'הפנתר השחור': המעצבת האמנותית מספרת על מאחורי הקלעים

לפני כשבועיים, יצא בארץ לאקרנים סרט גיבורי העל החדש 'הפנתר השחור' המבוסס על קומיקס הנושא את אותו שם. הסרט, קיבל תשבחות רבות ולא מעט קרדיט הן על העיסוק בסביבה אנושית שחורה בעיקרה (עיין ערך תקינות פוליטית בהוליווד) והן על הקונספט העיצובי של מבני וערי ווקאנדה שתרם מאוד להצלחתו. אנחנו, לצערנו, לעולם לא נוכל לבקר פיזית במדינה האפריקאית הבדיונית 'וואקנדה' שבה מתרחשת העלילה, אבל אנחנו בהחלט יכולים להביא את דבריה של המעצבת האמנותית (אפרו אמריקאית בעצמה) לגבי עיצוב הסטים של הסרט כפי שאלה באו לידי ביטוי בראיונות שונים שהעניקה לאחרונה.

"להיות מעצבת אמנותית של סרט זה קצת כמו להיות אדריכלית וזה מהסיבה הפשוטה שאני יוצרת ובונה סטים של תפאורה" אמרה האנה ביקלר, המעצבת האמנותית של הסרט והוסיפה "עיצוב התפאורה של הסרט 'הפנתר השחור' הוא המאתגר ביותר בו נתקלתי עד היום אבל גם המהנה ביותר. זה מכיוון שזו הפעם הראשונה שאני מתמודדת עם המחשה על סרט שמקורו בעולם הקומיקס. עם זאת, את הקונספט פיצחתי באמצעות עיצוב נוף המשלב אסתטיקה אפריקאית מסורתית יחד עם אדריכלות מודרנית עתידנית".

כדי להגיע לתוצאות מדויקות הייתה חייבת ביקלר להבין את הסיפור לעומקו וכך מצאה את עצמה מבלה ימים ארוכים בפגישות עם הבמאי, ראיין קוגלר. לצד זה, עסקה במחקר מעמיק לגילוי ומציאת דימויים ויצירת פלטת גוונים שהובילו אותה אל הקונספט הנבחר. "בניית המראה ועיצוב הסביבה האמנותית של הסרט, מתוך ובהתאם לסיפור, חשובה מאוד ודורשת חקר מעמיק במטרה להבין את החללים ואת העולם שאני אמורה לבנות" אמרה ביקלר.

את מקורות ההשראה המרכזיים שהשפיעו על ביקלר בדרך לפיצוח הקונספט אפשר לחלק לשלושה עיקריים: יבשת אפריקה, מבני האדריכלית זאהה חדיד וארמון בקינגהאם. ראשית, התמקדה במחקר ביבשת אפריקה, ביקרה בה ושאבה השראה בעיקר ממדינות כמו אוגנדה, רואנדה, בורונדי ואתיופיה. היא חקרה את האדריכלות של השבטים השונים ובעיצוב הסטים הפכה אותם למתקדמים טכנולוגית. בהמשך, ביקרה ובחנה את המבנים של האדריכלית העירקית-בריטית המנוחה זאהה חדיד ובדקה את המוטיבים המעגליים שלהם. לבסוף, בחנה את ארמון בקינגהאם של בית המלוכה הלונדוני כרפרנט מושלם לארמונו של הפנתר השחור.

לפי מידה

"האדריכלות העתידנית המאפיינת את הסרט היא ערבוב בלתי צפוי בין שלושת המקורות שחקרתי" אמרה ביקלר "ככה רציתי שהצופים ירגישו את הסביבה שבה מתרחשת עלילת הסרט. חיפשתי ליצור מראה שהחללים בו ירגישו גדולים אבל אינטימיים ובו בזמן גם עגלגלים וחושניים".

את העיר בה ממוקם ארמונו של הפנתר עיצבה ביקלר בהשראת מבניה המפותלים של חדיד ובעיקר המרכז לתרבות שתכננה חדיד בסיאול ומגדלי סוהו בבייג'ינג. שני הבניינים משלבים מבנה מעוגל ועתידני עם השראה ברורה מעולם הטבע. בראשון, פני השטח הגליים עשויים אלומיניום ומדמים זרימת מים. בשני לעומת זאת, המבנים המתחדדים כלפי מעלה מדמים נוף הררי. "בעת שסיירתי במבנים, התרשמתי מהקירות המעוגלים ומהחומרים עימם באתי במגע. לא מדובר בקירות גבס אלא בכאלה המחופים במתכת ועץ. למרות החללים הגדולים, תמיד נשמרת התחושה האינטימית הנוצרת מהסיבה שפשוט אפשר להבין ולחוש את החומר והמרקם שלו במגע יד".

את התחושה הדואלית של גדול וקטן השיגה ביקלר בסטים של וואקנדה באמצעות מבנים המתאפיינים בקימורים, חומרים טבעיים וגוונים ארציים. המעגלים בסגנון חדיד שולבו עם רפרנטים מהאדריכלות האפריקאית כמו בקתות מעוגלות מסורתיות. "החזרה העיקשת על המעגלים נראתה לי חשובה ונועדה גם ליצור אווירה מסוימת בסרט" הסבירה ביקלר "כך, כל חלל מעגלי עוזר ליצור תחושת רוגע ומייצג את המהלך המתמשך של מעגל החיים".

את ארמון הפנתר השחור, עיצבה ביקלר , כאמור, בהשראת ארמון בקינגהאם האנגלי ששימש בעיקר כרפרנט קיים ומקבילה מעשית לצורך קביעת קנה המידה של ביתו של המלך. "המחשבה הראשונה הייתה 'איך נראה הארמון של הפנתר השחור וכמה הוא גדול?' הבנתי, שברגע שאדע מה גודלו של הארמון, אוכל לקבוע גם את גודלה של העיר בה הוא ניצב. ארמון בקינגהאם הוא מבחינתי בעל קנה המידה המושלם של מה שארמון צריך להיות ופשוט מדדתי ותרגמתי את מידותיו אחד לאחד".