גברים בחינוך

מיעוט הגברים בעולם החינוך וההוראה – מקור לדאגה
בישראל, כמו בשאר העולם המערבי, אנו עדים לתופעת הפמיניזציה של מערכת החינוך. אם בעבר רוב המורים היו גברים, הרי שכיום המורות הן חלק הארי במערכת החינוך. הדבר בולט בעיקר במערך החינוך היסודי. בחינוך העל יסודי משולב מספר גדול יותר של גברים, ייתכן שמכיוון שההוראה שם נתפסת יוקרתית יותר. כך או אחרת, מיעוט הגברים בתחום כה חשוב ומשפיע על דמותה של החברה, מהווה מקור לדאגה בקהילת חוקרי החינוך ומעצבי מדיניות החינוך. לדאגה הזאת יש הצדקה רבה וטעמיה עימה.

לנוכחותם של מורים גברים במערכת החינוך יש חשיבות מכרעת
מבלי להוריד מערך תרומתן העצומה של הנשים להוראה ולחינוך, ישנה חשיבות מרובה להימצאותם של גברים מורים במערכת, וזאת מהטעמים הבאים:
ראשית, נוכחותם של גברים בחינוך משפיעה בצורה משמעותית על עיצוב זהותם של בנים ובנות בגילאים כה קריטיים. כל ילדה וילד צריכים לגבש תמונת מציאות, שבמסגרתה גם נשים וגם גברים יהוו מודל חינוכי ומושא לחיקוי. עליהם להכיר בהבדלי המינים בקשת של היבטים החל מדפוסי פעילות שונים ועד דרכים שונות לקבלת החלטות. צורך זה נעשה מכריע יותר ויותר בתקופה בה הולכות ומתרבות משפחות חד הוריות, שבמסגרתן ילדים גדלים בסביבה נשית ללא מודל גברי. הדבר קריטי בעיקר עבור תלמידים בנים בבית ספר יסודי.
ריבוי של מורים גברים במערכת החינוכית עשוי גם לסייע בהפחתת בעיות משמעת ולשפר את איכות האקלים החברתי בבית הספר.
כמו כן, חשוב להבין שככל שתלמידים בנים יחזו בפחות גברים מורים, כך הם יימנעו בעתיד מבחירה של קריירת ההוראה.
בנוסף, אין ספק כי, העלאת מספר הגברים המורים יוביל מגמה מבורכת של שוויון בין המינים במערכת החינוך.

מה מונע מגברים לבחור בקריירת חינוך?
ברוב המקרים, גברים נמנעים מבחירה בקריירת הוראה בשל העדפתם למקצועות אחרים הטומנים בחובם פוטנציאל להשתכרות ולמעמד חברתי גבוהים יותר. בסקרים שונים שנערכו בשנים האחרונות בקרב גברים ונשים לגבי המניעים לבחירת מקום עבודה, גברים ציינו את השכר הגבוה כפרמטר החשוב ביותר, תוך שימת דגש גם על היוקרה המקצועית. זאת לעומת נשים שמיקמו מתחת למניע הראשי של השכר את שעות העבודה הנוחות.
כמו כן, למקצוע ההוראה יש כיום תדמית נשית, מה שעלול לגרום לגברים רבים רתיעה מלהיות מורים.

גברים שבוחרים להשתלב בחינוך והוראה – מה מניע אותם?
למרות כל האמור לעיל, ישנם גברים שבוחרים ללמוד לימודי חינוך במטרה להשתלב במערכת החינוך. ממחקרים שנערכו בנושא (בין השאר על ידי מכון מופת) ניתן לראות שגברים אלה מונחים על ידי מספר מניעים עיקריים:
• מניעים חיצוניים כמו תעסוקה יציבה, וכן שכר טוב וסטטוס תעסוקתי גבוה שבולטים בעיקר אצל גברים המשתלבים בתפקידים ניהוליים ובכירים במערכת החינוכית. כמו כן, ישנם גברים שבוחרים להיות מורים בעקבות שאיבת השראה והשפעה מדמויות מורים ומורות מעברם.
• מניעים פנימיים כמו כישורים אקדמיים, כישרון טבעי לתחום, משיכה להוראה והנאה ממנה, ועוד.
• מניעים אידיאולוגיים כגון תחושת שליחות, רצון לתרום לחברה, לשמש כסוכני שינוי חברתי בקהילה, לעזור לילדים ומתבגרים ולהוות גורם משפיע על התפתחותם ועתידם.
• קרש קפיצה – חלק ניכר מאוכלוסיית הסטודנטים הגברים שבוחרים בלימודי הוראה, רואים בהם קרש קפיצה שעשוי להזניק אותם לתפקידי ניהול במסגרות שונות – פורמליות וא- פורמליות. אלה רואים בהוראה רק שלב ביניים בדרכם לתעסוקה אחרת משיקה לתחום, בה הם מעוניינים, כדוגמת ייעוץ, אבחון דידקטי, הוראה באקדמיה, טיפול בבעלי חיים ועוד.

יש מקום לשינוי
מובילי דעה וחוקרים בתחום החינוך, מצביעים על כך שהמפתח לשילוב מוגבר של גברים בתחום החינוך וההוראה, טמון בהחלטות של מדיניות חינוך לאומית. יש להעלות את מעמד המורה ושכרו, נדרש לפנות ולגייס באופן ממוקד קהל של גברים וכן יש להבטיח אופק ותמיכה במהלך שנות העבודה. חשוב לציין, מהלכים אלה יגרמו למשיכת אוכלוסייה איכותית המורכבת מנשים וגברים גם יחד, לתחום החינוך וההוראה.