לתשומת לב השר בן גביר: זה מה שבסוף קורה לביריונים
הם לא שלפו את סמל המרצדס מהרכב של רבין ולא דחו הצעת חוק על איזוק גברים אלימים, אך בכל זאת הצליחו להגיע למעמד של ביריונים באמצעות אישיות רעילה, נרקיסיזם, משיחיות וטירלול פאסיבי ארגסיבי פרוגרסיבי. הרשימה שהשר לביטחון לאומי, איתמר בן גביר, חייב לקרוא כדי להבין שהוא במדרון חלקלק אל עבר משבצת המוקיון שפעם כולם פחדו ממנו והיום כולם צוחקים עליו. אין בעד מה
מעבר למושגי יסוד בדמוקרטיה, נראה כי הממשלה הנוכחית זקוקה לתזכורת לגבי התנהלות ביריונית וההשלכות הבלתי נמנעות שלה. כמובן, מישהו חייב לשבת עם יריב לוין ולהסביר לו שסיפור שמתחיל בשם "יריב" לא יכול להסתיים טוב, כמו גם להסביר לשמחה רוטמן שבידול עצמי בתוך ארון כזה או אחר' מבלי רצון לצאת ממנו ולהביט למציאות בעיניים' זה בטח לא מתכון למשהו מוצלח. ההחלטות התמוהות, במקרה הטוב, והאטומות עד אכזריות במקרה הרע, של כבוד השר, הן הבלופרינט לכל ביריון מתחיל. דחיית הצעת החוק לאיזוק אלקטרוני של גברים אלימים, העלמת עין מאלימות של יהודים בשטחים, ההדחה הכאוטית של עמי אשד, ההחרמה של הכתב ג'וש בריינר מ''הארץ'' להרמת כוסית ולתדרוך עבור כתבי משטרה - כל אלה הן לא רק ביריונות לשמה, אלא גם נקמה של גבר רדוף.
קשה להאמין שעד היום חיינו תלויים בהחלטות של גברים בעמדות מפתח, שככל הנראה זכו לילדות לא מאוד מאושרת שגורמת להם להיות מוענים מתוך נקמה כלפי כל הכפאות שהם אכלו בתיכון. לו הייתי פסיכולוגית, הייתי משערת כי ההתנהלות של בן גביר מצביעה על גבר מסויט שעדיין מתעורר בלילה ונזכר בכל הפעמים שהחרימו אותו, שהשפילו אותו, שהקטינו אותו. אבל במקום להיות הגבר שאומר "חלאס", הוא ממשיך לשמר את שושלת האלימות באמצעות הכאבה לאוכלוסיות שאין להן יד ודבר בשדים הפנימיים שלו.
מכיוון שאיני פסיכולוגית של הנפש, לא נותר לי אלא לפנות אל תרבות ההמונים והפנינים מתוכה שמאירות זרקור על ביריונים אומללים וסופם הידוע מראש. מוקדש באהבה לשר.
רג'ינה ג'ורג' נדרסת
רג'ינה ג'ורג' מ"ילדות רעות" לקחה את המושכות ובנתה לעצמה היררכיה ברורה שכוללת אותה, ואחרי זה כל השאר. התיכון יעבור לדום על פי הוראתה, והבנות ילבשו וורוד על פי צו השעה שלה. כזאב בבגדי כבשה, זה עבד לה לתקופה אבל אז היא התחילה להשתגע עם הפצת ספר השרופות שהוביל לכאוס מוחלט אשר בסופו היא נדרסת ע"י אוטובוס באחת הסצינות הקורעות מצחוק ומשגרת את הסרט הזה היישר לפנתיאון.
דראקו מאלפוי כושל
מלווה בהורים אובססיביים, אכול קנאה כלפי אחרים, מוקף סביבה רעילה של חברים חסרי יכולות וכישורים בינוניים ומטה ביחסי אנוש – אני לא מדברת על יאיר נתניהו אלא על מאלפוי בעל התסרוקת המחומצנת שבלי קשר לאופיו הבעייתי, משווה לו מראה של גבר במשבר גיל ה-40. מה עוד אפשר להגיד על הבחור המטומטם שמוצא לנכון להתעסק דווקא עם הארי פוטר, הילד שאפילו פאקינג לורד וולדמורט משקשק ממנו?
View this post on Instagram
פעמים רבות בחר מאלפוי להתמודד עם יריביו באמצעים פסיכולוגיים ולא באמצעות כוח פיזי. מוצאו האליטיסטי משמש אותו כנשק על מנת לזלזל באלה המגיעים ממעמד חברתי נמוך יותר, כגון רון ויזלי. פעמים רבות הוא הביע זלזול במוצאה המוגלגי של הרמיוני גריינג'ר באמצעות כינוי הגנאי "בוצדמית". רולינג אמרה בראיון ב-1999 "הוא קנאי, והוא בריון, ואני אומרת, במובן הברור ביותר, שהוא יודע בדיוק מה יפגע באנשים".
קניה ווסט מנודה
נכון, זה היה די משעשע כשקניה ווסט חטף מטיילור סוויפט את המיקרופון והכריז אי אז בטקס ה-VMA בשנת 2009 שביונסה היתה צריכה לזכות בקליפ הטוב ביותר. אבל מאז הוא עשה עוד כמה דברים, כמו להגיד שהעבדות היתה בחירה, שהוא יכול להגיד אמירות אנטישמיות ולא יעשו לו כלום, וגם להשחיר ברבים את הקרדשינאס (מילא) ואת אם המשפחה קריס ג'נר (טעות גדולה מאוד). ואיפה הוא היום? משוחרר מחוזה המילארדים שלו באדידס, לא מוזמן לשום טקס, ובעל תדמית כללית של איש שפשוט אין לנו כוח אליו.
