מוזיאון העיצוב בלונדון מציג: בין תקווה למחאה

ביום רביעי, תפתח במוזיאון העיצוב בלונדון התערוכה 'בין תקווה למחאה, גרפיקה ופוליטיקה 2008-2018'. התערוכה, בוחנת את העיצוב הגרפי והסערות הפוליטיות שאפיינו את העשור האחרון. לצד פלקטים וכרזות מסורתיים, אלה העשויים במרקרים ומיני טושים, משקפת התערוכה את התפרצותן של המדיה הדיגיטאלית והרשתות החברתיות לחיינו ואת האופן שבו הן אימצו את הסמלים והדימויים הגראפיים המסורתיים אך לקחו אותם למקומות חדשים שלא היינו מורגלים אליהם קודם לכן.

למרות שהיא אינה נוקטת כל עמדה פוליטית, מדגימה התערוכה את תפקידו של העיצוב הגרפי בהשפעה על דעות, ביצירת ויכוח ובהנעה לפעולה. עוד מציגה התערוכה, את האופן בו הטכנולוגיה והעיצוב הגרפי משמשים ככלי נשק הן בידי בעלי הכוח והן בידי ההמונים. בין היתר, מסקרת התערוכה ומדגימה את הדברים באמצעות אירועים כמו המשבר הכלכלי ב 2008, תקופת נשיאותו של ברק אובמה, האביב הערבי, פעילויות תנועת אוקיופיי, המתקפה על מערכת שרלי הבדו, פרישת הממלכה המאוחדת מהאיחוד האירופי וכהונתו של הנשיא טראמפ.

שלושת הנושאים העיקריים בהם עוסקת התערוכה הם 'כוח', 'מחאה' ו'אישיות'. החלק העוסק במושג 'כוח', חוקר איך נעשה שימוש בעיצוב גרפי על ידי הממסד במטרה לעמוד על האוטוריטה הלאומית והפוליטית, וכיצד אותה איקונוגרפיה יכולה לשמש כלי מחתרתי על ידי אקטיביסטים ומתנגדים. כך למשל מוצגים, הפרופגנדה בצפון קוריאה, קמפיין הנשיאות של הילארי קלינטון ומיני כרזות סובייטיות.

במתחם ה'מחאה', נראה עיצוב גרפי שנעשה על ידי פעילים ומפגינים. זהו החלק הגדול בה הכולל קטעי עיתונות מתקופת מחנה אוקיופיי בלונדון, מטריה ממהפכת המטריות בהונג קונג ורפליקה של ברווז מתנפח מההפגנות נגד הנשיאה הברזילאית דילמה רוסף. כאן ניתן לראות גם את מהפכת 'אני שרלי' הפריזאית כמו גם את צעדות 'שלום לפריז'. כולם יחד, מדגימים את התפקיד החשוב של עיצוב גרפי בשליטה בכעסים וביצירת סולידאריות.

החלק האחרון, הקשור ב'אישיות', בוחן את הייצוג הגרפי של דמויות פוליטיות. כך למשל, מיוצג ג'רמי קורבין, ראש האופוזיציה בפרלמנט הבריטי, באמצעות חולצת נייק בלתי רשמית שהגו תומכיו בה הוחלפה המילה 'נייק' בשם קורבין. לצד החולצה, מוצגות לא מעט דוגמאות העושות שימוש במאפייני דמותו של דונלד טראמפ והופכות אותם לקריקטורות המופיעות על גבי השערים של חמישים מגזינים בינלאומיים מובילים שבהם, בין היתר, ה'אקונומיסט', ה'טיים' ו'דר שפיגל'. לצדם של האישים, חלק זה בתערוכה מציג גם את רשת האקטיביזם הבינלאומית אנונימוס, המגינה על זהות היחיד באמצעות חבישת מסכות גיא פוקס שהפך מזוהה עם אקטיביזם אנונימי.