופלא, קל לנו לראות אותם אצל אחרים ביתר בהירות. או אם להיות מדוייקים: אצל החותנים שלנו. אם זה האוכל חסר המלח והטעם, ההתעקשות לזמר את כל ההגדה, או סיפור אותן אנקדוטות משפחתיות שוב ושוב ושוב.

עירכו רשימה של ההרגלים המעצבנים של החותנים שלכם (שניכם, שלא יהיו מרירויות פנימיות ביניכם). שבו ודברו עליהם קצת, על מה אתם יכולים להבליג או לצחקק על זה ביניכם, ומה באמת בלתי נסבל בעיניכם. הדרך הטובה ביותר לתקוף את הנושא: כל אחד והוריו הוא. תמכו בבן הזוג שלכם ולכו לדבר עם הוריכם בדרך שאתם יודעים שתהיה הכי אפקטיבית. אין צורך להעליב אף אחד, עשו זאת ברגישות ובדיסקרטיות.

ביקורת תרבות

אחת מן הבעיות שמפריעות ומטרידות זוגות ביותר, היא כאשר הורי בן הזוג מעבירים ביקורת. אתם יכולים להחליט על אלו מן הביקורות תעברו בשתיקה ופשוט תמשכו בכתפיכם: ביקורת על הבישול, עיצוב הבית או כל דבר שאינו עקרוני. לעומת זאת, הגיבו על ביקורות אישיות ויחד עם בן הזוג בקשו מהם באדיבות לשמור את דיעותיהם לעצמם בנושאים שחשובים לכם יותר, כמו החלטות קריירה, כישורי ההורות שלכם וכיוב'.

"בדיוק היינו בסביבה..."
משפחות ישראליות ידועות בקשר הצמוד והחם שלהן. אם בארצות קרירות גם היחסים עשויים להיות מאווררים יותר, הרי שבארצנו הקטנטונת לא נדיר שמשפחות גרות בסמיכות זו לזו, מדברים כל יום בטלפון, ומתראות על בסיס קבוע.

עם זאת, כאשר החמימות הופכת להיות דביקה, אתם עשויים לרצות להציב גבולות שישמרו על הבית שלכם ומערכת היחסים שלכם לעצמכם. הסכימו ביניכם עם בן הזוג על כך ששיחות טלפון משעות מסויימות יסוננו ויתקבלו על ידי המענה הקולי, ושביקורים יעשו בתיאום ובהסכמה עם כל הצדדים.

סיווג בטחוני

ישנו מי שגדל באווירה בה בשולחן ארוחת הערב מדברים על הכל כולל הכל, ואין שום נושאים שאינן נדונים עם המשפחה. אם החלטתם מסיבה כזו או אחרת שאצלכם זה לא יהיה בדיוק כך, הסכימו עם בן הזוג שלכם מה נשאר בתוך התא הזוגי בלבד ואינו עניינו של אף אחד אחר: ענייני כספים, תכנון המשפחה או כל דבר אחר שתבחרו לשמור עליו דיסקרטי.

אצלי או אצלך?
מסתבר שהשאלה הזו לא מאבדת מהרלבנטיות שלה כמעט אף פעם (וזו לא בדיוק התהייה מלאת הזימה שאתם זוכרים מתחילת הקשר). כאשר מגיעים החגים וצריך להחליט אצל מי מן ההורים אתם מתארחים. אתם יכולים לבחור בשיטת הרוטציה המפורסמת (שנה אחת פה ושנה הבאה שם), לפצל את הביקורים לערב החג ולחג שני. התכוננו להתפשרויות , ואם אין ברירות, אולי תבחרו לבלות את ערב החג בנפרד. גם זה יכול להיות מרענן ואח"כ יהיו לכם כפליים אנקדוטות מבדרות משולחן החג.

ולסיכום: בחרו את המלחמות שלכם בזהירות ובאחריות, זכרו שאלו אנשים שרוחשים המון אהבה לבן זוגכם, ואין שום סיבה להפוך אותם לאויבים. בכל המקומות שבהם אתם יכולים, היו אתם האדם הגדול יותר. העובדה שוויתרתם לא הופכת אתכם לכנועים או לצייתנים. התקיימות בתוך מרחב משפחתי תומך וחם יכולה להיות מתגמלת מאוד, ושווה לעשות את המאמץ כדי לקיים אותה ככזאת.