הכלכלה הגלובלית עצרה נשימתה: בריטניה עוזבת את האיחוד
מסע ההפחדה של מצדדי הברקזיט הגיע לסיומו המוצלח מבחינתם, אך מציב עתה את בריטניה בפני ים עצום וגבה גלים, שאין לדעת את היקף הקורבנות שיגרור למצולותיו
עשרה שבועות של קמפיין סוער ורווי יצרים הגיעו לסיומם הבוקר, עם החלטת ציבור הבוחרים הבריטי להיפרד מהאיחוד האירופי. הקולות המתנדנדים הצטרפו לאלה התומכים בבדלנות בריטית והציבו את כלכלת אירופה ואולי אף הכלכלה העולמית כולה, על סף סערה שעוצמתה עוד עתידה להתברר.
בגשם סוחף נהרו הבריטים לקלפיות כדי לנתק את הממלכה המאוחדת מאירופה אחת. במחי פתק הצבעה ביטלו אזרחי הממלכה את ההטבות שהשיג עבורם ראש הממשלה דיוויד קמרון, התומך הגדול בהישארות, כתנאי להמשך חברותה של בריטניה באיחוד האירופי.
הבריטים לא התרשמו מהנחה שצפויה היתה לחסוך מבריטניה השתתפות בנטל חילוץ חברות בגוש היורו שייקלעו למשבר חוב. הם גם לא התרשמו מהמגבלות שיוטלו על מהגרי עבודה, בכל הנוגע להטבות מיוחדות וקצבאות רווחה. הם גם לא קנו את ההבטחה של מוסדות האיחוד בבריסל, כי מדינות גוש היורו לא יוכלו לכפות על הסיטי של לונדון להתכופף בפני התקנות והרגולציות שחלות על חברות מדינות המטבע האחיד.
ראש ממשלת בריטניה דיוויד קמרון ורעייתו סמנתה. הקמפיין שלו להישארות באיחוד האירופי כשל . צילום: איי פי וכך, מסע ההפחדה של מצדדי הברקזיט הגיע לסיומו המוצלח מבחינתם, אך מציב עתה את בריטניה בפני ים עצום וגבה גלים, שאין לדעת את היקף הקורבנות שיגרור למצולותיו.
בטווח הקצר צפויה הליש"ט לקרוס. גורל דומה צפוי לקריירה של דיוויד קמרון כראש ממשלה. בחירות כלליות צפויות להעמיד בחזית הבמה את גיבורי מחנה הברקזיט, ראש העיר לשעבר של לונדון בוריס ג'ונסון ושר המשפטים וידידו הקרוב לשעבר של קמרון, מייקל גוב. בריטניה תבקש לעזוב את האיחוד עד 2019 ולא תהסס למרוד בינתיים בחוקי ההגירה של בריסל. שר האוצר של בריטניה ג'ורג' אוסבורן הזהיר מפני חור שחור של 30 מיליארד ליש"ט בתקציב. השאלות החוקתיות והפוליטיות שיצופו עתה בעקבות ההחלטה על פרידה מהאיחוד, יסמלו את תחילתו של עידן ממושך של חוסר ודאות, הן עבור בריטניה והן עבור האיחוד האירופי.
התחזיות הקודרות, כך מתברר, לא היו קודרות דיין כדי למנוע מהבריטים לבצע את מה שאנליסטים הגדירו כ"זינוק אל תוך החשיכה". עזיבת האיחוד עתידה באופן ודאי כמעט לפגוע בצמיחה, כאשר היקף הפגיעה יהיה תלוי בסחר, פיריון עבודה והשקעות זרות ישירות.
יש גם אופטימיות עם זאת, אפשר גם להיתפס לתרחישים האופטימיים של מצדדי הפרידה, שסבורים כי עצמאות מוחלטת של בריטניה בכל הקשור לבחירת שותפות הסחר שלה כמו גם תנאיו, רק יביאו לשגשוג. לזאת יש להוסיף את אחד הטיעונים המרכזיים של מחנה הברקזיט, שהציב את ההגירה של כוח עבודה לבריטניה כאיום קיומי. עתה, עם עזיבתה, כ-75% מאזרחי האיחוד האירופי שעובדים בבריטניה לא יעמדו בתנאי הסף הנדרשים לקבל ויזה. כדי למנוע כל השפעה חיצונית על החלטותיה בדבר מכסות הגירה, בריטניה בדלנית צפויה גם להימנע מהצטרפות לשוק המשותף, שכן הדבר יחייב אותה לאשר מעבר חופשי של מהגרי עבודה.
ראשי הכלכלות הגדולות של אירופה, שעשו כל מאמץ כדי למנוע את המהלך, איחדו כוחות בימים שלפני ההצבעה כדי לגבש תוכנית מגרה למקרה של איחוד אירופי ללא בריטניה. מהלכים אלה חייבו גיבוש תוכנית שמתמקדת בשיתוף פעולה הדוק יותר בתחומי הביטחון וההגנה, הנובעת מתחושת החירום שברור היתה שתיווצר, עם הניתוק.
הבדלנות שאפיינה את בריטניה לאורך ההיסטוריה, עשתה קמבק דרמטי. ביום גשום אחד בחודש יוני, היפנו הבריטים עורף למצפונה החברתי של האזרחית ג'ו קוקס, חברת הפרלמנט מטעם מפלגת הלייבור שנרצחה בשבוע שעבר על ידי תומאס מייר, בריטי מעורער בנפשו עם קשרים לארגונים ניאו-נאציים. וכך, הקולות בעד סובלנות, גבולות פתוחים ושיוויון הזדמנויות שנשמעו השבוע משני צדי האוקיינוס - מהספד שנשא לקוקס הנשיא אובמה ועד לדמעות תושבי מחוז הבחירה שלה ביורקשייר - נאלמו דום.