מנכ"לית ויצ"ו משתכרת פחות ממנהל סניף בנק

טוב עשה משרד המשפטים שהעמיד לרשות הציבור מידע על שכר הבכירים בעמותות.

עיקרון השקיפות יתרום רבות לניהול ארגונים חברתיים ויאפשר לקיים דיון ציבורי מאוזן המבוסס על עובדות לגבי רמות השכר הנהוגות בעמותות בישראל. עמותות מעוניינות בשיתוף פעולה עם הציבור. לא ביחסים של תן וקח, אלא בהתגייסות משותפת למען קידום מטרות ציבוריות. לצורך כך נדרשת הבנה ורמת אמון גבוהה של הציבור בפעילות הארגונים החברתיים.

תנאי בסיסי לקיומו של דיון על גובה השכר הנהוג בעמותות הוא נכונות של הציבור להבין את עולם הניהול החברתי. המנהל והמנהלת החברתיים עוסקים בגורלם של אנשים, משפחות, קהילות וחברות. הם מנהלים מערכות מורכבות המוכוונות לשיפור איכות חיינו, לצמצום הפערים והאי-צדק, ונדרשים למקצועיות, לאחריות, ולמחויבות אינסופית. ואולם בשונה ממנהלים במגזר הציבורי או העסקי, מנהלי העמותות אינם זוכים להכרה החברתית והציבורית.

טבע הדברים הוא שהעין נמשכת אל המשכורות החריגות שבמגזר העמותות והמלכ"רים. אלא שכעת, לאחר שהתפרסמו הנתונים, לא מתגלית כל דרמה. ראשית, ברור ששכר הבכירים בעמותות צנוע בהרבה לא רק מזה של מנהלים ומנהלות במגזר הפרטי המנהלים עסקים בהיקף דומה, אלא גם משל מנהלים במגזר הציבורי. רק משכורות בודדות במגזר השלישי חריגות בנוף, והן היוצא מן הכלל.

מבט על מרבית העמותות מגלה כי שכר בכיריהן הוא סביר בהחלט וצנוע בהתחשב באחריות המוטלת עליהם, בהיקף הפעילות של הארגון ובתוצריו. הנה, למשל, שלושה מנכ"לים מהעשירייה הראשונה של העמותות המקבלות תמיכה ממשלתית: מנכ"ליות ויצ"ו, על"ם ואלו"ט. כל אחת מהן אחראית על מחזור כספי שנע בין 30 מיליון שקל בשנה ליותר מ-400 מיליון שקל בשנה.

לשם השוואה, מדובר במחזור כספי של שתי תחנות רדיו אזורי, כשבחלק מהעמותות הוא מגיע לכזה של זכיינית בערוץ 2. האחת אחראית על 280 סניפים, בהם מעונות יום המחנכים עשרות אלפי ילדים; השנייה מעסיקה 250 אנשי מקצוע ו-2,000 מתנדבים המסייעים ל-12 אלף בני נוער במצוקה ולעשרות אלפי נערי רחוב; השלישית מטפלת ב-4,000 משפחות לילדים אוטיסטים ומציעה להם מגוון שירותים. שתיים מהן משתכרות כ-30 אלף שקל ברוטו בחודש, ואחת מקבלת כ-22 אלף ברוטו - משכורת אופיינית למנהל סניף בנק או למהנדס תוכנה עם ותק בינוני. האם אנו מצפים מהן לפחות אחראיות? פחות מקצועיות? יכולות ניהול פחותות?

עלינו להפנים שניהול עמותות הוא עסק המחייב התמקצעות ברמה הגבוהה ביותר, דווקא מכיוון שמדובר בשירותים לציבור נזקק, ומכך שמדובר לעתים בכספי ציבור. דווקא בשל אלה, יש להבטיח סטנדרטים ניהוליים גבוהים ביותר.

פרסום הנתונים לציבור מבטיח בקרה ציבורית וימנע מקרים קיצוניים וחריגים של התרת הרסן. זו גם הזדמנות להכיר את המגזר החשוב הזה ולהכיר בכך שבכיריו צריכים אמנם להיות מתוגמלים באופן מידתי וסביר, אבל כזה התואם את יכולותיהם, את האחריות המוטלת עליהם ואת הציפיות מהם.

הכותב הוא מנכ"ל שיתופים - לקידום החברה האזרחית