מדען הרעיל קולגה לעבודה - רק בשביל לקבל במקומו קידום
עובד מעבדה באוניברסיטת ויסקונסין הודה שניסה לפגוע בעמית לאחר שלא קיבל קידום. לפי החשד, העובד החדיר חומרים מסוכנים לבקבוק מים ולנעליים - מקרה חריג שמעלה שאלות על גבולות השליטה בסביבות עבודה מדעיות

יש לא מעט דרכים להתמודד עם אכזבה בעבודה. שיחה, מעבר תפקיד, אפילו התפטרות. אבל במקרה אחד מארצות הברית, התחושה הזאת לקחה כיוון הרבה יותר קיצוני, כזה שמערב כימיקלים, ציוד מעבדה והרבה מאוד סימני שאלה.
מקוטו קורודה, בן 41, עובד מעבדה באוניברסיטת ויסקונסין שבמדיסון, ארה"ב, הואשם בניסיון לפגוע בקולגה שלו לאחר שלא קיבל קידום שלטענתו הגיע לו. לפי כתב האישום, הוא החדיר חומרים כימיים לבקבוק המים של אותו עובד, וגם לנעליים שלו - מתוך כוונה לגרום לו נזק.
#BREAKING: Man passed over for promotion poisons co-worker's water bottle and shoes 👀.
Makoto Kuroda, 41, was charged with recklessly endangering safety after police said he used laboratory chemicals to harm his colleague who got the job instead, infuriated he was passed over… pic.twitter.com/kd1YjjOcuu
— Politics On 𝕏 (@PoliticsOnX) April 15, 2026
הסיפור נחשף כשאותו קולגה, שמזוהה רק בראשי התיבות TM, הבחין שמשהו לא תקין. כשהוא שתה מבקבוק מים שהיה מונח על שולחנו, הטעם היה חריג והוא מיד ירק את הנוזל. זמן קצר לאחר מכן, גם הנעליים שלו החלו להפיץ ריח חזק ולא רגיל. בדיקות העלו כי מדובר בחומרים כמו כלורופורם ופרפורמלדהיד - חומרים שנמצאים בשימוש מעבדתי, אך עלולים להיות מסוכנים.
קורודה לא הכחיש את מעשיו. לפי החוקרים, הוא הודה כי השתמש בכמויות קטנות של חומרים שנלקחו ממקרר המעבדה, ואף הסביר כי רצה לגרום לעמיתו "להרגיש רע". בנוסף, ציין כי חיפש מידע ברשת כדי להבין אילו מינונים עשויים להשפיע.
כתבות נוספות במדור הביזאר:
מבחינה טכנית, מדובר בשימוש לרעה בחומרים זמינים: כימיקלים שנועדו למחקר מדעי, ושמורים בדרך כלל תחת נהלים מחמירים. הכנסת כמויות זעירות שלהם לבקבוק שתייה או לפריט לבוש יכולה להספיק כדי לגרום לתגובה, גם בלי לגרום לנזק חמור, לפחות לפי כוונת המשתמש.
אבל כאן נוצר הפער שקשה להתעלם ממנו: סביבת עבודה שנבנית על דיוק, בקרה ובטיחות, הופכת ברגע אחד לזירה שבה אותם כלים עצמם משמשים לפגיעה אישית. לא פריצה מתוחכמת, לא תכנון מורכב - פעולה כמעט יומיומית, בתוך מקום שאמור להיות מהמפוקחים ביותר.

המקרה הזה גם מציף נקודה רחבה יותר. ככל שיותר תחומי עבודה מערבים חומרים רגישים, ציוד מתקדם וידע מקצועי, כך עולה גם הצורך להתמודד לא רק עם טעויות, אלא עם שימוש מכוון לרעה. אירועים כאלה נדירים, אבל כשהם קורים, הם חושפים עד כמה הגבול בין שליטה לכאוס יכול להיות דק.
בסופו של דבר, זה לא רק סיפור על קידום שלא קרה. זה סיפור על איך תסכול אישי, כשהוא פוגש גישה לכלים לא נכונים, יכול להפוך למשהו הרבה יותר מסוכן.


