למה הבת של בר רפאלי טועה?

בר רפאלי התחילה לאחרונה להעלות תכנים לטיק-טוק. לא צריך להיות קטנוניים, אז מה אם היא הצהירה בעבר שבגילה זה די פתטי לפתוח טיק-טוק. בסוף היא נסחפה עם הזרם, פתחה חשבון, השתטתה ונהנתה עד שהבת שלה, ליב, בת ה-6 גילתה את זה - "אם יש לך טיק טוק", אמרה לה ליב, "למה את לא משתפת גם אותי?".

בר הסבירה בראיון שהסיבה שהיא לא מכניסה את הילדים שלה לתוך הרשתות החברתיות זה כדי לשמור על ביטחונם, "אבל לכי תסבירי לילדה בת 6 למה אני חוששת לביטחונה אם היא תהיה ברשתות החברתיות", הסבירה לכתבת. בר כנראה התייחסה לחשש לביטחונה של ליב בגלל שהיא הבת של... אבל, יש כל כך הרבה סיבות נוספות למה לא כדאי לחשוף את הילדים לרשתות החברתיות.

כתבות נוספות וטורים נוספים מאת גייל זאבי ציבלין

• תקוו שלא תבינו את הנכים
• אני פראיירית ושונאת את זה
• איך גם אני הפכתי אגרסיבית?

מצד אחד, אני רואה את כל הסלבס שמעלים תמונות של הילדים שלהם עם איזה סמיילי שמכסה את הפנים שלהם, ואז אני תוהה, WTF? אם אתם לא רוצים להראות את הילדים אז תעלו תמונות שלכם בלעדיהם, מה הקטע עם הלראות-לא-להראות הזה? מצד שני, איך הם יראו אנשי משפחה מסורים ככה?

עם זאת, אני בהחלט מעדיפה את הדובונים והלבבות על פניהם של הילדים, מאשר לראות את המפורסמים שלא מפסיקים לתעד את ילדיהם ברשתות בלי הפסקה. כל פאשלה שלהם, משפט מפדח, עבודת יצירה מטופשת או הכי גרוע – אלו שמצלמים את הילדים גועים מבכי (ולא משנה הסיבה לבכי), ובמקום לגשת ולהרגיע את הילדים בוחרים לאחוז במצלמה ולהנציח את הרגע.

עינב בובליל העלתה לא מזמן תמונה של התינוקת שלה בחלוק ספא, מלפפונים על העיניים ומזרק (כאילו מזרק של בוטוקס) בידה הפצפונה. הרשת געשה האם זה לגטימי או לא לגיטימי. זו לא השאלה האמיתית, כי מבחינתי זה בעיקר מיותר. תינוקת היא לא בובה, והיא בעיקר עוד לא בגיל שהיא מסכימה שישתמשו בה לצורכי לייקים, או מבינה את ההשלכות.

אגב, באותה מידה קשה לי לצפות בכלבים בתחפושות, שמכריחים אותם לעשות דברים שמנוגדים לטבע. אולי זו לא כזו התאכזרות, אבל לי זה עושה קווץ' לא נעים בבטן. כלב לא נהנה להיות במעיל עור עם פאייטים ומשקפי שמש ולהחזיק סיגריה בפה - גם אם זה ל-30 שניות.

הבעיה המרכזית בתמונות הדיגטליות של היום היא, שברגע שהם עלו לאינטרנט הם שם לעולמי עד. האם אותם ילדים מייבבים ישמחו שבכל חיפוש גוגל יעלה הסרטון הויראלי שאמא או אבא צילמו אותם בגיל 3? זה יעלה כשהאהבה הראשונה שלהם תעשה חיפוש ברשת עליהם, או המעסיק הראשון. אולי זה לא יהיה להם אכפת ואולי כן, אבל מה שבטוח זה שהם לא אלו שבחרו לתעד את הרגע.

הצורך שלנו היום לייצר תוכן כל הזמן, לפעמים קצת מעביר אותנו על דעתנו. את ההשפעות לטווח ארוך אנחנו נראה עוד כמה עשרות שנים, אבל בינתיים, אני מעדיפה לשלוח את הבת שלי, בת - 10, לבית ספר אנטרופוסופי, שם אין טלפונים ניידים עד כיתה ז' – אין ווטס אפ ואין רשתות חברתיות. אני יודעת שכנראה אני רק דוחה קצת את הבלתי נמנע, אבל לפחות כשהיא תהיה שם, בעולם הלא נודע, היא תהיה בגיל שבו היא תבין טוב יותר למה היא נכנסת.