ארבע שעות בים סוער: בן 13 הציל את אימו ושני אחיו - לבד

יש סיפורים שנשמעים כמו תסריט מוגזם למדי - ואז אתה מבין שזה קרה באמת. מסוקים, צוותי חילוץ, וילד אחד שצריך היה לקבל החלטה בוגרת מאוד. ביום שישי האחרון, חופשה משפחתית בעיירת החוף קווינדאלופ שבדרום־מערב אוסטרליה התהפכה ברגע אחד: רוחות חזקות ותנאי ים קשים סחפו את המשפחה הרחק מהמקום שבו נכנסו למים וכמעט ניתקו אותם מהחיים.

ואז הגיע הרגע הכי קשה בסיפור: ג׳ואן הבינה שהם מאבדים שליטה, ושככל שעובר הזמן הסיכוי שמישהו יראה אותם מהחוף הולך וקטן. בריאיון לתקשורת האוסטרלית היא תיארה את ההחלטה לשלוח את אוסטין לחוף כ”אחת ההחלטות הקשות ביותר” שנאלצה לקבל, אבל היא גם הבינה שמישהו חייב להגיע ליבשה ולהזעיק עזרה.

אוסטין ניסה בהתחלה להתקדם עם הקיאק, אבל הים לא שיתף איתו פעולה והקיאק החל להתמלא מים בתנאים הסוערים. בשלב מסוים הוא הבין שאין לו ברירה אלא לנטוש אותו. אחר כך, לפי עדויותיו, גם חגורת ההצלה התחילה להכביד ולהפריע לו לשחות באופן רציף, לכן הוא הסיר אותה כדי להמשיך להתקדם. מהנקודה הזו זה היה רק הוא והים, שעות על גבי שעות.

בערך בשעה 18:00 אוסטין הגיע לבסוף ליבשה, תשוש לחלוטין, והזעיק עזרה. הודעת המשטרה הרשמית מציינת שהדיווח התקבל סביב השעה הזו, ומיד הוקפצה תגובת חירום רחבה: משטרת המים, מסוק חילוץ וגורמי הצלה ימיים מקומיים.

המסוק מצא את האם ושני הילדים בסביבות 20:30 כשהם נסחפים במים, מחזיקים בגלשן, מותשים אך בחיים. החילוץ צלח בלי טרגדיה. אחד ממפקדי Naturaliste Volunteer Marine Rescue Group תיאר את המאמץ של אוסטין כ”על־אנושי”, והמשטרה אמרה בפירוש שהנחישות והאומץ שלו הצילו חיים.

ובמובן הזה, גם אם זה נשמע בלתי נתפס: זה לא סיפור על גבורה הוליוודית, אלא על הישרדות. על אמא שמקבלת החלטה בלתי אפשרית. ועל ילד בן 13 שהוכיח מה זה כוח רצון, בפורמט הכי אכזרי שיש. התמונות של הנער והראיונות מצליחים להעביר את הקושי הרב שחוותה המשפחה ואת האומץ שהנער נדרש לייצר יש מאין. סוף טוב הכל טוב.