מפגש רופא אופטימלי – כיצד?

מה כדאי לעשות לפני מפגש עם הרופא? האם מוטב להגיע לבד? איך יכול פלט הנייר של מידע רפואי להועיל לנוכח המחשוב האפקטיבי של כל מערכות הבריאות, המאפשר לדלות מידע ולהצליבו במהירות? איך רוצה הרופא שנתנהג בקליניקה ומחוצה לה? מה ישפר את תוצרי המפגש הן ברמה המקצועית הן ברמה האנושית? בשורות הבאות תוכלו לקבל לא רק מענה על שאלות אלו, אלא גם רקע נוסף ופרטים שונים שיש בהם כדי למנוע מבוכה ואי-הבנות הן מן המטופל הן מן הרופא המטפל.

ברוב בניינם וברוב מניינם של המקרים מסוגלים הרופאים לדעת מהו האופן שבו צריך לדבר עם המטופלים ויקיריהם (או העובדים המסייעים להם). הלימודים בפקולטה לרפואה כוללים מיומנויות תקשורת עם בני אדם, ובייחוד מטופלים ומלוויהם העלולים לגלות חשדנות ואף איבה בסיטואציות קשות. האופן שבו משוחחים הרופא והמטופל הינו חיוני לעניין האמון שרוחשים זה לזה המטופל מצד אחד והרופא ועוזריו מצד שני. יש להפנים את העובדה כי כל אחד מן הצדדים למפגש אצל הרופא – הן המטופלים והבאים עימם הן הרופא עצמו – הינו בבחינת עולם ומלואו, וכי כל אחד מן המשתתפים בפגישה מגיע אליה עם ניסיון חיים הייחודי לו, עם מה שלמד מניסיונו שלו ואולי אף מניסיונם של אחרים, השכלתו העיונית והמקצועית, מאפייניו הפסיכולוגיים האישיים, התרבות שממנה בא והתנאים שבהם גדל והתחנך (ובכלל זה השפעתו של כל מי שנתן לו דוגמה אישית), ואין צורך לומר – אורח החשיבה האישי שלו. אין לשכוח כי נסיבותיו האישיות של המטופל בצירוף הנסיבות שבהן מתקיימת הפגישה עם הרופא מטביעות אף הן את חותמן על הצדדים לפגישה. העיקר הוא כי קשר ושיח טובים ופרודוקטיביים שמנהלים הרופא ועוזריו עם המטופל ומלוויו (גם כאשר מן ההכרח למתוח ביקורת על התנהלותו של צד זה או אחר) אמורים להניב דיאלוג אפקטיבי שיביא לאבחנה נכונה, ועקב כך – להענקת שירותי רפואה העולים בקנה אחד לא רק עם מאפייניו הרפואיים, הקליניים והמנטליים האישיים של המטופל, אלא גם עם מאווייו. בניגוד לכך, קשר ושיח לקויים ודסטרוקטיביים בין הצדדים לפגישה עלולים להביא לידי אבחנה חלקית או שגויה, וכפועל יוצא מכך – להענקת שירות רפואי הנופל בהרבה מזה שהיה אמור המטופל לקבל. זאת ועוד, בעיות תקשורת כאלה עלולות להעכיר את האווירה בכלל ואת האווירה במפגשים עם הרופא בפרט, ולגרום לתחושות הדדיות של חשדנות ואף אכזבה וטינה בין הרופא ואנשי הצוות הרפואי ובין המטופל והאנשים בסביבתו הקרובה.

עשר המלצות בסיסיות בדבר הדיאלוג עם הרופא

 

א. מומלץ שלא לבוא לבד למפגש עם הרופא

התעקשותו של מטופל להגיע בגפו לפגישה עם הרופא – ובפרט אמורים הדברים באדם מבוגר החושש להטריח את קרוביו – עלולה להחריף לעיתים את תחושות האימה והפחד לפני המפגש עם הרופא (ואין צורך לומר – בעת המפגש עצמו), מפגש שיכול להיות הרה גורל מבחינתו של המטופל. מן ההכרח להתייחס במלוא כובד הראש לחשש שיתפתחו התחושות האמורות, וזאת מן הטעם הפשוט כי בגינן ייתכן שדעתו של המטופל לא תהיה מיושבת עליו והוא יתקשה מאוד לזכור עובדות חשובות בבואו לענות על שאלות הרופא, להקשיב כראוי לדברי הרופא, לעמוד על כוונתו ולחרות בזיכרונו את דבריו כדי לאפשר לרופא לעבוד. לפיכך, לא זו בלבד שמומלץ מאוד להגיע אל המפגש עם הרופא עם מלווה, אלא מומלץ להעלות על הכתב כל סוגיה שהינה ממין העניין ויש את נפשו של המטופל לעסוק בה בצוותא עם הרופא במהלך הפגישה. דיון משותף בנושאים אשר אין להם שייכות לתופעות הפתולוגיות שמהן סובל המטופל עלול לבטל את זמנו של הרופא – שכידוע, אין הוא אינסופי – ואף למנוע ממנו להקדיש כראוי את מלוא תשומת הלב למלאכת ריפויו של המטופל.

