גרוזיה האחרת: סיור בנתיבי הקווקז

גיאורגיה מציעה מורשת עתיקה, נופים מרהיבים, פסגות מושלגות (גם בקיץ), אוכל ויין טוב וגם הכנסת אורחים. צביקה פולק, מדריך בכיר בחברת נתור מקבוצת ישראייר מעניק טיפים לחופשה קסומה בקיץ לכל מי לכל מי שמחפש יעד קצת אחר

הכפר יוסילוג'י
הכפר יוסילוג'י | צילום: פוטוליה

ביקור ראשון בגיאורגיה יכול לבלבל מעט. האם זו מדינה מערבית מודרנית או נסיעה במנהרת הזמן? ארכיטקטורה אולטרה מודרנית בעיר הבירה, לצד שכונות מגורים קומוניסטיות וכנסיות הנטועות על צוקים מבודדים כבר מאות שנים. נופים אדירים, ערים מתחדשות, כפרים מעידן אחר. ארץ קשה, אנשים חמים, ארץ גאה.

 

גיאורגיה, לשעבר חלק מברית המועצות, היא אחת הראשונות להתנער מהצבת הסובייטית. השלטון הרוסי שלט באדמה כבר בימי הצארים וניסה לשלוט גם בעם. הרוסים ניסו לכפות את שפתם ואת תרבותם, וקראו למקום גרוזיה ולאנשים - גרוזינים, מתוך כוונה לפגוע בכבוד ובמורשת העתיקה. אבל כל אלה לא שינו דבר. היום השפה המדוברת והכתובה היא גיאורגית, הדגל החדש והמטבע המקומי הם גיאורגיים, ויותר מכל האנשים הם גיאורגים ומאוד קנאים לייחוד התרבותי שלהם.

 

חובבי טיולי הטבע ברכבי שטח ימצאו מסלולים מגוונים באזורי הקווקז הגבוה. המתעניינים בהיסטוריה, ארכיאולוגיה ומיתולוגיה, ימצאו אין ספור אתרים מרתקים וגם מורשת יהודית עשירה קיימת במספר ערים ברחבי גיאורגיה. למחפשים נופש, חופי הים השחור היו תמיד מוקד משיכה לגיאורגים ולשכניהם. בנוסף לאלה, האוכל המקומי ייחודי וטעים.

 

צילום: פוטוליה

מקור שמש העמים

אל הבירה טיביליסי ניתן להגיע בטיסות ישירות מישראל או דרך בירות אירופאיות אחרות. לאחרונה נחנך שדה התעופה המחודש בקותאיסי, העיר השנייה בגודלה במדינה, שגם אליה ניתן להגיע בטיסה. לחופי הים השחור נמצאת עיר הקיט היפה באתומי וגם בה שדה תעופה בינלאומי. שכנותיה של גיאורגיה הן רוסיה מצפון, שהגבול ביניהן סגור למעבר, אזרבייג'ן במזרח, ארמניה וטורקיה בדרום, וממערב לה שוכן הים השחור.

 

בגיאורגיה חיים יותר מ-7.7 מיליון תושבים, מהם כרבע מיליון פליטים מאבחזיה, חבל ארץ בגבול הרוסי. פעמיים נלחמו הגיאורגים והרוסים על אבחזיה ודרום אוסטיה. בשנת 2008 הגיעו הטנקים הרוסיים קרוב לבירה טיביליסי והשאירו אחריהם צלקות בקירות בתי המגורים של העיר גורי במרכז המדינה. עיירות של קרוואנים, המאכלסים את הפליטים הגיאורגים שגורשו מאבחזיה, נמצאות באזור גורי וטיביליסי.

 

זוהי אותה גורי שבה גדל שמש העמים, יוסף סטלין. יוסף ג׳וראשווילי, בשמו המקורי, היה בנו של סנדלר מקומי, שהשתלב במהפכה הבולשביקית והפך למנהיג החזק וגם הקשה של ברית המועצות לאחר מותו של לנין. במוזיאון סטלין במרכז גורי ניתן לראות תמונות, מסמכים וחפצים אישיים של האיש שהגיאורגים חשים אליו יחס דו ערכי, שכן האיש החזק לא חס גם על בני עמו. בשנות הטיהורים הפוליטיים הגדולים נאסרו רבים מתושבי גיאורגיה ואף הוצאו להורג. במוזיאון ניתן לראות את אחד מבתי המגורים המוקדמים של משפחת ג׳וראשווילי ויוסף הצעיר ולבקר בקרון הרכבת המשוריין שהוביל את סטלין ממקום למקום, שכן האיש פחד לטוס.

