סודות ושקרים בזוגיות: מתי מותר לשקר כדי להציל את הקשר?

אז למרות שנדמה לנו שכנות מובילה מערכת יחסים טובה, מסתבר שכולנו משקרים זה לזו במערכת היחסים שלנו ולפעמים אפילו בשביל להציל אותה. מתי מותר לזלוג מהאמת אל השקר?

מתי מותר לשקר?
מתי מותר לשקר? | צילום: אינסטגרם

התחייבנו זה לזו לומר את האמת, מבלי לשמור דבר לעצמנו, אפילו לא סוד קטן, הבטחנו שנדבר על הכל, שאצלנו במערכת היחסים לא יהיו סודות, תהיה רק כנות, אבל מי אמר שזה באמת טוב לנו? שזה מקדם אותנו והופך את הזוגיות שלנו לטובה יותר, יציבה ופתוחה?

 

אז קבלו מיתוס - סודות היו ויהיו במערכות יחסים, גם אם הן מערכות יחסים אוהבות, פתוחות וטובות. כנות יתר לא בהכרח מועילה או מקדמת את הזוגיות וכמובן שגם עודף סודות אינו דבר נכון במערכת זוגית.

 

אילו סודות לא יחשבו כפגיעה באמון? מתי כדאי לנו להתעקש על האמת ואילו שאלות כדי שנענה את מה שנכון לענות ולאו דווקא את האמת לאמיתה?

 

בגידה/סטוץ חד פעמי

 

דעתם הרווחת של רוב מטפלי ויועצי הזוגיות היא שבמידה והבגידה הייתה חד פעמית, עדיף לא להתוודות ולשתף את בן/ת הזוג בעניין. במקרה הזה הכנות מטרתה בדרך כלל לנקות את הצד שבגד מתחושת האשמה, אך הנזק שייגרם לזוגיות והפגיעה בבן/ת הזוג סביר שיהיו גבוהים מאוד. (כמובן שאם מדובר ברומן מתמשך, המקרה הוא אחר לגמרי והוא מעיד על בעיה עמוקה בתוך המערכת הזוגית)

 

השמנתי?

 

כאשר אישה שואלת את בן זוגה האם היא השמינה, ההמלצה שלי- לומר שלא. לכולן יש מראה ואף אחת לא באמת עיוורת. כאשר האישה שומעת מבן זוגה שאכן היא השמינה או לא נראית טוב, ישנה פגיעה באינטימיות הרגשית, היא תרגיש לא בנוח לידו, יהיה לה קשה להתפשט וכו. גברים לעומת זאת מקבלים זאת אחרת, באופן רציונלי ולא רגשי, ולכן להם אין צורך "לייפות את המציאות" ואפשרי להגיד בעדינות ורגישות שכן (קצת, לא משמעותי...)

 

טעים לך?

 

על השאלה האם טעים לך האוכל שהכנתי, חשוב לענות בדיפלומטיות. לא לשקר באופן מוחלט- טעים לי, למרות שממש לא טעים, אך גם לא להיות בוטים. יש לזכור שיש שם אדם שעמד וטרח והכין כדי לשמח אותי. יש לענות בעדינות ובצורה מכבדת. לנסות למצוא מה כן טעים, לא לבקש עוד מנה, להגיד מה היינו מעדיפים שיהיה וכו.

 

העבר שלנו

 

לכל אחד מאיתנו סיפורים, טראומות, חוויות, עניינים רפואיים, חברתיים וכו מהעבר. לכל אחד מבני הזוג יש את הקצב שלו להיפתח, לשתף ולספר. ההמלצה שלי לא לראות בכך הסתרה, אלא לכבד ולהבין את הקצב והזמן שהשני צריך ולאפשר זאת. חשוב להדגיש שיחסים מתפתחים כל הזמן ושתגיע השאלה מצד בן/ת הזוג מדוע לא שיתפנו- חשוב שנגיד זאת, שלוקח לנו זמן להשיל שכבות, להיפתח, לבטוח ולהיחשף אחד כלפי השנייה.

 

חטאים קטנים

 

בכל מה שקשור להוצאות כספים מהחשבון המשותף, בין אם זה לקניית נעליים, תיקים, בגדים או כל הוצאה שהיא ההמלצה היא דווקא לא לשקר, אמרו את האמת. בסופו של דבר, מאוד קל "לעלות" על העניין וכדאי לנו לעמוד מאחורי הצרכים של עצמנו. יש נטייה אצל לא מעט זוגות (בעיקר נשים) להסתיר את הקניות שלהן ואת המחירים ששילמו. עמידה על כך שמגיע לי היא חשובה להתנהלות הזוגית. כנ"ל למקרים של שבירת דיאטה, ספורט וכו. אנחנו לא רוצים להיתפס בחולשותינו, להראות שנכשלנו, שלא עמדנו במשימה. בזוגיות חשוב מאוד לדעת להביע חולשה ולסמוך על בן הזוג שידע להכיל ולקבל זאת. שתפו בכישלונות שלכם ולא רק בהצלחות. שתפו בדברים שקרו לכם והביכו אתכם, אל תנסו לייצר תדמית שאינה אמיתית מול בן/ת הזוג.

 

הדר זוהר, מאמנת ומלווה תהליכי זוגיות, www.hadarzohar.com