מכרזי ההפסד של ממשלת ישראל

הכי קל להאשים את חברות הקבלן - הן מוקמות כפטריות אחרי הגשם, מנוהלות על ידי עבריינים ומטרתן עושק אינטנסיבי העובדים הכי חלשים. הכי קל להאשים את החברות ולתת לאוצר, לחשכ"ל או למשרד הרווחה (כמה עצוב שמדובר במשרד הזה דווקא) לחמוק מתחת לרדאר.

במשך שנים מנהלת מדינת ישראל עושק אינטנסיבי של נותני השירותים שלה. העיקרון פשוט: המדינה, המעסיק הגדול ביותר במשק, רוצה לשלם כמה שפחות. היא לא רוצה לעבור על החוק חלילה, אלא רק לשלם את המינימום ההכרחי. כך כשהיא מפרסמת מכרזים, בעיקר בתחום השמירה והניקיון, היא דורשת את שכר העבודה השעתי המינימלי ביותר, מוסיפה את התקורות המינימליות, ומשאירה שולי רווח, כמובן מינימליים.

חברות הניקיון שמביטות על המכרז מבינות מיד שאם יזכו בו, גם יפסידו - התשלום על המכרזים האלה כל כך נמוך, שהזכייה בהם תחייב את חברות הקבלן, פחות או יותר, להכניס יד לכיס שלהן עצמן כדי לקבל את הזכות לתת שירותי ניקיון או סיעוד למדינת ישראל.

תגידו - הם לא חייבים לגשת, הרי אנשי עסקים טובים לא ניגשים למכרזי הפסד. זה נכון, אלא שבשוק כל כך פרוץ שבו פועלות מאות חברות שונות, תמיד יהיה מי שיענה בשמחה על תנאי המכרז. הוא לא יפסיד, הוא פשוט "יקצץ בעלויות". ככה פגשנו תופעות כמו הסעת קשישים בני 70 מאשדוד לניקוי רחובות תל אביב תמורת 14 שקלים לשעה, ללא תלוש משכורת וללא זכויות סוציאליות בסיסיות. כך ראינו את אותן תופעות גם ברחובות נתניה או הרצליה או באוניברסיטה העברית. הקבלן היה מחויב לתנאי המכרז, ברור, מעשית הוא השתגע להפסיד? מה פתאום? מי שיפסיד יהיו העובדים, אותה קסטה מוקצית וחלשה שלא תגיע לבתי המשפט כדי לדרוש את זכויותיה, וגם אם כן יסתבר מהר מאוד שהחברה נעלמה פתאום, וקמה למחר כחברה חדשה, עם שם חדש ובוסים אחרים. עד אז הם לא יקבלו את שכרם כראוי, ולא ביטוח בריאות, ולא ארוחת צהריים, ולא זכויות סוציאליות וגם לא סכומי כסף הגיוניים לנסיעות. ככה נוצר כדור שלג שהולך ומתעבה ומייצר עוד ועוד עובדים עניים.

ממשלת ישראל, במכרזי ההפסד שהיא מפרסמת, מרחיקה את החברות המבוססות ושומרות החוק שלא רוצות להפסיד, ומכניסה לשוק גורמים עברייניים שמנצלים את המחסור הקשה בפקחים ובכח אכיפה כלשהו, זוכים במכרזי ההפסד ומגלגלים אותם על גב העובדים.

עצוב לראות מכרז כזה המתפרסם לא פחות ולא יותר על ידי משרד הרווחה. המשרד החברתי הזה פועל על פי הוראות החשכ"ל, הוא לא ממציא מכרזי הפסד - רק משתמש בהם שוב ושוב, ומסייע לשיטה המעוותת. בעוד עופר עיני ויובל שטייניץ דנים בדרישתה הצודקת של ההסתדרות להקטין את מספר עובדי הקבלן בשירות המדינה , ראוי שעיני יגיש דרישה אחת נוספת - הקץ למכרזי ההפסד הממשלתיים. כשנותן השירות מרוויח כראוי ואינו מרגיש מנוצל בעצמו, תהיה לו הרבה פחות מוטיבציה לנצל את בתורו את עובדיו.