 

בתי עץ בטבליסי
בתי עץ בטבליסי | צילום: פוטוליה

אתרי ביקור מומלצים

מערות ודרכי מילוט

סמוך לגורי כדאי לבקר באתר המערות הקדום אופליסציחה. כבר לפני 3,000 שנה חצבו שבטים פגאניים מקומיים סדרת מערות בתוך הסלעים, בתי מגורים, אסמים של תבואה, מקדשים לאל השמש ומאוחר יותר כנסייה נוצרית. המערות, שהיו נסתרות וגבוהות, שימשו הגנה מצוינת. מתוך המתחם יוצאת מנהרה ארוכה, תעלת מילוט נסתרת, חשוכה ומתפתלת. התושבים המקומיים יכלו לרדת בדרך אל השדות שבעמק ובמקרי חירום לחזור במהירות אל המתחם המוגן.

 

בדרום גיאורגיה, סמוך לגבול הטורקי, נמצא אתר מערות נוסף, וורדזיה. על צוק גבוה מעל הנהר חצובה בסלע עיר שלמה. בימיה הגדולים, במאות ה-11 וה-12, היא אכלסה יותר מ-40 אלף איש, עם משפחות שלמות, לוחמים ומנהיגים. את הבנייה העיקרית ביצע המלך הנערץ על הגיאורגים, דויד הבנאי, שדמותו ושמו מונצחים בכל רחבי המדינה. המלך דויד בנה כנסיות ומנזרים, מבצרים ומבני ציבור, ונכדתו, המלכה תמר, אף הרחיבה את האימפריה הגיאורגית. עוד בילדותה בילתה המלכה בוורדזיה, ודמותה מצוירת על קיר הכנסייה החצובה בסלע. בתקופת שלטונה של תמר נכתבה הפואמה הגיאורגית הגדולה, "עוטה עור הנמר", על ידי המשורר הלאומי שותה רוסטוולי. את השיר האפי הוא כתב דווקא בירושלים, כשגלה בה מסיבות פוליטיות או  על פי הרכילות ההיסטורית, בעקבות רומן אסור עם המלכה עצמה.

 

קשר עמוק עם היהודים

הקשר של העם הגיאורגי עם העם היהודי הוא עמוק וארוך שנים. על פי אמונתם של התושבים, היהודים הראשונים הגיעו לאזור הקווקז כבר לפני 2,500 שנים, בזמן גלות בבל. אין לכך כל סימוכין היסטוריים אבל נוכחות יהודית ודאית הייתה בגיאורגיה כבר בין המאות השלישית והחמישית לספירה. הקהילה היהודית לא סבלה מאנטישמיות בולטת, ולרוב חיו היהודים בשלום עם שכניהם. קהילות גדולות חיו בטיביליסי ובמספר ערים נוספות. בעיר קותאיסי ניתן לבקר בשלושת בתי הכנסת המרוכזים לאורך רחוב גפונוב, המשרתים את יהודי המקום כבר למעלה מ-100 שנה. במקום התקיימו גם מוסדות יהודיים נוספים, משחטה ומאפייה, בית ספר ותלמוד תורה. מומלץ במיוחד הביקור בבית הכנסת העליון המעוטר בציורי קיר מלאי חיים וצבע.

 

בתי עץ בטבליסי
בתי עץ בטבליסי | צילום: פוטוליה

מים רפואיים, כנסיות גדולות

מים רפואיים

במרכז המדינה, באזור הרי הקווקז הנמוכים, נמצאת עיירת נופש בשם בורג׳ומי, שם מוכר לכל גיאורגי ולמיליוני רוסים. לשם הטוב אחראים המים. נביעה של מים מינרליים ומפעל אריזת בקבוקי מים רגילים או מוגזים, הפכו את בורג׳ומי למותג. בלב העיירה נמצא פארק טבע מקסים. במקום יש נביעה של מים בעלי סגולות רפואיות, כך מאמינים, נחל הזורם בלב הפארק, מגרשי משחקים לילדים ורכבל המטפס לראש הצוק לתצפית יפה. לא רחוק משם, במעלה ההר, נמצאת בקוריאני, עיירה קטנה עם בתי מלון חדשים וצימרים משפחתיים. בחורף, עם רדת השלגים, ניתן ליהנות גם מאתרי הסקי במקום.

