בארץ הפלאות

בשבועיים האחרונים מצאתי את עצמי, כעיתונאית שמסקרת את נושאי העיצוב, מטיילת בשלל תערוכות גמר של בתי הספר לאדריכלות, עיצוב ואמנות. בכל אחד מהם יכולתי לראות את שלל הבוגרים הנלהבים ביום המרגש שבו רובם מציגים לראשונה את יצירתם לקהל הרחב. לרוב, מכיוון שסיורי העיתונאים נערכים רגע לפני פתיחת התערוכה לקהל הרחב, עדיין ניתן לראותם בבגדי עבודה מעמידים את עבודותיהם, חותכים, גוזרים, מדביקים ובעיקר מקווים לפריצה הגדולה.

כשהגענו, קבוצה לא קטנה של עיתונאים ל'שנקר', הרושם היה שונה לחלוטין. ברוב המחלקות העבודות כבר עמדו מוכנות ומזומנות במקומן ושלל בוגרים חביבים ומסבירי פנים ניצבו לצד הפרויקטים כשהם נכונים להסביר בפירוט את הרעיונות שעומדים מאחורי מושא יצירתם. כל המחלקות כולן הרשימו בביצועים מוצלחים ומרתקים אך שתיים מתוכן בלטו במיוחד ברמתן המשובחת: המחלקה לעיצוב טקסטיל והמחלקה לעיצוב תכשיטים.

כשמשוטטים בין חדרי התצוגה של המחלקה לעיצוב טקסטיל אי אפשר שלא להתפעל מהתוצאות הויזואליות המרהיבות של הטכניקות המגוונות בהן השתמשו הסטודנטים. הדפסה, אריגה, סריגה, דו ממד, תלת ממד, חומרים רכים, סיבים, חוטים, פולימרים – כולם הביאו יחד ולחוד לתוצרים שתורגמו לפרטי לבוש, ליצירות פרונטאליות ולעיצובים פרקטיים.

מבין מערכות הלבוש אציין את זו של אנה גולוב שיצרה פריטים גרוטסקיים שחלקם נסרגו בעובי לא סטנדרטי באמצעות מקלות של מטאטא, חלקם עשויים חומרים שהותכו בחום של מאוורר תעשייתי ולחלקם הוצמדו חפצים שונים. אל מול הביטוי המוגזם והמוחצן של גולוב ראוי לציין את העדינות השברירית בעבודתה של גליה מימון שיצרה קולקציית שמלות בגוני פסטל שמקור ההשראה להן בניגודים הרבים שניכרים ברחוב ההודי. מימון עשתה שימוש בטכניקות סריגה שונות ובדיגום חופשי תוך שהיא משתמשת בחוטי תפירה, כותנה וצמר.

מבין עיצובי הטקסטיל אציין את זו של שני הררי שיצרה יריעות רב פעמיות מפסולת טקסטיל וסיבי פוליאסטר. מקור ההשראה ליצירתה הוא במכשיר הקומפוסטר שמשמש לעיבוד פסולת אורגנית שלאורו פיתחה תהליך מיחזור, יצור ועיצוב טקסטיל משולב. אל מול הביטוי שמקורו בדאגה לסביבה ניתן לציין את עבודתה של לין ממרן שמדברת ביצירתה על פיסות זמן אורבאניות. תהליך שהחל בצילום תרחישים שונים בעיר הומר להדפס משי כשהתוצאה היא שאריות של השתקפויות הרחוב על הבד.

גם המחלקה לעיצוב תכשיטים, שכל בוגריה מציגים בחלל אחד, מצטיינת בראש ובראשונה בפרזנטציה שלה. החלל האפל מצליח לייצר דרמה אמיתית באמצעות סוגי מגרות שונים בהן בחר כל סטודנט להציג את יצירותיו. תאורה עילית מתמקדת בכל מגרה ומושכת את מלוא תשומת הלב למתרחש בתוכה. בוגרי המחלקה מציגים קשת רחבה של פרויקטים תוך שהם חוקרים נושאים וחומרים שונים ומפתיעים.

עבור חלק מהבוגרים המחקר של החומר שימש כבסיס לפרויקט. אסתילי נויפלד בנתה את תכשיטיה הצבעוניים ממשטחי חוט מוקשח ואילו דורון טאובנפלד הציב קולקציה של טבעות צבעוניות העשויות מחומרים ממוחזרים. סטודנטים אחרים עסקו בשאלות של מהות ואסתטיקה וכך לדוגמא בטבעות של טל סלומון האבן קיימת רק כאשליה אופטית בחללו הריק למעשה של בית האבן. יניב בנימין-לזרי מגלה יופי אחר תוך שהוא משבץ אבנים בחללים הפנימיים של תכשיטיו.

גם נושאים אידיאולוגיים נבחנו על ידי הבוגרים. גל פיחוביץ בחרה לעסוק בנושא הכיבוש והגירוש תוך שימוש בשברי אריחים שמצאה בחוף יפו. שירי חכמוב מעוררת את המודעות להשתעבדות האישה לאידיאל היופי באמצעות תכשיטים מקומטים העשויים ממעי חיה, גומי וכסף. יערית יעקובוביץ' מעלה על נס את דמות האישה המשוחררת שהתעצבה בפאריס של שנות העשרים. פרויקטים רבים עוסקים בתפר שבין תכשיט ופסל. כך לדוגמא תהילה לוי שמחברת צורות וחומרים באובייקטים שעוסקים בנטישה וכליה ואוריאל סודרי שיוצר חפצי קודש אישיים תוך שילוב דימויים וחומרים. פרויקטים אחרים עוסקים בזיכרונות, בהם זה של רקפת גרשוני שעושה שימוש בחומרים וצורות שמעוררים נוסטלגיה ואורית סתיו שחזרה אל שדות ילדותה ופיתחה קולקציה שמבוססת על צורות של פרחים וצמחים.

רוצו לראות, אתם עוד יכולים להספיק.

שנקר, אנה פרנק 12, רמת גן - עד 29/7/2008
א',ב',ד',ה' בין השעות 17:00-22:00. ג',ו' בין השעות 10:00-13:00