"מתנה ליומולדת 30 שלי, גיליתי שהוא בוגד בי בזמן שלקחתי את הילדה שלנו לגן"

הוא העיר אותי מוקדם בבוקר, לפני שהילדים התעוררו. הוביל אותי לסלון המתוקתק שלנו, ועל השולחן חיכתה לי עוגת גבינה שהוא הכין לי במיוחד עם נרות, בלונים ופרחים.

 

כשרועי הציע לי להתחתן איתו בפריז אחרי שנים של היכרות, הייתי הבחורה הכי מאושרת בעולם. הערצתי אותו. תמיד ידעתי שהוא אוהב אותי, אבל הוא מעולם לא העריץ אותי כמו שאני אותו. לא היינו מהזוגות האלו שרבים, בגלל שבכל פעם שהיו לנו חילוקי דעות, ויתרתי לו. תמיד חיפשתי לברוח מחילוקי דעות, רציתי להיות האישה המושלמת.

 

רוצים להישאר תמיד מעודכנים? עשו לנו לייק בפייסבוק של נענע10 לייפסטייל

לא תאמינו מה יקרה לעור הפנים, לחיי המין, ולבטן שלכם אם תאכלו אבוקדו אחד ליום
אמה גוטמן: "בטוח שיש כאלו שמקנאות שאימא שלי מפורסמת"

 

נפגשנו בצבא, הייתי המש"קית ת"ש שלו. הוא היה מפקד קשוח וחתיך, וכל הבנות תמיד קרקרו סביבו. הוא תמיד נהנה מזה ולכל מקום שהלך נשים סובבו אחריו ראשים. הוא יצא עם המון בנות לפני, כולן העריצו אותו, לדעתי באיזה שהוא שלב הוא הפסיק להתייחס אליהן בכבוד.

 

ערב אחד הוא הזמין אותי לצאת איתו, ומאז כבר היינו מוגדרים חברים. מהזוגות האלו שברור לכולם למה הם יחד, כולם קינאו בזוגיות שלנו ואמרו שאנחנו הזוג המושלם. אלי בגלל זה כל הזמן ניסיתי לשמר את התואר שהלבישו עלינו.

 

התחתנו בגיל 25, ילדים. אחרי שנים של זוגיות, כבר הרגשנו לגמרי מוכנים לצעד הזה. הוא מגיע מבית עם 7 אחים ותמיד רצה גם משפחה גדולה, אבל לטפל בהם היה פחות הצד החזק שלו.

 

לא היה סקס בהיריון - חשבתי שזה נורמאלי

מיד לאחר החתונה הגדולה והמושקעת שלנו נכנסתי להיריון. אז התחילו הסימנים שדברים בקשר מתחילים להשתבש. כשרציתי שיבוא איתי לאולטרסאונד הוא היה נעלם ולא מגיע, בערבים פתאום היו לו פגישות מאוחרות ובסופי שבוע נהג ללכת לחדר כושר ליותר משעתיים. לא היה לנו סקס בהיריון למרות שאני רציתי, הוא לא הביע בי כל עניין. אבל לא רציתי לחשוב שמשהו לא בסדר. חשבתי שהרבה זוגות לא מקיימים יחסי מין בהיריון, ובגלל שלא היו לי הרבה חברות בהיריון, לא היה לי את מי לשאול.

 

כשילדתי את הבן הראשון שלנו, הייתי כל-כך שקועה בו שלא שמתי לב איפה הוא כל הזמן. האמנתי שאם הוא לא איתי אז הוא עובד. מדי פעם היה חוזר עם זר פרחים או מתנה מפנקת, שהראו לי שהוא עדיין אוהב אותי, אבל ככל הנראה אלו היו כדי לפצות אותי, או לנקות את המצפון שלי על כל הזמן הזה שהוא בוגד בי. אני טיפלתי בילד כמעט לבד. הוא היה מגיע הביתה אחרי שהוא נרדם ולרוב היה הולך לעבודה מאוד מוקדם. מבחוץ, הכל היה נראה מושלם ומתוקתק.