 

כנסייה מרכזית

נסיעה מטיביליסי על הדרך הצבאית, מסלול התעבורה של הצבא האדום, עוברת דרך הבירה העתיקה של גיאורגיה, מצחתה. זו העיר שהייתה בירת הממלכה המזרחית, כבר במאה השלישית לספירה ובה גם החלה התנצרותה של גיאורגיה. העיר מצחתה היא אתר תיירות היסטורי ודתי. במרכזה רחובות קטנים, סגורים לתנועת מכוניות ואוטובוסים, דוכני מזכרות, מאפיית לחמים, בתי קפה קטנים ובתי מגורים ציוריים. חומה עתיקה סוגרת על מרכז העיר, שבו מצויה סבטיצחובלי - קתדרלה גדולה ומאורכת, המשמשת ככנסייה המרכזית של הגיאורגים האורתודוקסים. במקום נערכים טקסים מרכזיים ותפילות. על פי האמונה, מתחת ליסודות הכנסייה קבורה אישה יהודייה בשם סידוניה, כשהיא אוחזת בידיה את גלימתו של ישו מיום צליבתו. במרחק קצר משם גם מוזיאון ארכיאולוגי והיסטורי של העיר והאזור.

 

בסמוך למצחתה, במפגש הנהרות מתקוורי וארגבי, על גבעה שלטת נמצאת הכנסייה החשובה ביותר באזור ואולי במדינה כולה, כנסיית ג'בארי, הצלב הקדוש. במקום הזה בנתה הקדושה נינו, האחראית להפיכתה של מזרח גיאורגיה לנוצרית, צלב עץ ומאוחר יותר כנסייה. כנסייה זו אופיינית לגיאורגיה עם צלב שווה זרועות, סימטריה פנימית ועיצוב פשוט ונקי. חצר הכנסייה הקטנה היא נקודת תצפית מרשימה לעבר מצחתה והנהרות שבעמק. 

 

גרוזיה
גרוזיה | צילום: פוטוליה

אוויר הרים והרבה יין

אוויר הרים

המשך הנסיעה בדרך הצבאית לכיוון צפון מובילה לעיירת הסקי והנופש גודארי. דרך איטית ויפה במיוחד ממשיכה לטפס למרומי הקווקז. נביעות מים מההרים יוצרות סלעים מדהימים בצורתם, המשולבים עם כפרים קטנים ואוויר קריר ונקי. באחת מנקודות התצפית היפות בדרך אל ההר הגבוה כדאי לעצור ולא רק לתצפית נוף. השלטון הרוסי הקים מבנה חרסינה חצי עגול ופתוח, שעל קירותיו ציור ענק המתאר את הידידות ואת שיתוף הפעולה בין העמים. העיירה קזבגי שוכנת בצילו של הר קזבק, למעלה מ-5,000 מטר גובהו. מתוך העיירה ניתן לצאת ברכבי שטח בלבד אל פסגה גבוהה כדי לבקר בכנסיית השילוש הקדוש, צמינדה סאמבה, החולשת על האזור כולו. תצפית אל הקזבק מגלה פסגות מושלגות גם בשיא הקיץ.

 

בדרום מערב המדינה, לחופי הים השחור, נמצאת באתומי, עיר תיירות פופולרית. זו העיר הצעירה מבין ערי גיאורגיה, שהחלה להתפתח בסוף המאה ה-19 והייתה מוקד משיכה לתיירים מהרפובליקות השכנות בשנים הקומוניסטיות. כיום היא מושכת תיירים מהשכנה טורקיה וממדינות אירופאיות נוספות. מזג האוויר הוא טרופי, חיי הלילה תוססים, ובתי המלון קרובים לקו המים. בעיר מספר מוזיאונים לאמנות והיסטוריה ומוזיאון טכנולוגי על שם אלפרד נובל.

 

יין וחאצ'יפורי

הגיאורגים מאמינים שתעשיית היין שלהם היא מהוותיקות בעולם. אזור הכרמים והיקבים קאחתי, הנמצא צפונית-מזרחית לטיביליסי, הוא אולי הוכחה לכך. מגוון זנים רב וסוגי יין שונים, רבים מהם מתוקים, גדלים באזור פורה זה. כל כפר ומשפחה בוצרים ומייצרים יין ולרוב גם דואגים לטעימות לאורחים. במחוז ניתן לבקר בכנסיות, טירות ואחוזות רבות. העיר הגדולה היא תלאבי, ובה ניתן למצוא חדרים במבחר בתי מלון. במרכז העיר מומלץ לבקר במצודת באטוניסציחה, ארמונם של מלכי האזור בעבר. בתוך המצודה נמצא ארמון בסגנון פרסי. עיר יפה נוספת בחבל קאחתי היא עיר האהבה, סיגנאני.

