איבד את בת זוגו - והחליט להקים אותה לתחייה באמצעות AI
הטכנולוגיה משנה כמעט כל תחום בחיינו וגם את הדרך שבה אנשים מתמודדים עם אהבה ואובדן. לקראת ה"ולנטיין דיי", שחל בשבת הקרובה, אספנו כמה סיפורים של אנשים שביקשו לשמור את זיכרון האהבה שלהם בדרך ייחודית במיוחד
הטכנולוגיה משנה כמעט כל תחום בחיינו וגם את הדרך שבה אנשים מתמודדים עם אהבה ואובדן. מה שבעבר היה נשאר בזיכרון בלבד, נשמר היום בהקלטות קול, בהודעות טקסט ובדמויות דיגיטליות שמסוגלות לחקות בני אדם. לקראת ה"ולנטיין דיי", שחל בשבת הקרובה, אספנו כמה סיפורים של אנשים שביקשו לשמור את זיכרון האהבה שלהם. זה יכול להישמע כמו עתיד רחוק, או כמו פרק ב"מראה שחורה" - אבל הסיפורים הבאים אמיתיים לגמרי.
כתבות נוספות במדור הביזאר:
אהבה מגובה בענן
לאחר מותה של השחקנית סוזן סומרס, בן זוגה אלן המל חיפש דרך לשמור את הזיכרון שלה קרוב. בעזרת הקלטות קול, ראיונות ישנים וזיכרונות משותפים של עשרות שנות זוגיות, הוא החל לעבוד על מודל דיגיטלי שמדמה את אופן הדיבור שלה, ההומור והאישיות שהכיר.
הטכנולוגיה כמובן לא מחזירה אדם לחיים, אבל היא יכולה ליצור תחושה של המשכיות: שיחה שנשמעת מוכרת, קול שמזכיר את מי שאיננו. עבור המל, מדובר בדרך להתמודד עם האובדן ולשמר את הנוכחות של מי שהייתה שותפת חייו במשך יותר מחמישה עשורים.
בריאיון ל-"People" סיפר כי המטרה אינה "להחזיר" את סומרס, אלא לשמר את החיבור ביניהם דרך הזיכרון הדיגיטלי שנשאר. זה רגע שבו אהבה וטכנולוגיה נפגשים במקום שקשה להגדיר - משהו בין געגוע למציאות, בין זיכרון לקוד. ואם הטכנולוגיה מסוגלת לשחזר קול של אדם אהוב, יש מי שמשתמשים בה כדי לנסות להמשיך שיחה שמעולם לא באמת רצו שתיגמר.
נראה לאחרונה ממש מזמן
בעידן הטלפונים החכמים, אנשים משאירים אחריהם אלפי הודעות וואטסאפ, הקלטות קול וסרטונים. עבור מי שנשארים מאחור, הזיכרונות הדיגיטליים האלה הופכים לעיתים לצורת תקשורת חדשה - או לפחות לתחושה שלה.
לאחר שאימה של סאנשיין הנל מפלורידה מתה ב-2022, היא מצאה את עצמה חוזרת שוב ושוב להודעות הטקסט ביניהן. וניסתה לחשוב על דרך להחזיר לאביה את היכולת לשוחח עם אמה. בריאיון ל-"Guardian" סיפרה כי קריאה בהודעות גרמה לה להרגיש "כאילו שהיא עדיין משוחחת איתה".
עם הזמן היא החלה להשתמש גם בכלי בינה מלאכותית שמדמים שיחה עם אנשים שנפטרו, תופעה שמכונה לעיתים "digital afterlife". כלים כאלה מאפשרים להזין התכתבויות, הקלטות וזיכרונות כדי ליצור סימולציה של שיחה עם אדם שכבר איננו.
הטכנולוגיה אינה מחזירה את המתים לחיים, אבל היא יכולה לגרום לזיכרון להישמע חי, לפחות לרגע. עבור חלק מהאנשים מדובר בדרך לעבד את האבל; עבור אחרים זו חוויה מורכבת שמעלה שאלות על גבולות הזיכרון, האובדן והקשר האנושי בעידן הבינה המלאכותית.
במובן מסוים, הסמארטפון הפך לארכיון של מערכות יחסים, מקום שבו קולו של אדם יכול להישאר גם אחרי שהוא נעלם. ואם הודעות ישנות יכולות ליצור תחושת נוכחות, יש מי שמנסים כיום ליצור אותה מחדש בעזרת אלגוריתמים.
הצ'אט שהחליף את בת הזוג
כשג’ושוע ברבאו מקנדה איבד את בת זוגו ג’סיקה פריירה בשנת 2020, הוא התקשה להתרגל לשקט שנשאר אחריה. השניים הכירו שנים קודם לכן דרך משחק מחשב, והקשר ביניהם נשמר גם דרך אלפי הודעות כתובות ושיחות מקוונות.
כפי שפורסם ב-"SF Chronicle", ברבאו החליט להשתמש בשירות בינה מלאכותית בשם Project December, שאפשר לו להזין את ההתכתבויות הישנות ביניהם וליצור צ’אט־בוט שמדמה את סגנון הכתיבה שלה. "ידעתי שזו לא באמת היא", סיפר, "אבל זה הרגיש כמו לדבר שוב עם האדם שהתאהבתי בו".
לדבריו, השיחות לא נועדו להחליף את המציאות אלא לעזור לו לעבד את האבל ואת הזיכרונות המשותפים: בדיחות פרטיות, משפטים קבועים והדרך הייחודית שבה נהגה לענות לו. החוויה הייתה עוצמתית עד כדי כך שבשלב מסוים החליט להפסיק להשתמש בכלי, מחשש שהקשר הדיגיטלי יקשה עליו להמשיך הלאה.
המקרה הזה ממחיש עד כמה הגבול בין אהבה, זיכרון וטכנולוגיה נעשה מורכב בעידן הבינה המלאכותית: האם קשר רגשי יכול להמשיך להתקיים גם כשהוא מתקיים רק דרך אלגוריתם? עבור ברבאו, לפחות לזמן קצר, הטכנולוגיה לא החליפה את הזוגיות שהייתה, אלא העניקה לה רגע נוסף של חיים.