ישראל הפכה מאור לגויים למדינה נצלנית

טוב עשה יו"ר ההסתדרות עופר עיני כשהחליט להשבית את המשק סביב סוגיית העסקתם הפוגענית של עובדי הקבלן בישראל, והדרישה הצודקת כל כך להעסקה ישירה שלהם. אמירתו של עיני בהקשר זה מעודדת ומוכיחה כי ההסתדרות ניעורה לחיים, ועל כך יש לברך.

תופעת ההעסקה הפוגענית של עובדי הקבלן היא מוכרת וידועה; שכבת העובדים העניים - תוצר של שיטת העסקה זו - כבר מזמן איננה נחלתם של עובדי השמירה והניקיון; מפלצת ההעסקה הפוגענית שלחה זרועות אל עבר תחומים שהיו בעבר חסינים – "מורי קבלן", אחיות, מטפלים ומדריכים. כולם חברים של כבוד במועדון המפוקפק של עובדי הקבלן, מועדון העובדים העניים.

כדי לעצור את הגידול המתמשך במספרם של עובדי הקבלן (אחוז שהוא הגבוה ביותר בקרב מדינות המערב), יש לפעול בשלושה כיוונים מרכזיים; חלקם יצריכו שינוי יסודי של שיטת ההעסקה במשק הישראלי, והם צפויים להיתקל בהתנגדות גורפת מכיוונם של אנשי האוצר ושומרי הסף של הסדר הכלכלי-חברתי הנוכחי. אולם אם חפצים אנו בחברה שוויונית ובצמצום פערים אמיתי, יש לעמוד בתוקף על שלושת העקרונות הללו: הראשון, אישור חוק אחראיות מזמין השירות (המוכר גם בשם "חוק אחראיות מזמין לזכויות עובדים של קבלן שירותים, התשס"ז, 2007"). הצעת חוק וותיקה, עליה חתומים ח"כ שלי יחימוביץ', ח"כ דב חנין ואחרים.

מדובר במהלך תקדימי המטיל אחראיות משפטית לפגיעה בעובד לא רק על קבלן השירותים עצמו, כי אם גם על מזמין השירות (משרד ממשלתי, אוניברסיטה, קניון וכו'). העובדה כי המזמין יהיה חשוף לתביעות מצד עובד הקבלן, קוממה את ארגוני המעסיקים ואת ממשלת ישראל (שהיא כידוע, המעסיקה הגדולה ביותר של עובדי קבלן). אלו פעלו לטרפוד הצעת החוק פעם אחר פעם, כשהשיא בקידומה של הצעת חוק ממשלתית מרוככת בשם "הצעת חוק להגברת האכיפה של דיני עבודה, התשס"ז, 2007", המאפשרת דה פקטו למזמין השירות להתחמק מאחריות זו.

השני, הגדלת מספר פקחי משרד התמ"ת האמונים על אכיפת חוקי העבודה. מספרם הנמוך עד כדי גיחוך של פקחי התמ"ת הוא ההוכחה הניצחת להיעדר רצונה של המדינה לפעול לאכיפת חוקי העבודה, מצב החושף את עובד הקבלן לעושק מתמשך, מבלי שתהיה לו האפשרות להתגונן בחסות החוק.

יש להגדיל את מספר הפקחים באופן מיידי, מעשרות בודדות (המצב כיום) לכמה אלפים טובים. בשביל זה אין צורך בפריצת מסגרת התקציב, או אפילו בשינוי יסודי של השיטה הכלכלית. נחוצים בעיקר רצון טוב ושינוי מסוים בסדרי העדיפויות של הממשלה.

השלישי, העסקה ישירה במגזר הציבורי. יש לגבש מתווה שיאפשר את קליטתם של עובדי הקבלן במשרדי הממשלה והרשויות המקומיות, תוך ביסוס עמדה מוסרית לפיה במגזר הציבורי לא ייתכנו דפוסי העסקה נצלניים.

דרישות אלו, בפרט זו האחרונה, יצריכו מאבק אזרחי רחב; ללא הרוח הגבית של הציבור הישראלי אשר ישכיל להבין את הסכנות שבהתבססות שיטת ההעסקה הקבלנית, נדון העובד בישראל לחיי דלות ועושק; אלו יתרמו להרחבת הפערים הסוציו-אקונומיים, ולאיום אמיתי על חוסנה של החברה. המאבק למען עובדי הקבלן בישראל אינו מאבק למען החלשים בלבד. זהו מאבק על דמותה של מדינה שהיתה פעם "אור לגויים", והיום בדרכה להפוך למדינת עולם שלישי.

הכותב הוא רכז תחום עובדי קבלן בעמותת "במעגלי צדק".