תרגילי חשיפה: טיפול אפשרי לנפגעי טראומה

אנשים רבים בחברה שלנו סובלים ממה שקרוי "הפרעת דחק פוסט טראומטית". אנשים אלו עברו בחייהם חוויה מטלטלת וטראומטית כלשהי שמשפיעה עמוקות על נפשם. מקרים כאלו נפוצים אצל חיילים לאחר מלחמה, נפגעי פעולות איבה, נשים וגברים שעברו איזושהי חוויה של תקיפה מינית, ולמעשה כל טראומה גופנית או נפשית שיכולה לעבור על בן אדם.

הפרעת דחק פוסט טראומטית, CBT , טיפול קוגניטיבי התנהגותי.

לאחר טראומה לא כל האנשים יפתחו תסמונת פוסט טראומטית. אך אצל חלק מהאנשים בעקבות האירוע הטראומטי, שיכול להיות אירוע חד פעמי או חוויה מתמשכת, מתפתחת תסמונת פוסט טראומטית.  אנשים הסובלים מפוסט טראומה מפתחים בדרך כלל אסטרטגיות להתמודדות הכוללות הימנעויות והתנהגויות ביטחון.  הם נמנעים מלחשוב על האירועים שקרו להם, ובהדרגה ממעטים לעשות דברים שיכולים להזכיר להם את האירוע. ב50 % מהמקרים תסמונת פוסט טראומטית מלווה בדיכאון והימנעות מדברים רבים באורח החיים היום יומי הנורמטיבי. לעתים ממעטים ביציאה מהבית ומדווחים על חוסר הנאה מדברים שבעבר הסבו להם עניין והנאה.

מהם תרגילי חשיפה

טיפול בחשיפה ממושכת או תרגילי חשיפה הם שיטה טיפולית שפותחה בתחילת שנות ה-80 במטרה להתמודד ולשפר את איכות חייהם של המתמודדים עם תופעות אלו. תרגילי החשיפה נחשבים לחלק מטיפול CBT – טיפול קוגניטיבי התנהגותי.

טיפולים מסוג זה הם בדרך כלל קצרים וממוקדים. הם נמשכים בין 12 ל-15 פגישות, ובמהלכם עובדים על נושא ספציפי שמפריע לאיכות חייו של המטופל בהווה. בניגוד לטיפול פסיכולוגי דינמי או פסיכו-אנליטי, אין הכוונה כאן לחזור לאירועים מהילדות או לדון בהשפעות שונות על חיי המטופל. המטרה של הטיפול היא לשפר את החיים ב"כאן ועכשיו" באמצעות פעילות ממוקדת ושיעורי בית בין מפגש למפגש המוטלים על המטופל.

תרגילי חשיפה הם בעצם אמצעי להתעמתות שיטתית עם החוויה הטראומטית והיא כוללת התעמתות או חשיפה לזיכרון הטראומה וחשיפה למצבים מהם האדם התחיל להימנע בעקבותיה. חשיפה בדמיון – בשימוש בטכניקה זו המטופל יתבקש להעלות במודע את זיכרון הטראומה. מטרת הטכניקה לסייע למטופל להוריד את רמות החרדה המקושרות עם הזיכרון. חשיפה בחיי היום יום – בטכניקה זו המטפל מסייע למטופל באופן הדרגתי, להתעמת ולהתמודד עם המקומות שמהם הוא החל להימנע בעקבות הטראומה. הרציונל של השימוש בטכניקות אלו הוא ששחזור הזיכרון והתמודדות ההדרגתית בחיי היום יום יכולה להביא לירידה ברמת החרדה שהזיכרון מעורר, לכמות התזכורות לטראומה בחיי היום יום ולירידה כללית בקמות החרדה ושיפור משמעותי באיכות החיים בהווה.

לסוג טיפול קוגניטיבי התנהגותי זה יש כמה שלבים. בתחילה עורך המטופל רשימה של דברים בחייו שהוא נמנע מהם מתוך חשש. במסגרת התהליך הטיפול מעודד המטפל את המטופל להיחשף לפעילות שממנה הוא נמנע, מתוך מחשבה שהפחתת רמת ההימנעות היא חלק מתהליך של ריפוי והתמודדות בריאה עם החיים.

בשלב הבא חוזרים בדמיון אל עבר המאורע הטראומטי. מדברים עליו בשיחה בזמן הווה, ולאחר מכן חוזרים אליו מספר פעמים על מנת להפוך אותו לזיכרון כמו שאר הזיכרונות בחיים, שלא חייב לעצב את החיים של המטופל בהווה. המטופל לומד, בעזרת הטיפול, להפחית ממידת החרדה הקשורה לזיכרון הטראומטי ובהדרגה להתייחס אליו כאל דבר נוסף שקרה בחייו – אך לא חייב לנהל את כל עולמו הרגשי.

לטיפול בעזרת חשיפה מתמשכת אין 100% הצלחה, כפי שאין לאף טיפול, אך מחקרים חוזרים מראים על הטבה והחלמה של בין% 80 ל% 90 אחוז מהמטופלים. חשוב לציין שלעיתים ישנה התגברות זמנית בתסמיני החרדה בטרם המצב משתפר. בכל מקרה, בסוג טיפול קוגניטיבי התנהגותי זה חשובה מאוד רמת שיתוף פעולה גבוהה מצד המטופל והצלחת הטיפול תלויה במידה רבה בתרגול מחוץ לפגישות.

יתרונות השיטה

בסופו של דבר, המטרה של הטיפול היא שיפור באיכות חייו של המטופל. מטופלים שעברו טיפול זה וחוו בו הצלחה מספרים על עלייה ברמת הדימוי העצמי, תחושת מסוגלות רבה יותר, ובמקרים רבים גם חזרה של הנאה ושמחת חיים לאירועים בחיים.

השיטה מתמקדת בהווה מתוך אמונה כי בעזרת התנהגות ניתן להשפיע על המצב הרגשי והנפשי. זהו הבסיס לכל טיפול CBT.

בארץ ישנם מרכזים בהם ניתן הטיפול ומטפלים העובדים בשיטה זו. מאחר והחיים בארץ מלאים באתגרים אישיים וביטחוניים, אוכלוסייה רבה נזקקת לטיפול מסוג זה וההמלצה לכל מי שסובל מתופעות דומות היא לנסות ולהיעזר בטיפול.