2014 בשער: ברזיל נאבקת להציל הישגים כלכליים של עשור שלם

עד לפני שלוש שנים נראה היה שמיקומה של ה־B של ברזיל כאות הראשונה של מדינות ה־BRIC (ברזיל, רוסיה, הודו וסין), שסומנו ככלכלות המבטיחות של העתיד, לא היה אקראי.
המדינה הגדולה בדרום אמריקה, שיותר מ־20 מיליון מתושביה נחלצו מעוני בתקופת נשיאותו של לואיס אינסיו דה סילבה (לולה) בעשור הקודם, סימנה את עצמה כגורם דומיננטי במערך יחסי הכוחות של הכלכלה העולמית.
אלא שבשלוש השנים שחלפו מאז שהתיישבה דילמה רוסף, מחליפתו של לולה, על כס הנשיאות, צצו על פני השטח שלל בעיות שאותן כיסתה הצמיחה המואצת של העשור הקודם.
אוזלת יד

באוקטובר 2014 תעמוד רוסף לבחירה מחודשת, והתחזית הכלכלית מלמדת שהשנה האחרונה שלה בקדנציה, ואולי גם בארמון הנשיאות, עלולה להיות קשה מאוד לא רק עבורה, אלא גם עבור המדינה שאותה היא מנהיגה.
טעימה מהתסריט הפחות סימפטי עבור 2014 קיבלה רוסף כבר ביוני האחרון, כשהפגנות מקומיות על עלייה במחירי התחבורה הציבורית הפכו למחאת המונים ששטפה את כל המדינה. אחת הטענות המפתיעות של המוחים היתה על ההוצאות הגדולות עבור הכנת המדינה לאירוח משחקי גמר הגביע העולמי, המונדיאל, בקיץ. לדבריהם, הן באו על חשבון טיפול של הממשלה בצרכים דחופים יותר של האוכלוסייה, דוגמת שדרוג תשתיות והנגשת שירותי בריאות.
ההתקררות של כלכלת ברזיל לא נעלמה מעיני העולם, והורידה מאוד את האטרקטיביות שלה בעיני משקיעים זרים. יתר על כן, הפדרל ריזרב האמריקאי כבר החל לצמצם את תוכנית ההקלה הכמותית שלו, שהזרימה לשוק נזילות בכמויות עתק כדי להניע את כלכלת ארה"ב, שהיא יעד היצוא השני בחשיבותו של ברזיל. צמצום התוכנית עלול להאט את התאוששות המשק האמריקאי מהמשבר, ומטבע הדברים לפגוע גם בכלכלה הברזילאית.
הפגנות בריו דה ז'נרו ביוני השנה. עלולות להיות קדימון ל־2014 . צילום: איי אף פי כל זאת יתרחש בזמן ששותפת הסחר החשובה ביותר של ברזיל, סין, לא עומדת ברף הצמיחה הגבוה שהציבה לעצמה בשנים האחרונות, וכאשר היא מנסה להסיט את המוקד של הפעילות הכלכלית שלה מיצוא לביקוש צרכני פנימי.
הפניית הזרקור אל ענייני הפנים של ברזיל לא מגלה תמונה מעודדת יותר. בכתבה מקיפה שפרסם בספטמבר כתב העת "האקונומיסט" על המדינה, הצביעו אנליסטים על חוסר תחרותיות, מכסים גבוהים, מערכת מסוי מסורבלת, תשתיות לקויות ושירותי חינוך קטסטרופליים כעיקר החולאים שמהם סובלת הכלכלה הברזילאית. גם אם מביאים בחשבון את העמדה הליברלית המסורתית של "האקונומיסט", קשה להתעלם מהליקויים המבניים של המשק בברזיל ומאוזלת ידה של רוסף בטיפול בהם.
"המדיניות הכלכלית של רוסף היא אחת הסיבות העיקריות להידרדרות הכלכלה הברזילאית בשנים האחרונות", אמר ל"כלכליסט" קרלוס אדוארדו גונסאלבס, פרופסור לכלכלה מאוניברסיטת סאו פאולו. "ברור שהתקררות השוק הסיני השפיעה על ברזיל שתלויה מאוד ביצוא סחורות, אבל מה שאפילו משמעותי יותר הוא שרוסף נטשה את שלושת עקרונות היסוד שקבע הנשיא לשעבר פרננדו הנריקה קארדוסו (שכיהן בשנים 2002–1994 - ר"ל), והנשיא לולה דאג להמשיך: מדיניות תקציבית מרחיבה, קביעת יעד הריבית על ידי הבנק המרכזי ושימוש בשער חליפין צף". גונסאלבס מבקר בחריפות את רוסף, וטוען שהיא נטשה את העקרונות הללו והחלה במה שהוא מכנה "סדרת ניסויים כלכליים" שגרמו, לשיטתו, לצמיחה הנמוכה ולאינפלציה הגבוהה שיש בברזיל כיום.
.
התוכניות כשלו בזו אחר זו