 

"בהיריון השני הואו שוב נרתע ממני"

כשהקטן שלנו הגיע לגיל שנה, טסנו בלעדיו ליוון, הרגשתי שאנחנו צריכים את זה, הוא היה פחות בעניין, טען שיש לו הרבה לחץ בעבודה, אבל הכסף לא היווה מכשול עבורינו. בסוף הייתה לנו חופשה מדהימה ושם נכנסתי שוב להיריון. חזרנו מאוהבים ודביקים שוב, אבל מהרגע שהוא גילה על ההיריון, בחודש השני, הוא שוב התרחק, ואז הבנתי כבר שכשאני בהיריון הוא נרתע ממני משום מה.

 

גם ההיריון השני עבר ללא סקס, הוא נעלם והיה מוזר, אבל דאג לפצות אותי מדי יום במתנות, נהג לבשל לי ודאג לסמס לי שהוא אוהב אותי מדי יום. סוג של הבעל המושלם, אבל רק מבחוץ. מבפנים הרגשתי שהוא מסתיר משהו, מרוחק. תמיד חשבתי שככה זה זוגות נשואים, כשהילדים גונבים את הפוקוס. אחרי שלוש שנים בבית, חזרתי לעבוד, מה שהחזיר לי לאט לאט את הביטחון העצמי שלי, והתחושה שאני שווה יותר מהחלפת חיתולים והתחלתי לטפל בעצמי ובמראה שלי שקצת הוזנח.

 

ואז ביום הולדת 30 שלי, בדיוק שהתחלתי להרגיש טוב עם עצמי, ושהחיים שלנו שבו למסלולם, גיליתי שהוא בוגד בי בזמן שלקחתי את הילדה לגן בסיטואציה שהגיעה אלי מהשמיים.

 

כמו בכל יום, אני זו שלקחתי את הבת שלנו לגן, ובדרך היא התחננה שאקנה לה עוגיה כמדי בוקר. למרות שלרוב אני לא מרשה להם ממתקים לפני הגן, הרשיתי לה כי יש לי יומולדת. עצרתי בסופר מרקט הקרוב ונקלעתי לשיחה בתור של הסופר, שם הבנתי הכל.

 

שיחת הטלפון שהסגירה הכל

היא הייתה גבוהה, עם שיער שטיני חלק ומלא, אולי בת 25. היה לה גוף נערי והיא התלבשה בג'ינס קצר כמו ילדה, זה מה שאני זוכרת. הסתכלתי עליה כי היא הייתה יפה, ממש בחנתי אותה. היא דיברה בטלפון ונראתה עצובה. "אבל הבטחת שהיום בערב אתה מגיע", היא אמרה לו בטלפון. ממש התאכזבתי בשבילה לרגע אחד.

 

"אני יודעת שיש לך אישה, מחוייבות לילדים ושיש לאישתך יומולדת היום, אבל הבטחת לפני חודש כבר שניסע, אתה כל הזמן משקר לי". אז כבר התחלתי לחשוד. יום ההולדת הדליק אצלי נורה אדומה. התקשרתי אליו. הוא היה בממתינה, אבל ענה לי. ראיתי אותה מתעצבנת שהוא ענה לשיחה הממתינה. איתי! ואז אני דיברתי איתו. אמרתי לו שאני רוצה שנלך לארוחת בוקר לכבוד היומולדת שלי, הוא הסכים. ניתקנו, והוא חזר אליה. אני לא יודעת מה הוא אמר לה, התור שלי בסופר הגיע, קניתי את העוגיה והלכתי משם. הבנתי.

 

סלחתי לו

פגשתי אותו בארוחת הבוקר, ובפעם הראשונה הרגשתי שאני לא מכירה אותו בכלל. הוא הכחיש כמובן, אבל אחרי שעות של ויכוחים, בכי וריבים (לראשונה הרשיתי לעצמי לריב איתו) הוא הודה. אמר שהיא 'סתם' סטוץ ושזה נגמר, שהוא הרגיש שכל מה שמעניין אותי הוא הילדים, ואיכשהוא האשים גם אותי בבגידה שלו. אחרי תקופה סלחתי לו, לא רציתי לפרק את המשפחה, אבל אני לא בוטחת בו, ואני לא מסוגלת לספר על זה לאף אחד מהמשפחה או לחברים, מרגישה שבכך אני שומרת על הקן המשפחתי שבנינו.