אחיותיה של סינדרלה מגורשות
ההתעמרות בסינדרלה היא רק קצה הקרחון – מעבר לניקיונות וסידורים, בואו לא נשכח שהיה שם ממש חרם טוטאלי בניצוחה של האמא, וגם ניסיון להתחבב על הנסיך, שכלל כריתת בהונות ברגליים בניסיון נואש להיכנס לנעל הזכוכית של האחות המוצלחת. ומה יצא לכן בסוף? כלום ושום דבר, כי לא רק שסינדרלה שבתה את ליבו של הנסיך, היא עכשיו גרה בדירת פאר ואתן עדיין תקועות בשיכון הרשע שלכן. אפילו מקדונלדס לא יקבלו אתכן לעבודה.
טיירה בנקס הופכת מקאלט לקרינג'
פעם היה נראה לנו שהדוגמנית שהנחתה את "הסופרמודל הבאה של אמריקה" עלתה על משהו גאוני, אבל מבחן הזמן עשה רק רע לפורמט הבעייתי הזה שהיה למעשה מורכב מאינספור אנקדוטות משפילות וביזוי נשים. אירוני שדווקא דוגמנית שמגיעה מהעולם הלא פשוט הזה היא זאת שכיוונה את ההתנהגות שחוותה על בשרה כלפי נשים אחרות, ללמדנו שאלימות מייצרת עוד ועוד מעגלים, אם לא עוצרים אותה בזמן.
View this post on Instagram
יונתן רופשלד כבר לא מאכיל אנשים
השף שהתפרסם בזכות יחסו הבעייתי לעובדים שלו, זכה ליחס של כבוד גם בפריים טיים, כשכיכב כשופט בריאליטי "מאסטר שף". אבל מה שמתלמדים בני 18 מסוגלים לספוג במטבח זה כבר לא מה שמגניב להפקה שלמה לעבוד איתה. אחרי שהראו לו את הדרך החוצה הוא חזר למסעדנות, רק כדי לגלות שהקהל כבר לא מוכן לשלם 800 שקל לארוחה של המצאות. זה אף פעם לא נעים כשמישהו מאבד את הפרנסה, אבל אם אתה סוגר מסעדה אחרי מסעדה אחרי מסעדה, כנראה שגם הקארמה הינה כלבה.
הדיקטטור הגדול מוכיח שהיטלר הוא קטן
צריך הרבה אומץ להיות צ'ארלי צ'פלין בשנת 1940 ולככב בשני תפקידים בסרט הזה שמגחיך את אדולף היטלר ונגזרותיו הפאשיסטיות. הסרט מציג באופן סאטירי את דמויות המפתח של השעה - ה"פוי" (פיהרר) "אדנואיד הינקל" הוא היטלר, "בנזינו נפלוני" הוא בניטו מוסוליני, "גארביץ'" הוא בן דמותו של יוזף גבלס ואילו "הרינג" (מליח) הוא הרמן גרינג. סמל מפלגתו של הינקל - פרפרזה על צלב הקרס - הוא שני איקסים, ונקרא בסרט "דאבל קרוס" שהוא ביטוי שמשמעותו "רמאות" או "מעילה באמון".
View this post on Instagram
חשיבותו ההיסטורית של הסרט היא בנקיטת עמדה חד משמעית כנגד הדיקטטורים וכנגד היטלר בשעה שארצות הברית שבה פעל צ'פלין ובה נוצר הסרט, הייתה נייטרלית ורבו בה קולות הבדלנים הקוראים להימנע מלקחת חלק במלחמה. פאסט פורוורד להיום - היטלר נצרב בהיסטוריה כאפס מאופס, וצ'אפלין כאחד מאבות הקומדיה בפרט והקולנוע בכלל.
ובנתיים אצלנו - "יוניקורן" נשלח לאירווזיון בזמן שתעשיית ההייטק מלאת היוניקורנים מתחילה במנוסה כלכלית מהמדינה. דוז פואה!
גל אוחובסקי כבר לא
משה איבגי, הארווי ווינסטין, ארמי האמר, יצחק לאור, אלן דג'נרס, ג'יימס קורדן - קצרה היריעה, קצרה הסלבנות, קצרה הדרך למטה מנקודה גבוהה בקריירה ובחיים. כולנו נושאים אחריות למעשים שלנו כשאנחנו מתנהגים בצורה מבזה לאחרים, בין אם זה בעבודה, ברחוב, ואפילו מול חברים. אי אפשר להחזיק במשרה שיש לה כל כך הרבה נקודות השקה מול אחרים, ולהאמין בכל ליבך שאתה מורם מעם ומה שאסור לאחרים- לך מותר. מצד שני, מודה ועוזב ירוחם.
אז אנחנו מבטיחים לרחם, וכעת מה שנותר לכבוד השר הוא להודות ולעזוב. מכיוון שזה כנראה לא יקרה, אנחנו מצפים בשקיקה לראות באיזה מן הדרכים שהובאו לעיל יסיים השר את תפקידו, ולא נותר לנו אלא לקוות שזה יהיה ציורי, מצחיק וראוי לפחות כמו בתרבות הפופ, כי מה ששלו שלו, ומה שמגיע, מגיע.