מוי כיף

כשעברתי לדירתי הנוכחית בדרום הקשה של תל אביב לא היה לי שולחן לסלון. למען האמת, לא היה לי סלון כלל. מ', חברה טובה שעזרה לי להעביר את הדירה, נחרדה מהואקום. בהיותה אשכנזייה מהדור הישן, היא רק חייכה בנימוס ואמרה שאולי אני איהנה לסבול בחושך, על הרצפה, בלי ספה. בהיתי במ' והחלטתי שאני עייפה ומיוזעת מדי מכדי להרוג אותה. החלטתי, בקיצור, להיכנס לתקופה קשובה בחיי וללכת לקנות לי רהיטים. הלכתי להתקלח, לישון, וקמתי שמונה חודשים אחר כך קשובה מאי פעם. אז גיליתי את מרסל ונדרס, ההולנדי המעצב. מאז ועד היום, פעם בשבועיים, אני גולשת באתר שלו בכדי לגלות אילו מנורות וכסאות אני אוהבת. אחר כך אני קופצת לרח' הרצל וקונה משהו מבמבוק. לא יודעת, משהו בפער הזה בין 20 שקל ל-20,000 שקל עושה אצלי את כל ההבדל, כנראה.

הוא קוסם

ונדרס, בן 46, התגלה עוד בשנות ה-20 לחייו ומאז הזדקן כמו יין טוב, או לפחות כמו מדונה. הוא נראה מצוין, הוא סטרייט (!), עשיר ומצליח. ונדרס סיים את לימודי העיצוב שלו בבית הספר העונה לשם המרשים hogerschool voor de kunsten, שזה בהולנדית "אני כלי עולם ואני הולך לעצב משהו שבחיים לא תוכלו להרשות לעצמכם".

בהיותו בן 29 בלבד הקים ונדרס את WAAC's, חברת מעצבים וייעוץ לעיצוב, וחמש שנים לאחר מכן ייסד את המותג Wanders Wonders. צ'יזי, אבל קליט. Moooi, חברת העיצוב אותה הקים ובה הוא משמש כארט-דירקטור, זוכה להצלחה עצומה בעולם. ונדרס שונא מגזינים לעיצוב, אוהב את הנשים שלו לבושות כמה שפחות, והמעצב הטוב בעולם, לדעתו, הוא אלוהים.

המעצב ההולנדי מספק ממוצריו לחברות גדולות רבות, בהן בריטיש אירווייס, בופי, קפלני, דרוג, B&B, מנדרינה דאק ועוד. Elle Deco בחרו בו למעצב השנה לשנים 2005-2006 בזכות "כסא הפחם" המפורסם שלו, השזור בדבק אפוקסי. עבודותיו מוצגות, בין שאר המקומות, במוזיאון MoMA בניו יורק, הישג שווה ערך לזכייה בפרס ישראל בכל תחום אפשרי, שלוש שנים ברציפות.

באמצעות עיצובים חדשניים, שיווק מבריק, וכישרון בלתי רגיל להמציא את עצמו מחדש ובכל שנת עיצוב קלנדרית חדשה, הוכיח ונדרס שהוא לא הלהיט התורן. הוא כאן כדי להישאר והביקוש, למרות המחירים השערורייתיים על כל פריט, גדל כל העת.

מה? מי? מווואי

Moooi, לבורים בינינו שלא דוברים הולנדית שוטפת, הוא עיוות של המילה ההולנדית "יפה" (mooi), עם האות O העודפת שמטרתה כדי להדגיש, כך לפי ונדרס, את היופי שבעיצובים שלו ושל עמיתיו. הפילוסופיה של ונדרס פשוטה, אם כי מייאשת מעט: מי שרוצה דברים יפים בבית שלו, שישלם. את Moooi הקים כקונטרה לחנויות מעצבים הפועלות כפס ייצור לרהיטים.

החומרים בהם משתמשים ב-Moooi ייחודיים באותה מידה כמו העיצוב. באתר החברה ניתן לראות את "ברברלה", למשל, היא ספת ענק שנראית כמו כבשה שמישהו החליט להפוך לספה, וחוזר חלילה. הספה עשויה דיקט וברזל, ומרופדת בספוג אורטופדי. הכיסאות של Moooi עשויים ממתכת כרום מבריקה אל-חלד, לבד או שעם. כסא השעם עצמו נראה כפקק שהוצא מבקבוק מרלו מפלצתי במיוחד.

המנורות עשויות מאבקת ברזל או פיברגלס שזור בדבק אפוקסי, הן גדולות או מיניאטוריות, מינימליסטיות או ממלאות את התקרה כולה. שולחנות המעצבים בנויים מעץ אלון, וונדרס ממליץ למלא מים בבסיסיהם בכדי להקנות להם יציבות. שולחנות הכותנה של Moooi מחוזקים בדבק אפוקסי, ונראים כיצירת מופת מתחרה. הכדים של Moooi עשויים לעתים מקונדומים, אלמוגים, או דובונים קטנים. ונדרס משתמש בחומרים טבעיים מוכרים ובמניפולציות על הישן והמוכר כדי ליצור עיצובים חדשניים.

בנוסף ליכולותיו בתחום העיצוב, ונדרס הוא גם איש שיווק מוערך. אחד מעיצוביו, מנורת ה-Happy Hour, הושקה במסיבה המפורסמת בה נצפתה נאני לנינג, חברתו לחיים, תלויה כשרגליה נתמכות בבסיסי המנורה וראשה מרחף מעל האורחים, בעודה מגישה שמפניה בשלוה סטואית. מבקרי כל העולם היללו. ונדרס הוא חדשני, ילדותי, ולוהט עד כדי גיחוך.

את עיצוביו של מרסל ונדרס וחברת Moooi ניתן להשיג ב"קרני תכלת-אלקבס", הנמל 36, ת"א
לאתר חברת Moooi >>