"המדיניות התקציבית שלה גרמה לחוב של הממשלה לגדול בשיעור גבוה פי שניים מהממוצע של המדינות המפותחות. הבנק המרכזי לא מגיב מספיק מהר מול האינפלציה, כי הוא הפסיק לדבוק בשיטה של יעדי אינפלציה.
במקביל, המדינה החלה להתערב בשער החליפין אחרי שנטשה את שיטת השער הצף. השינויים האלה הביאו לעלייה בקצב האינפלציה, שהגיע ל־6.5% בשנה הראשונה של רוסף בתפקיד. כרגע קצב האינפלציה הוא יותר מ־6% בחישוב שנתי, כשהיעד היה 4.5%", מציין גונסאלבס.
התוכניות להאצת הצמיחה שהשיקה רוסף עם בחירתה כשלו בזו אחר זו, ושיעור צמיחה של 7.5% - כפי שרשם המשק בשנתו האחרונה של לולה בתפקיד הנשיא - נראה כיום כחלום רחוק.
ב־2011 צמח התמ"ג הברזילאי בקצב של 2.5% , וקצב הצמיחה ב־2012 הגיע ל־1% בלבד. עם זאת, התחזיות ל־2013 נראות אופטימיות למדי ומדברות על קצב צמיחה של 2.9%.
בד בבד, העלייה החדה בקצב האינפלציה אינה משקפת, לדעת רבים, את העלייה הריאלית ביוקר המחיה.
כך למשל, כדי למנוע מהאינפלציה לעבור את היעד של הבנק המרכזי (6.5%), החליטה הממשלה למנוע בחודשים האחרונים את עליית מחירי הדלק בכל מחיר, למרות התייקרות משמעותית במחירי העלות של ספקית הדלקים היחידה במדינה - פטרובראס, שנמצאת בבעלות חלקית של הממשלה.
פטרובראס, אחת החברות הגדולות בעולם, נאלצה לסבסד את הדלק עבור הצרכנים הברזילאים, או במילים אחרות - לעזור לממשלה להעביר כסף מכיס אחד לכיס השני.
"רוסף התחילה להשתמש בפעלולים חשבונאיים", טוען פרופסור גונסאלבס. "למשל, כדי להראות שהעודף במאזן המסחרי של ברזיל לא ירד, היא הוסיפה ביום האחרון של השנה את הדיבידנד של BNDES (בנק ההשקעות והפיתוח הממשלתי) למאזן ההכנסות, והקדימה תשלומים עתידיים של פטרובראס.
כמו כן, התערבות הממשלה בקביעת שער החליפין הפכה לברוטלית מאוד. על רקע המשבר בשוק הסחורות בארה"ב, המהלך הזה הביא לאינפלציה של כ־15% על מוצרים מיובאים, כשממוצע עליית המחירים במדינות אחרות באמריקה הלטינית היה כ־4%".
בעיית תשתיות חריפה
כדי להחזיר את ברזיל למסלול המבטיח שעליו היא צעדה עד לא מזמן, סבור גונסאלבס שיש לעשות שינוי מבני בכלכלה. "מפני ששוק הסחורות העולמי במצב רע, אנחנו צריכים לפתח עוד מגזרים ולהיות יותר יעילים בייצור של כל הדברים האחרים. בטווח הארוך יותר אנחנו צריכים לפתח את כל התשתיות, שנמצאות במצב רע".
גונסאלבס מצביע על אחת הבעיות החמורות של ברזיל. מחקר שפרסמה חברת הייעוץ הבינלאומית מקינזי השנה מצביע על השווי הנמוך של מגזר התשתיות בברזיל ביחס לתמ"ג - 16% בלבד. מבחינה זו כלל האצבע לשמירה על כלכלה מתפקדת היטב, על פי מקינזי, הוא הבטחה שהשווי הכולל של המגזר, כלומר הערך הכספי של כל התשתיות במדינה, יעמוד על 70% לפחות מהתמ"ג. "התשתית הגרועה חונקת את ההשקעות האחרות בכלכלה", מדגיש גונסאלבס.
עוד לא ברור לגמרי מי יתמודד מול רוסף בבחירות בסוף 2014, ומובן שהרבה דברים יכולים לקרות עד אוקטובר הקרוב. אפילו זכייה של ברזיל במונדיאל יכולה לשחק לטובת הנשיאה המכהנת.
מנגד, ליקויים בארגונו של האירוע הבינלאומי הענק והפגנות המוניות כמו אלו שהתרחשו ביוני האחרון עלולים לסתום את הגולל על סיכוייה לזכות בקדנציה נוספת בברזיליה.
אבל עד אז האחריות עוד מונחת על כתפיה של רוסף, שתצטרך להוכיח לעולם בשנה הבאה שהכינוי שהודבק לברזיל, "מדינת העתיד", לא איבד מתוקפו.