להשקיע בבנקים דרך שטרי ההון שלהם

>> באחרונה נראה ששטרי ההון של הבנקים בישראל נהפכו לחלופה מעניינת לא רק לאג"ח קונצרניות, אלא גם למניות הבנקים עצמם.

המשבר של 2008 חידד את הצורך בהגנה על פיקדונות הציבור בבנקים. בתגובה לכך העלה בנק ישראל את רף הלימות ההון של הבנקים ל-12%. יחס הלימות ההון הוא היחס בין ההון שברשות הבנק להון שהוא נותן כאשראי ללקוחותיו.

עוד לפני כן הגיע יחס הלימות ההון של מרבית הבנקים בישראל ליותר מ-11%, אך יישומן בתחילת 2010 של תקנות באזל, ששינו את שיטת חישוב הקצאת נכסי הסיכון של הבנק, הוריד את היחס הזה לרמה נמוכה יותר. בשביל להגדיל את ההון העצמי התיר בנק ישראל לבנקים להנפיק הון נוסף באמצעות שטרי הון מורכבים, שיהיו חלק מההון המשני העליון של הבנק.

ההון של הבנקים מורכב מהון ראשוני (הון ליבה) ומהון משני. ההון הראשוני כולל בעיקר את הון המניות, קרנות הון והרווחים שהבנק צובר ואינו מחלק כדיווידנד. ההון המשני בנוי בעיקר מכתבי התחייבות נדחים (אג"ח של הבנק).

לצד אלה, קיימים הן בהון הראשוני והן בהון המשני רובדי הון מורכבים, הבנויים משטרי הון שלהם מאפיינים הוניים ומאפייני חוב. שטרי ההון האלה הם רובד ההון המורכב בהון המשני.

שטרי הון הם מכשיר חוב לכל דבר - בדומה לאג"ח קונצרניות. הם משלמים ריבית תקופתית, בדרך כלל אחת לרבעון, ונפרעים לאחר תקופה ידועה מראש של כ-11 שנה (כיום המח"מ שלהם הוא 7-8 שנים). מי שמחזיק בשטרי הון בנקאיים יעמוד כנושה לאחר מחזיקי האג"ח אם הבנק יגיע לחדלות פירעון, אבל זכויותיו יהיו קודמות לאלו של בעלי המניות. בגלל נחיתותם במקרה של חדלות פרעון, שטרי ההון משלמים ריבית גבוהה יותר מהאג"ח הרגילות.

שטרי ההון נושאים פוטנציאל להיהפך להון במקום לחוב. כך, בתסריט של הידרדרות במצב הבנק הם אמורים להיהפך למניות רגילות - ולהפסיק לשלם ריבית. אם מצבו של הבנק ישתפר, הם עשויים לזכות את המחזיק בהן בדיווידנדים.

הלכה למעשה, עד היום דאגו הבנקים והרגולטורים בכל העולם להשאיר את שטרי ההון במתווה האג"חי. הפיכת שטר הון להון מניות עלולה לעורר בהלה שמא הבנק יתקשה לעמוד בהתחייבויותיו. לכן, לפי תקן באזל 3 יידרשו הבנקים להגדיר בבירור מתי שטר הון נהפך להון ומתי הוא נחשב לחוב. מהלך זה יהפוך את שטרי ההון הקיימים בשוק למוצר במחסור.

באחרונה אף התבשרנו כי בעקבות יישומן של תקנות באזל 3 המחמירות יצטרכו הבנקים להעלות את יחס הלימות הון הליבה שלהם (ההון הראשוני) ל-11% עד 2016. כיום היחס הזה הוא בממוצע רק כ-8%. כדי לבצע זאת יצטרכו הבנקים לגייס כ-27 מיליארד שקל בהנפקת מניות או לצמצם את חלוקת הדיווידנדים. אלה חדשות רעות לבעלי המניות. לעומת זאת, עבור מחזיקי שטרי ההון (ומחזיקי האג"ח) מדובר במהלך חיובי, שכן איתנות הבנקים גדלה.

-

רן שחם הוא מנכ"ל משותף ומנהל הנוסטרו באלטשולר שחם; יותם עירוני הוא אנליסט; חברות בקבוצת אלטשולר שחם עשויות לסחור או להחזיק ני"ע ערך המוזכרים בכתבה. אין לראות בכתוב ייעוץ השקעות או המלצה לרכישה או מכירה של ני"ע