 

ב. יש להניח לרופא לקבוע את מהלך הביקור כראות עיניו

הרופא צריך לתת תשובה על כל שאלה עניינית ורלוונטית שמעלה המטופל או מי שבא עימו לפגישה, ולהתייחס אל כל שאלה או חשש במלוא הרצינות. המטופל רשאי לבקש זאת שוב ושוב בלא לוותר על זכותו זו עד שישיב לו הרופא. מצד שני, חשוב מאוד לזכור שהרופא הוא האמון על ניווטה של השיחה, שהרי מחובתו להפיק במפגש עם כל מטופל את מלוא המידע הרלוונטי כדי לערוך אבחנה מדויקת יותר ולהעניק טיפול טוב ככל האפשר.

 

ג. מומלץ להתנזר מפרשנות מדעית או רפואית

בכל מצב – הן לפני הפגישה עם הרופא הן במהלכה – מוטב לוותר על העלאת פרשנות מדעית או רפואית זו או אחרת. יש להסתפק בהבהרת הנתונים, הסבל, המוגבלויות, התסמינים וכמובן המחלה עצמה ותולדותיה. חשוב לזכור כי פרשנותו המדעית או הרפואית של המטופל עלולה להכביד על הרופא את עבודתו ואף לעוות את דרכו בבואו לערוך אבחנה ולקבוע את דרכי הריפוי. ברור כי מותר למטופל ולמי שבא עימו לפגישה לדרוש הסברים ולספק מידע נוסף, אבל תחילה עליהם לתת לרופא לבדוק את המצב הקליני שבו נתון המטופל ולעשות את עבודתו זו עד תומה קודם שיאמרו הם את דברם ויטילו את ספקותיהם.

 

ד. מומלץ ביותר להגיע למפגש עם פלט נייר של כל המידע הרפואי הנדרש

בעידן המחשוב כמעט תמיד נצברת כל האינפורמציה הרפואית הנדרשת באופן ממוחשב במערכות המידע של ארגוני הבריאות הגדולים בישראל. אף על פי כן מן הראוי שלפני כל פגישה עם הרופא יוודא המטופל כי פלט נייר של כל המידע הרפואי בעניינו יהיה ברשותו בהישג יד לאחר שימיין את המסמכים לפי ענייניהם ולפי זמניהם. הטעם לכך הוא שאפשר כי בגין ליקוי כלשהו לא יהיה לאל ידו של הרופא לדלות ממערכת המידע הממוחשבת את הפרטים הנחוצים לו לצורך עריכת אבחנה והענקת הטיפול המיטבי. לכן יש להקדים תרופה למכה גם בעניין זה, העלול להיחשב לשולי וזניח משום סבירותו הנראית נמוכה לכאורה.

 

ה. מומלץ לייחד את הדיבור אך ורק על הסוגיות המרכזיות ולדייק בעניינן

במהלך הפגישה עם הרופא כדאי לאחוז בעיקר ולהניח את הטפל, רוצה לומר: להתרכז בתופעות הפתולוגיות המרכזיות המטרידות ביותר אשר הן המדריכות בייחוד את מנוחתו של המטופל. אין לבטל את זמנו של הרופא בדיבורי סרק חסרי כל תועלת על תופעות זניחות שאין בהן ממש. עוד כדאי להימנע מהשמעת דברי תלונה כוללניים ומעורפלים מדי בדבר עייפות או חולשה לאחר פעילות אינטנסיבית. יש לתת באופן ממוקד את מלוא המידע הנכון והמדויק הן בדבר ההיסטוריה של התופעה הפתולוגית הרלוונטית, הן בדבר הסימנים שהינם ממין העניין.

 