 

היין מלווה את הארוחות הגיאורגיות, כמו גם משקאות מוגזים בטעמים יוצאי דופן ומים מתוצרת חברת בורג'ומי. התפריט מגוון, לרוב מתחיל במאכל הלאומי, חאצ'יפורי, מאפה גבינה בגרסאות רבות. לרוב מוגשים כיסונים בשם חינקלי במילוי בקר או סוגי בשר אחרים. הצמחונים יכולים ליהנות מקציצות עשויות סוגי עלים ירוקים, ממאכלים מבוססי חצילים ומירקות טריים. המטבח הגיאורגי הוא עשיר בקלוריות ולא חס על המקפידים בדיאטה.

 

גרוזיה
גרוזיה | צילום: פוטוליה

ואפילו שופינג אפשר למצוא כאן

מבצר ותצפית

היהלום שבכתר, המרכז התרבותי הכלכלי והפוליטי, הוא העיר טיביליסי, כרך בן 1.7 מיליון תושבים. בעיר נמצא הארמון הנשיאותי, שבו התחלף לאחרונה הדייר. הארמון בנוי גבוה מצפון לנהר החוצה את העיר, המתקוורי. העיר העתיקה צמודה לנהר מדרום, עשירה באתרים, כנסיות, רחובות צרים, מסעדות ובתי קפה ושם נמצא גם מרכז הקהילה היהודית, בית הכנסת המרכזי. מעל העיר העתיקה, גבוה על המצוק הדרומי, נמצא מבצר נאריקלה, השומר על העיר מאות שנים. רכבל חדש ומודרני מוביל אל המבצר ואל נקודת התצפית המרשימה. לאורך הנהר נבנים מבני ציבור מודרניים, טיילת וגן ציבורי אשר בשעות הערב מושך אליו צעירים רבים. גשר חדש להולכי רגל, הבנוי מתכת וזכוכית בעיצוב חדשני, מחבר את שני צידי הנהר ומוביל אל הקזינו, לאלה המחפשים בילוי לילי מערבי.

 

שופינג ולאומיות

החלק המסחרי של העיר נמצא לא רחוק מהעיר העתיקה, ברחוב ארוך ומפואר בשם שדרות רוסתאוולי. תמצאו שם חנויות בגדים ואלקטרוניקה, טלפונים ומזכרות, גלריות לאמנות, בתי קפה ומסעדות וגם מזון מהיר נוסח מקדונלד'ס או רשתות מותגים גדולים. לאורך השדרה כדאי לעצור בחזית בניין הפרלמנט, ולעמוד מעט מול האנדרטה המציינת את רציחתם של עשרים מפגינים בשנת 1989 בידי חיילים, אירוע שהוביל במהירות להתנתקות מברית המועצות ולהקמת הדמוקרטיה החדשה. המוזיאון הלאומי, ובו אוצרות התרבות הגיאורגית, נמצא בשדרה, סמוך לכיכר המרכזית. למי שמעוניין להבין את שורשי הטרור הקומוניסטי, מומלץ לבקר בקומה העליונה, שם ימצא תצוגות מרשימות המלמדות מעט על החיים בתקופות החשוכות ומנסות להעביר את המידע בצורה חווייתית.

 

בטיביליסי ניתן ללון במלונות מודרניים של הרשתות הגדולות בעולם, עם עלויות הגיוניות ותנאים נוחים. המטבע המקומי הוא הלארי, וניתן להמיר מדולר או מיורו בכל מלון ואצל חלפני הכספים המורשים. העיר והמדינה כולה אינם יקרים כמו רבות ממדינות אירופה וניתן ליהנות מאוכל עשיר במחירים סבירים. בסופרמרקטים החדישים ניתן למצוא מוצרי מזון של מותגים עולמיים, כמו גם תוצרת מקומית או רוסית וכמובן יינות ומשקאות אלכוהוליים מגוונים.

 

גיאורגיה מנסה להחזיר לעצמה את המעמד התיירותי, שממנו נהנתה בשנים הקומוניסטיות. התשתיות הישנות מתחדשות, כבישים חדשים נסללים, ושירותי התיירות משתפרים בהדרגה. גם ביישובים הקטנים, בכפרים ובדרכים הצדדיות, מקומות שהקידמה עדיין מאחרת בהם, החום האנושי והכנסת האורחים הנדיבה מחפים על המחסור.

 

צילום: פוטוליה

בחזרה לעולם הקיץ של ונוס

טיול קסום לאי מלטה