פחות סל, פחות בריאות, פחות שוויון

האי-שוויון בחברה הישראלית - המתועד היטב בדו"חות OECD - כבר אינו רק עניין של הכנסה: העניים פשוט חולים יותר, ומתים יותר

>> ושוב, כמדי שנה, מתייצבים אזרחי המדינה בפני ועדת סל התרופות. מי לשבט ומי לחסד, מי לחיים ומי למוות. 300 מיליון שקל בלבד מייעד תקציב המדינה השנה לעדכון סל התרופות - הסכום הנמוך ביותר בשש השנים האחרונות. ועוד לא הזכרנו שהאוכלוסייה בישראל גדלה והולכת, וזקוקה ליותר שירותים רפואיים וליותר תרופות.

אל מול הקיפאון בתקצוב, ממשיכים עולם המחקר והטכנולוגיה הרפואית להתקדם ולהציג מוצרים חדשים ומשופרים. רק בשנה האחרונה הוגשו בקשות להכללת 520 תרופות ו-80 טכנולוגיות חדשות בסל - כל אחת מהן הוכיחה את יעילותה ואת ערכה הרפואי וכל מהן נותנת מענה לבעיה אמיתית שאזרחים במדינת ישראל סובלים ממנה. וכך, בעוד התקציב הוא 300 מיליון שקל בלבד, העלות הכוללת של התרופות שהוגשו השנה לאישור ועדת הסל מסתכמת בשני מיליארד שקל.

הפער הבלתי נתפש הזה - כמעט 6 שקלים חסרים על כל שקל זמין - מתורגם בסופו של דבר לפחות בריאות, ובעיקר לפגיעה נוספת בשכבות החלשות. תרופה שאינה נכנסת לסל תימכר במחיר מלא, ותשרת רק את מי שיוכל לעמוד ברכישתה. האי-שוויון בחברה הישראלית - המתועד היטב בדו"חות OECD - כבר אינו רק עניין של הכנסה: העניים פשוט חולים יותר, ומתים יותר. במחקר שערכה ההסתדרות הרפואית ב-2010, ציינו 13% מהנשאלים כי נאלצו לוותר על תרופות מרשם בגלל עלותן.

כאשר נחקק חוק ביטוח בריאות ממלכתי באמצע שנות ה-90, התייצבה ישראל בחזית הרפואה הציבורית העולמית. באותו עשור נרשם היחס הטוב ביותר בתולדות המדינה בין מספר מיטות אשפוז למספר התושבים. השקעות המדינה בבריאות גדלו, ובמקביל צמחו הכנסות קופות החולים לנפש. אלא שבסופו של דבר התברר כי מדובר באשליה אופטית בלבד: בהיעדר עדכון מתמיד של סל הבריאות, ללא ההתאמות המתחייבות מהשינויים בדמוגרפיה ובהתפתחות הטכנולוגיה, יכולת המבטחים להעניק שירות ברמה הולמת הולכת ונשחקת.

מה יגיד הרופא לחולה הזקוק לתרופה שלא תיכנס לסל כאשר ידו של החולה אינה משגת לרכוש אותה בשוק הפרטי? האם יפרט בפניו את משמעות אי נטילת התרופה? האם ימליץ לו למנוע מזון מפיו כדי שיוכל לרכוש את התרופה? האם ישלח אותו לקבץ נדבות בצומת הרחובות הסמוך למרפאה?

הממשלה חייבת להפסיק לאלתר את הניסיון ליצור אשליה שלפיה הכל מתחיל ונגמר בשמירה על מסגרת התקציב, ולהיצמד לעקרונות האמיתיים של חוק ביטוח בריאות ממלכתי. החוק אמור היה להציב את מדינת ישראל בחזית העולמית של כיסוי ביטוחי איכותי. במקום זאת הוא הולך ונשחק, ועמו נשחקים כל מי שנזקקים לטיפול רפואי, או שיזדקקו לו בעתיד.

הכותב הוא יו"ר ההסתדרות הרפואית בישראל