אלוהים לא גר כאן יותר

לא צריך להיות נוצרי אדוק כדי להעריך אדריכלות של כנסיות. הביקור בקתדרלה גותית כמו הנוטר-דאם בפריז, היא ללא ספק חוויה רוחנית, אפילו אם אתה יהודי מאמין או אתאיסט מוחלט. אבל מה קורה לכנסיה כשהיא מפסיקה להיות כנסיה? אין סכנה שהנוטר-דאם תסגור את שעריה, אבל כנסיות אחרות, קטנות יותר ומפורסמות פחות, קיבלו פונקציה חדשה לגמרי לאחר שסיימו את תפקידן הקדוש. התוצאה היא חנויות, מסעדות או בתי מגורים בעלי מאפיינים מקוריים כמו קשתות, עמודים גבוהים וחלונות ויטראז'.

זה בדיוק מה שקרה לכנסיה דומיניקנית בת 800 שנה בעיר מאסטריכט שבהולנד: בשנה האחרונה היא הפכה לחנות ספרים שמוכיחה שקריאה היא באמת חוויה רוחנית, גם אם לא מדובר בספרי הקודש. משרד האדריכלים ההולנדי Merkx+Girod, שאחראי למהפך, הצליח לשמור על האווירה המקורית של המבנה, כולל תקרות גבוהות, קשתות צולבות וחלונות מחודדים, ובמקביל ליצור חנות עכשווית לכל דבר.

האתגר העיקרי היה לענות על דרישת הלקוח לשטח מסחר של 1200 מ"ר, כאשר שטח הרצפה הזמין היה 750 מטר בלבד, ולעשות את זה מבלי להפוך את הכנסיה למחסן ענקי. האדריכלים לא רצו לוותר על התקרה הגבוהה ולכן לא חילקו את המבנה לקומות. במקום זה, הם יצרו בצד אחד של הכנסיה סטרוקטורה מברזל, בדומה למדף רב-מפלסים, שמאכלסת את רוב הספרים מבלי לחסום את התקרה. בצד השני מוצגים ספרים חדשים ורבי מכר על שולחנות נמוכים, וכך החלל המרכזי של הכנסיה נותר פתוח וקריא.

לגור עם ישו

פרויקטים אחרים מוכיחים שאפשר לגור בכנסיה מבלי להיות נזיר. משרד האדריכלים ZECC מהעיר אוטרכט שבהולנד, שכבר הפך בעבר מגדל מים לבית פרטי, הפך כעת את אחד מבתי התפילה של העיר לבית מגורים עבור משפחה. בית התפילה המקורי היה הרבה יותר צנוע מהכנסיה במאסטריכט, והורכב מחלל קמור עם שורה של חלונות בכל צד. האדריכלים ניצלו את החלל: הם שמרו על המאפיינים המקוריים של המבנה, כולל התקרות הקמורות, החלונות הגבוהים, ואפילו העוגב, והדגישו אותם על ידי בחירה בניגודים חזקים ובאלמנטים מינימליסטים.

החלקים הציבוריים של הבית נצבעו בלבן, דבר שמדגיש את חלונות הוויטראז' הצבעוניים, ואילו החלקים הפרטיים נצבעו בצבעים כהים. אחד האלמנטים הבולטים בבית הוא גרם המדרגות המוביל אל הגלריה בה ניצב העוגב: המדרגות הן מדרגות זיז, כלומר מחוברות לקיר רק בצד אחד ומרחפות בצד השני, ללא שום תמיכה.

אלמנט מעניין נוסף הוא חלון חדש שנוסף לחזית הבית: כמו שאר החלונות בקפלה, גם הוא קיבל זכוכית צבעונית, אבל הפעם ללא דמויות קדושים אלא בסגנון המזכיר את ציוריו של מונדריאן. אפשר לקרוא את החלון הזה כמחווה ל"בית שרודר" של האדריכל חריט ריטפלד, אחד האייקונים של האדריכלות המודרנית שנמצא בעיר, וגם הוא - ממש כמו החלון המודריאני - מתאפיין בקווים אורתוגונלים ושימוש בצבעי יסוד.

גם באנגליה הופכים כנסיות לבתי מגורים, וכנסיית סנט ג'ורג' במנצ'סטר הפכה לא לבית עבור משפחה אחת, אלא לבניין דירות שלם. הכנסיה עמדה ריקה במשך שנים ובמקום להרוס אותה לטובת פרויקט חדש, היא פשוט שינתה את ייעודה, ובשנת 2000 משרד Makin Architecture המקומי היה זה שהפך אותה לבניין מגורים עם 25 דירות. החזית לא שונתה, ורק בתוך המבנה נבנו 25 יחידות דיור הנושאות בעצמן את משקלן כדי שלא ליצור עומסים על הכנסיה.

לשתות עם מריה

אווירה היא חלק מהותי בכל יציאה לבילוי, ומה מספק יותר אווירה מכנסיה ישנה? לא מעט כנסיות ובתי תפילה הפכו למסעדות או ברים, ומספקות תפאורה מתאימה לחטאים הקטנים שעל הצלחת או בכוס. כך למשל, מסעדת The Church בדבלין שבאירלנד ממוקמת בכנסיה מהמאה ה-18. הכנסיה, סיינט מרי בשמה הקודם, נסגרה בשנת 1964 ומאז החליפה ידיים ושימושים שונים, עד שבשנת 2007 היא קיבלה את גיגולה הנוכחי, שכולל מסעדה, בר וגם מועדון.

גם באנגליה אפשר למצוא מסעדות הממוקמות בתוך כנסיות לשעבר. אחת מהן נמצאת בעיר סטוק-און-טרנט ונקראת באופן מאוד מקורי: The Church. הכנסיה הוקמה על ידי כורים מקומיים בשנת 1860, אבל עם הזמן היא ירדה מגדולתה ובשנת 2000 היא נסגרה באופן סופי. בשנים האחרונות המבנה עבר שיפוץ והפך לבר-מסעדה, שעדיין שומר על אופי "כנסייתי" בעיקר בזכות החלונות הגדולים.

למרות הנטייה לעקם את האף למראה יזמים פרטיים שמשתלטים על מבנים ציבוריים, דווקא הגלגולים העכשוויים של הכנסיות הישנות, מזכירים לנו ששמירה על הסביבה - הבנויה והטבעית - לא נעצרת במיחזור בקבוקים. פרויקטים כאלה מוכיחים שאפשר לחשוב פעמיים לפני שהורסים מבנה ישן שנראה חסר תועלת, אבל למעשה יכול לחיות עוד שנים רבות.