ו. בכל מקרה אין לשקר או להסתיר את האמת בשום אופן

ההכרה כי יש חשיבות רבה ביותר לכל פיסת מידע רלוונטית היא מן המפורסמות שאינן צריכות ראיה בעולם הרפואה. מטעם זה מן ההכרח להביא לידיעתו של הרופא כל פרט שהינו ממין העניין ולא לסור ימין ושמאל מן הדרך של אמירת האמת. דברים אלו יפים גם לעניין מסירת מלוא המידע האמיתי, העדכני והמדויק בדבר שימוש במוצרי עישון לסוגיהם, שתיית כל משקה אלכוהולי (ואחת היא אם אין בדפוסי הצריכה האלה משום התמכרות למשקאות חריפים) או שימוש בסמים למיניהם גם אם אין בהם כדי להשפיע לרעה על תפקודו של המטופל. זאת ועוד, מן ההכרח לתת תמיד לרופא את המידע השלם, המעודכן והמדויק ביותר שעניינו תרופות שנוטל המטופל, ואף ממצאי בדיקות שנערכו כנדרש או שלא נערכו למרות ההנחיות שקיבל המטופל. נוסף על כך, אסור למטופל לשלול מן הרופא שום מידע בעניין סברתו (או רעיונותיו המעשיים) של קולגה שלו, ואחת היא אם הועלו על הכתב במכתב פורמלי או שהמטופל שמעם ישירות מפי הרופא. לכן אל למטופל לשכוח כי לא זו בלבד שסטייה מן האמת או הסתרתה במלואה או בחלקה עלולה בראש ובראשונה לחבל במאמצי הרופא לסייע לו ולהעניק לו את מיטב הטיפול, אלא היא עלולה גם לערער את אמונם של הרופא ושאר אנשי הסגל במטופל. לסיכום, זה הכלל: בבדיקה אצל הרופא צריך לנסות לתת לרופא את המידע השלם, המהימן, המדויק והמעודכן ביותר אשר הינו ממין העניין בכל דיווח שמקבל הרופא בתשובה על שאלותיו.

 

ז. צריך להישמר מבדיחות הדעת

כאמור, על המטופל למסור לרופא בשלמותה את מלוא האינפורמציה המעודכנת והמדויקת כדי לאפשר לו לערוך אבחנה מדויקת ולהעניק טיפול אופטימלי בהתאמה אישית מרבית בהתחשב במצבו הקליני והאנטומי האישי של המטופל. מטעם זה יש להימנע מכל גילוי של בדיחות הדעת – ובפרט בנושאים רלוונטיים – שיש בו כדי ליצור רושם כי המטופל אינו מתייחס ברצינות מספקת לטיפול ולרופא ואף להפריע לרופא בעבודתו, לגרום לו לחוסר קשב, לאי-הבנה, לספקות מיותרים, לאנטגוניזם, לאובדן עשתונות, ואולי גם לזעם עד כדי יציאה מן הכלים. וקשה מזה: ייתכן כי הרופא עצמו ייגרר להלך רוח בדחני ויאמץ דפוס התנהגות פסול זה של המטופל בבואו להתלוצץ אף הוא. כללו של דבר, אין בהלצות כדי לסייע לרופא לתת את דעתו כראוי על מצבו הרפואי של המטופל ועל ההתאמה האינדיבידואלית האופטימלית של הטיפול למאפייניו האנטומיים והרפואיים.

 

ח. חשוב שהרופא ידע על כל הטבה במצב המטופל

עבור כל רופא חיוני ביותר לקבל את כל המידע המדויק והמעודכן ביותר בדבר כל הטבה אובייקטיבית או סובייקטיבית בכל טווח זמן אצל המטופל. חשיבותה של אינפורמציה זו נעוצה באפשרות לבדוק את טיב הטיפול ואת מהירות השפעתו על המטופל ואף לנסות להפיק לקחים כדי להעניק טיפול טוב יותר מכאן ואילך. נוסף על כך, כל שיפור גורם לרופא – באופן הכרתי או אפילו תת-הכרתי – אושר אישי ומספק אצלו צורך בהגשמה עצמית על דרך הסיוע לאנשים שאינם יכולים לסייע לעצמם וזקוקים הם להתערבות רפואית, ואף מחזק בקרבו את המוטיבציה שלו הן כאדם הן כאיש מקצוע להמשיך בדרך זו, ובייחוד לסייע לאותו מטופל.

 

ט. הרופא יעריך מטופל המתעניין בכנות בשלומו ומעניק לו תשומת לב אישית מתוך הכרת תודה

למרות הנטייה הרווחת לעיתים בציבור לראות ברופאים אנשים מורמים מעם, הרופאים תמיד ישמחו (ככל ילוד אישה) לקבל מן המטופל או ממלווהו מעט תשומת לב סמלית בדמות גילוי עניין אישי אמיתי לגבי בריאותם ותחושתם כגון השאלה "מה שלומך?", שיש בה כדי להראות גם הכרת טובה. עם זאת, מומלץ שלא להרבות בשאלות בעלות צביון אישי מדי שמקומן לא יכירן משום שגם הרופא חפץ לשמור על פרטיותו ככל אדם.

 

י. מומלץ להקפיד לבחור בעיתוי ראוי לפנייה בשאלות

אין לשכוח שהרופא עסוק מאוד על פי רוב, ומטעם זה מוטב שלא לפנות אליו בשאלות – ובייחוד שאלות ארוכות וקשות – בעיתוי בלתי מקובל שגם יש בו כדי להכביד עליו, כגון סיום משמרת או טיפול או אף יום עבודה. כל אימת שמן ההכרח ללבן מצב מורכב או לפתור דילמה רפואית או אישית נכון יותר לקבוע לשם כך פגישה בזמן שהינו נוח יותר לשני הצדדים, ובפרט לרופא.

 

פרופסור משה פליגלמן – קרדיולוג מומחה.