הייתי (כנראה) הרופא המתפטר הראשון

סיימתי את לימודי הרפואה באוניברסיטת תל אביב ב-1974 כעתודאי שנת 1975, את שנת הסטאז' עשיתי בבית חולים איכילוב בתל אביב ולאחר מכן התגייסתי לארבע שנות שירות ברמת הגולן.

ב-1980 פרצה שביתת רופאים שהיתה החריפה ביותר עד זמנה, היכרתי את נושא השביתות מילדותי כי גם אבי ז"ל היה רופא ילדים ושביתות רופאים היו יחסית שכיחות. באותן שנים היינו מדינה סוציאליסטית ורופאים נחשבו למעמד בורגני.

בתור ילד לא זכיתי לקבל שכר לימוד מדורג בתיכון למרות מצב כלכלי קשה בבית כי הלא חיינו ממשכורת רעב של אבי הרופא לעומת בנו של החייט שכננו לדירה שהרויח פי שלוש מאבי וכן זכה לסיוע בשכר הלימוד כי אביו היה שיך למעמד ה"פועלים".

לא אאריך בדברים ואספר רק שלאחר מספר חודשים של ישיבה בבית כמובטל לאחר שירותי הצבאי לאור הקפאת תקנים בבתי החולים כפעולת תגמול של האוצר כנגד הרופאים השובתים, החלטתי להיענות להצעה עסקית ועזבתי את הארץ ועברתי לעולם העסקי, שלושה חודשים לאחר עזיבתי קיבלתי הודעה שעברתי את המכרז למשרת מתמחה לרפואת עיניים בבית חולים תל השומר, הייתי יחיד מבין כ-60 מועמדים.

לדאבון ליבו של אבי החלטתי לוותר על המשרה. החלטה שהפכה אותי כנראה לאחד מראשוני הפורשים ממקצוע הרפואה בישראל, אחרי היו עוד רבים. חזרתי לארץ לאחר ארבע שנים ב-1984 ואת מרבית חיי ביליתי כיזם הייטק. איני מצטער.

הברירה שהיתה לי היא בין להיות רופא בארץ אחרת או להחליף את מקצועי שלא איפשר קיום בכבוד - בחרתי לחיות כאן. באותה תקופה לא היתה ברירה זו נתונה בידי רבים.

במשך השנים חלו כאן שינויים רבים, המדינה הפכה ממדינה סוציאליסטית בהשקפתה למדינה קפיטליסטית מובהקת (איני מביע כאן עמדה שיפוטית כי אם עובדתית גרידא). אין ספק שלראש הממשלה נתניהו ולליכוד חלק חשוב בתהליך זה.

באופן מפתיע ממשלה ימנית מנסה להמשיך ולהפעיל שיטות שהן קלאסיות למזרח אירופה הישנה על קבוצת עובדים גדולה כמו סקטור הרופאים. לפתע נעלמו עקרונות השוק החופשי וכוחות השוק לטובת אלימות ממשית באמצעות צווים של בתי משפט.

מדהים לראות כיצד פקידות האוצר ומעליה הממשלה אינם שואלים את עצמם כיצד יתכן שקבוצה כה גדולה של רופאים דורשת להתפטר? במקום מעדיפים הם לרמות את עצמם שמדובר בעצם בטקטיקת משא ומתן של רופאים תחמנים שמנסים לסחוט את האוצר. במשחקי כוח הרי האוצר ונעריו טובים יותר, הלא הם בעלי נסיון של שנים במשחק הזה, אז מי הם אותם רופאים צעירים חסרי כל ניסיון שינסו אותם ועוד במשחק שלהם?

בהיי-טק וברפואה הפרטית ישמחו לקבל את המתמחים המתפטרים

משוכנע אני שרובכם שמעתם על מדינול, ועל גיוון אימג'ינג, ועל הקופקסון של טבע אלו כמובן חלק קטן של הצלחות ישראליות מדהימות בעולם הרפואי העולמי האם ידעתם שבישראל היום יש סביב 1,000 חברות סטראט אפ בתחום הציוד הרפואי? לו כל חברה מאלו תשכור את שירותיו של רופא אחד לו הם נזקקים - הרי לנו יותר משרות ממספר המתפטרים.

וזאת בלא להביא בחשבון את עולם הרפואה הפרטי בישראל. אותם מובילי מדיניות קפיטליסטית שמנסה ומצליחה בהדרגה משך השנים לפגוע בשירות הרפואי על ידי הכנסת יד לכיסנו בהשתתפות עצמית שהולכת וגדלה בהוצאה לתרופות בצימצום האישורים להליכה לרופאים מומחים, ובצמצום שהולך וגובר בשירותים הרפואיים על ידי צימצומי מחלקות ושירותים בעצם נותנים יד לצמיחת שירותים פרטיים. השיגשוג של אסותא במבנה החדש ושל המרכז הרפואי בהרצליה לצד בתי הרופאים והקליניקות שצמחו כאן ב-20 השנים האחרונות.

כלכלני האוצר מכירים את חוק הכלים השלובים, אבל הם מעדיפים לטמון ראשם בחול. רוצים לשמר כלכלה בולשביקית בתוך מערכת הבריאות הממשלתית תוך כדי טיפוח קפיטליזם ושוק חופשי בחוץ. זה לא עובד וכנראה גם לא יעבוד כי זה נוגד את חוקי הטבע.

ביננו גם הם מבינים זאת הרי הם אלו שמאשרים לעשרת שיאני השכר במגזר הציבורי להיות מנהלי מחלקות בבתי החולים - כי אם לא ישלמו להם הרי הללו פשוט לא יהיו שם. אך הם מעדיפים להמשיך עם קונספציה ישנה של מאבקים קלאסים בין ועדי עובדים חזקים (יותר או פחות) וניהול התגוששות איתם על ידי הערכת כוח סחטנותם. כמו במקרה של עובדי הנמלים, עובדי חברת החשמל וכיו"ב.

במודל החברה הסוציאליטית שוויים של עובדים נקבע על פי כוחם היחסי ויכולתם לשתק מערכות. בעולם הקפיטליסטי החופשי, יחסי הכוחות נקבעים על פי היצע וביקוש ועל כן ניידות עובדים היא מובנת. הניסיון לאלץ עובדים להישאר במקום עבודתם בעזרת כוחנות וכפיה הינו פאתטי ומסוכן במשמעויות של חופש הפרט וחופש העיסוק במדינה שאמורה להיות דמוקרטית.

אז למה עוד לא הצליחו להבין את האמיתות הכל כך פשוטות לגבי מגזר הרופאים? האם אנשי האוצר והממשלה שבויים בקונספציה שאבד עליה הקלח? לאלוהים פתרונים.

אילון גנור הינו רופא, יזם הייטק ואמן בוגר המדרשה לאמנות בית ברל (2008)