"אם אסור לנו, אז נתאמן בבית": המחאה השקטה של הספורטאיות מהמדינה המוסלמית
נשים באפגניסטן החלו לפרסם ברשתות החברתיות תמונות שלהן עם כדורגל, מחבטי קריקט ואופניים בתוך הבתים. מדובר במחאה יוצאת דופן נגד האיסור שהטיל שלטון הטליבאן על ספורט נשים במדינה - צפו
בעוד סדר היום בישראל מלא בחדשות כבדות, ברשתות החברתיות הופיע לאחרונה גל תמונות חריג שהגיע מאפגניסטן, מדינה שבה נשים רבות נאלצו בשנים האחרונות להיעלם כמעט לחלוטין מהמרחב הציבורי.
בתמונות נראות נשים צעירות עומדות בתוך סלונים, חצרות או חדרי שינה כשהן מחזיקות ציוד ספורט: כדורי כדורגל, מחבטי קריקט, אופניים ואפילו ציוד כושר. לכאורה מדובר בתמונות פשוטות, אבל עבור רבות מהן זו הצהרה.
הסיבה למחאה הזו נעוצה בשינויים הדרמטיים שעברה אפגניסטן מאז אוגוסט 2021, אז חזר הטליבאן לשלטון לאחר נסיגת הכוחות האמריקאיים מהמדינה. בתוך חודשים ספורים הוטלו שורה ארוכה של מגבלות על נשים, מהגבלות על עבודה ולימודים ועד איסורים על פעילות ספורטיבית.
הגבלות אלה פגעו במיוחד בספורטאיות, שחלקן היו עד לא מזמן חלק מנבחרות לאומיות. כדורגלניות, שחקניות קריקט ורצות מקצועיות מצאו את עצמן בתוך זמן קצר ללא אפשרות להתאמן, להתחרות או אפילו להתאמן בפארק ציבורי.
במקרים מסוימים, הסיפור הפך לדרמטי עוד יותר. חלק מהספורטאיות הצליחו להימלט מהמדינה ולהמשיך את הקריירה בחו״ל, אך רבות אחרות נאלצו להישאר מאחור.
וכאן נכנסת המחאה הבלתי שגרתית. ברשתות החברתיות החלו להופיע תמונות של נשים שמחזיקות ציוד ספורט בתוך הבית - כאילו היו על מגרש, רק בלי הקהל ובלי המגרש עצמו.
אחת המשתתפות במחאה כתבה בפוסט: "אולי אסור לנו לשחק בחוץ, אבל אי אפשר לקחת מאיתנו את הספורט". אחרות צילמו את עצמן עם אופניים בסלון או עם כדורגל במסדרון הבית.
לפי פעילים לזכויות נשים, המחאה הזו התפתחה דווקא בגלל מגבלות התנועה. מאחר שנשים רבות אינן יכולות להתכנס להפגנות ציבוריות, הרשתות החברתיות הפכו לזירה היחידה שבה ניתן להביע התנגדות.
עבור חלק מהנשים מדובר גם בזיכרון של חיים אחרים. בעשור האחרון, לפני חזרת הטליבאן, התפתח באפגניסטן ענף ספורט נשים קטן אך משמעותי. קבוצות כדורגל לנשים הוקמו בערים גדולות כמו קאבול והראט, וחלק מהשחקניות אף ייצגו את המדינה בתחרויות בינלאומיות.
כתבות נוספות במדור הביזאר:
אחת הדמויות הבולטות הייתה נבחרת הכדורגל הלאומית של אפגניסטן לנשים, שהוקמה מחדש בשנות ה-2000 והפכה לסמל של שינוי חברתי. חלק משחקניות הנבחרת קיבלו הכרה בינלאומית ואף שיחקו בליגות מחוץ למדינה. עם חזרת הטליבאן לשלטון, הסיפור הזה נעצר כמעט בן לילה.
לפי ארגוני זכויות אדם, האיסורים שהוטלו על נשים במדינה כוללים גם סגירת חדרי כושר לנשים, איסור כניסה לפארקים ציבוריים ומגבלות קשות על השתתפות בפעילויות ציבוריות.
בתוך המציאות הזו, התמונות הפשוטות עם כדורי הספורט הפכו לסמל קטן אך חזק.
בלי הפגנות, בלי שלטים ובלי סיסמאות - רק ציוד ספורט בתוך הבית, ותמונה שמספרת סיפור גדול יותר על המקום של נשים בחברה שנמצאת שוב תחת שלטון שמנסה להוציא אותן מהמרחב הציבורי.