ניסוי חברתי דרמטי: פורסמו פרטי אשראי מלאים על שלטי חוצות
יוצר התוכן נועם פירוז פרסם בימים האחרונים שלטי חוצות ובהם פרטי כרטיס אשראי מלאים, כולל מספר תעודת זהות, תחת הכותרת "נסו אותי". הניסוי, שנועד לבחון את תגובת הציבור, הוביל לשימוש בכרטיס בעשרות אלפי שקלים עבור קניות, טיסות ואפילו השקעות
שלטי חוצות שעלו ברחבי הארץ בימים האחרונים הציגו מחזה תמוה במיוחד: פרטי כרטיס אשראי מלאים, כולל מספר, תוקף, CVC ואף מספר תעודת זהות, תחת הכותרת המזמינה "נסו אותי". המהלך החריג, שאיפשר לכל עובר אורח להשתמש בכרטיס לביצוע רכישות, עורר מיד את השאלה המתבקשת.
התשובה לשאלה הגיעה מיוצר התוכן נעם פירוז, האיש שכרטיס האשראי שלו הוצג לראווה. לדבריו, המהלך כולו היה ניסוי חברתי שנועד לבחון את תגובות הציבור למצב לא שגרתי.
כתבות נוספות במדור הביזאר:
"בגדול זה התחיל משאלה שהייתה לי ולחבר שלי דניאל, שאנחנו כל הזמן חושבים דברים כאלה ומנסים לחשוב מחוץ לקופסה", הסביר פירוז בראיון שהתקיים ב"העולם הבוקר". הפרויקט, שבוצע בשיתוף פעולה עם חברת "קשקש", נועד לבדוק לא רק אם אנשים יאמינו שהפרטים אמיתיים, אלא גם כיצד יבחרו לפעול כשתהיה להם הזדמנות כזו.
התגובה הציבורית הייתה מהירה ומסיבית, והוכיחה שהרבה יותר אנשים האמינו למראה עיניהם מכפי שציפה פירוז. התקציב הראשוני שהקצה לניסוי, בסך 10 אלף שקל, נגמר תוך חצי יום בלבד, ובסך הכל, לדבריו, "זה הצטבר לסכומים של עשרות אלפי שקלים". השימושים בכרטיס שיקפו מגוון רחב של תגובות אנושיות: החל מהזמנות אוכל וקניות אונליין, דרך תשלום חשבונות חשמל ועד לרכישות יקרות כמו טיסות וחופשות.
"היו כרטיסים לטומורולנד שהם מאוד יקרים, היה חופשה בוויזאייר, טיסה באל על, מלונות בבוקינג", פירט פירוז. אך ההפתעה הגדולה ביותר הגיעה מכיוון לא צפוי: "מה שהפתיע אותי זה היה שאנשים חשבו קצת אקסטרה חכם ושמו להשקעות. הם השתמשו באשראי שלי כדי להפקיד כסף להשקעה".
הניסוי החברתי, שעלה לפירוז עשרות אלפי שקלים, חשף לא רק את מהירות התגובה של הציבור אלא גם את מגוון הפעולות שאנשים נוקטים כשהם נתקלים בהזדמנות בלתי צפויה. המיזם, שחרג במהירות מתקציבו הראשוני, הפך למראה המשקפת את טבע האדם: החל מצרכים בסיסיים כמו תשלום חשבונות, דרך ניצול הזדמנויות לחופשה ובילוי, ועד למהלכים פיננסיים מחושבים של השקעה. למרות העלות הגבוהה, נראה שפירוז אינו נרתע והוא אף מתכנן לחלק כספים נוספים בעתיד, מה שמותיר את השאלה פתוחה לגבי מה עוד יגלה הניסוי הבא על האופן בו אנו מתייחסים לכסף שאינו שלנו.