מהו קרטוקונוס?

כדאי לדעת שמדובר במחלה שכיחה למדי: על-פי הערכות שונות, אחד מכל אלף בני אדם סובל מקרטוקונוס בדרגת חומרה כזו או אחרת, כלומר בישראל ישנם כמה אלפי חולים במחלה. על-מנת לסייע למי שהקרנית שלו התעוותה, חשוב לאבחן במדויק את מצב האיבר ואת מידת ההתפתחות שלה – וכך למצוא את הפתרון המתאים ביותר לאדם. הבדיקה מבוצעת על-ידי אופטומטריסטים מוסמכים, ורצוי גם מנוסים מאוד, ודרכי הטיפול האפשריות הן משקפיים, עדשות מגע ייעודיות ומספר הליכים כירורגיים.

מהן הסיבות להופעת המחלה?

קרטוקונוס – מקור השם הוא הלחם של שתי מילים ביוונית, “קרטו” שפירושה קרנית ו”קונוס” שפירושו חרוט – נוצרת ככל הנראה עקב מיני טראומות באזור העין שמובילות למוות של תאי הקרנית. השערה נוספת קושרת את המחלה לחוסר איזון אנזימטי שמוביל להפיכת הקרנית לדקה יותר באזורים מסוימים ועל כן הקמירות שלה אינה אחידה ובמקום כיפה מתקבל חרוט. ישנם גם מחקרים שגילו בסיס גנטי להתפתחות הקרטוקונוס – אם כי המדע עדיין לא השלים את פענוח הגורמים למחלה (שאגב, תוארה לראשונה כבר במאה ה-18).

כן ישנו ידע לגבי הגילאים שבהם בדרך כלל מתחילה לבוא לידי ביטוי ההתעוותות של הקרנית – החל מהמחצית השנייה של העשור השני (כלומר סוף גיל ההתבגרות) ועד לתחילת העשור הרביעי לחיים (כלומר גם בגילאי 30-35 פחות או יותר תיתכן התפרצות של קרטוקונוס).

איך מתבצע האבחון ומתי מומלץ להגיע לבדיקה?

את הקרטוקונוס אי אפשר לאבחן בבדיקת עיניים שגרתית, אלא רק באמצעות בדיקה שנקראת מיפוי קרנית. הבדיקה מבוצעת כאמור על-ידי אופטומטריסטים מיומנים, כשגם לניסיון של נשות ואנשי מקצוע אלה יש חלק נכבד באיכות האבחון. הפרמטרים שנמדדים הם עובי החלק הקדמי בכל עין, העוצמה המרבית של העדשות בשתי העיניים ומידת החרוטיות של כל אחת מהקרניות.

הגעה לאופטומטריסטים מתאימים מומלצת למי שבמשפחתם ישנם חולי קרטוקונוס, וזאת בגלל היסוד הגנטי של המחלה, וגם לכל מי שמופיעים אצלו סימפטומים אופייניים במקרים של קרנית חרוטית.

הסימפטומים העיקריים של הקרטוקונוס

הסימפטומים העיקריים שנגרמים עקב הפיכת צורתה של הקרנית לחרוט ושבירת האור הלא אידיאלית הם:

א. כשמתבוננים בתמונה בעלת קונטרסט גבוה – למשל פריט בהיר על רקע כהה – יופיעו מעין תמונות צללים.

ב. כשמתבוננים בפריט בוהק או במקורות אור שונים מופיעה הילה שמקשה על המיקוד.

ג. קושי להבחין בעצמים יחסית קטנים, ובמיוחד כשהם רחוקים מהעין.

כשישנו הבדל בין רמת החומרה של הקרטוקונוס בשתי העיניים, תיווצר בנוסף לתופעות הנ”ל גם ירידה באיכות הראייה התלת ממדית. באופן כללי המחלה פוגעת ביכולת הקריאה, בראיית הלילה ובמיקוד. במקרים רבים מתקשה האדם לנהוג, ובפרט כשהקרטוקונוס חמור יחסית.

הטיפולים האפשריים בקרטוקונוס

את הטיפולים בקרטוקונוס אפשר לחלק ל-3 סוגי פתרונות: משקפיים, עדשות מגע וניתוחים. הרפואה משתכללת כל העת ומפתחת תרופות חדשות, וגם במקרה של קרטוקונוס נעשה מאמץ ליצור טיפות שיעבו את הקרנית ובכך יעצרו את החמרת המחלה – אם כי נכון לעכשיו מדובר בפתרון שעדיין נמצא בשלבי ניסויים שונים. טיפול חדשני נוסף שנמצא בשלבי בדיקה מתקדמים הוא קרוס לינקינג, שמשלב טיפות ריבופלבין (ויטמין B2) עם קרינה אולטרה סגולה שמאפשרת לטיפות הנ”ל לחזק את סיבי הקולגן בעין. קרוס לינקינג הוא טיפול משלים למשקפיים או עדשות מגע, במטרה לחסוך את הצורך בניתוח.

משקפיים

משקפיים עשויים לעזור לבעלי קרטוקונוס קל יחסית. במקרים שבהם לאחר אבחון מקצועי נקבע שרמת המחלה יותר חמורה, יידרשו עדשות מגע ייעודיות וייתכן אף צורך בהליך כירורגי.

עדשות מגע

עדשות מגע לתיקון קרטוקונוס הן בדרך כלל עדשות קשות. דגש חשוב נוסף הוא התאמת העדשות באופן אופטימלי למבנה העין ולמאפייני הקרנית. מי שקובע כיצד ייראו העדשות שינטרלו את החרוטיות של הקרנית הם האופטומטריסטים.

ניתוחים

ישנם מספר סוגי ניתוחים לטיפול בקרטוקונוס, וגם הבחירה ביניהם מבוססת על חוות הדעת המקצועית של אופטומטריסט או אופטומטריסטית מנוסה. אופציה אחת היא השתלת טבעות. הטבעות, אשר מייצבות את הקרנית, מושתלות בחלק ההיקפי ועל כן ניתנות גם להסרה. השתלת טבעת אורכת כרבע שעה בלבד ונחשבת להליך פשוט יחסית, אם כי נדרש מרווח של מספר ימים בין ההשתלות בשתי העיניים. אופציה זו רלוונטית בשלבי התפתחות ראשונים של הקרטוקונוס.

ניתוח אחר הוא השתלת קרנית. למעשה ישנם שני סוגי השתלות קרנית, כשבאחד מהם מושתלת קרנית מלאה ובשני, שנקרא DALK, מושתלות רק 3 שכבות. חשוב לקחת בחשבון שההסתגלות לקרנית המושתלת עשויה להימשך עד שנה, וכי בחלק מהמקרים נדרש אחרי הניתוח שימוש בעדשות מגע מתאימות.

הכתבה נכתבה על ידי ארזה פרוכטר אופטומטריסטית קלינית.