עיני כנראה חי ביקום מקביל

>> מכירים את הזוגות האלה שנדמה להם שאף אחד לא באמת רואה מה קורה ביניהם, שטוענים בלהט שאין ביניהם שום דבר מעבר לחברות נפש עמוקה, והם גם בטוחים שכולם מאמינים?

ייתכן שהחברות בין יו"ר ההסתדרות, עופר עיני, לעו"ד רוית דום, היתה סוד גלוי שכזה. הרי הכל דיברו על ה"ידידות" הפורחת בין השניים והתייחסו אליה בקריצת עין. בהסתדרות של עיני, דום היתה האשה החזקה, זו שמתוקף תפקידיה לוחשת על אוזנו של היו"ר (עכשיו זה נשמע קצת אחרת). "השער של עופר" היה הכינוי שלה. אנשים בסביבתו העדיפו לשמור איתה על יחסים טובים.

באחרונה מונתה דום לתפקיד מנכ"ל רשת בתי הספר המקצועיים עמל, השייכת, ברור, להסתדרות, ואתמול עשה החבר עיני היסטוריה ושם קץ לשמועות. הוא הודה סוף סוף שהידידות נהפכה לחברות, ואף ביקש מהיועץ המשפטי של ההסתדרות להנחותו כיצד לנהוג. נו, את הגיחוכים אפשר היה לשמוע עד מפעל פרי גליל בחצור הגלילית.

מה הבעיה? לכאורה אין בעיה. בואו נניח שלמרות השמועות הזדוניות שהכפישו את ידידותם האמיצה, השניים באמת היו קולגות וסייעו אחד לשני, מתוך הערכה הדדית עמוקה. ובכל זאת צריך לשאול מתי בדיוק נהפכה הידידות לחברות. כללי האתיקה, וגם הפסיקה, קובעים כי במצב שבו מתקיימת מערכת יחסים רומנטית בין קולגות - בוודאי אם מדובר ביחסי מרות (והרי עיני היה, ועדיין, גם אם בעקיפין, הבוס של דום) - יש ליידע מיידית את הגורמים המתאימים בארגון, כדי למנוע מצבים מביכים.

ניתן רק לקוות כי המינוי של דום היה נטול אינטרסים, ושברגע שבו התאחדו הלבבות עיני מיהר ליועץ המשפטי כדי לדווח. אבל האם ניקיון הכפיים לא מחייב שאחד מבני הזוג יוותר על מעמדו? נכון, זה קשה, אבל נכון גם שלא ייתכן שליו"ר מאוהב תהיה נגיעה למשרתה של אהובתו. בסך הכל מדובר בכספי ציבור שהשניים הם משרתיו.

עיני לא צריך לבקש הנחיות מהיועץ המשפטי. הוא צריך לקחת את החברות החדשה והמוצהרת שלו למקום אחר. ניתן היה לצפות שיודיע בעצמו על המהלך, אלא שעיני כנראה חי ביקום מקביל.

ובעצם מה ההפתעה? הרי זה אותו יקום שבו מתנהלים כל הוועדים הגדולים הסרים למרותו. ברכבת, בנמלים, בחברת חשמל, בכל המקומות שבהם כספי ציבור הם הפקרות ושבהם לא רואים בנפוטיזם, ובמילוי אינטנסיבי של השורות בבני משפחה, עניין בעייתי. לעתים ההפך. הרי אחיו, בני עיני, כבר מונה למנכ"ל סיעת עוגנים בהסתדרות, שבראשה עומד, כן כן, עופר עיני, ולכן אין סיבה שלא ידאג גם למקורבים אחרים.

אהבה זה כואב? אולי, אבל לא הפעם. בני משפחה, החברים, והחברות, של עיני, ימשיכו כנראה, לתפוס עמדות מפתח מהסיבה הפשוטה: איש לא אומר לו לא.

ובכל זאת, צריך לקוות שהחברות החדשה תהווה עבור עיני גם הזדמנות חדשה. הוא יכול לנצל אותה ולהראות לכולם שלא סתם דיברו בקיץ על צדק חברתי ושוויון הזדמנויות. שלא סתם צעק הציבור שהוא מצפה להתנהלות ציבורית אתית ונקיית כפיים. ייתכן שיום אחד (בשיטת עובדי הקבלן שלה תרם בשתיקתו) הוא עוד ישבית בגלל זה את המשק.