המציא את הבעיה ולא פותר אותה

משונה לשמוע את יו"ר ההסתדרות עופר עיני ואת שר האוצר יובל שטייניץ דנים בלהט בשביתה. הראשון שתק בעבר בנוגע להשתרשות תופעת עובדי הקבלן - שעליה הוא מלין עכשיו. השני מציע הצעות מנותקות כאילו אנו דנים בעניין תיאורטי-פילוסופי, והמציאות אינה משחקת פה תפקיד.

עיני והקולגות שלו בהסתדרות היו אלה שנתנו למודל הנצלני שנקרא עבודת קבלן לתפוס מקום בישראל במשך יותר מ-20 השנים האחרונות. הוועדים הגדולים מעולם לא התנו את חתימתו של הסכם כלשהו באי שימוש בעובדי קבלן. להפך - במשך שנים הם קיבלו בשתיקה מבורכת את המודל הזה, ממש כפי שעודדו את קיומו של המודל שנקרא עובדי דור ב'. גם עכשיו לא קופצים הוועדים ויוצאים להגנת עובדי הקבלן בדרישה להעסיק אותם באופן ישיר כל אחד בארגונו - להפך.

קחו למשל את ועד עובדי הרכבת, שגרם לפגיעה קשה בפעילות של הרכבת למגינת לב הנוסעים לפני כמה שבועות. "לא ניתן לרכבת להעסיק עובדי קבלן", צווחו אנשי הוועד מול הניסיון להעסיק עובדים מקצועיים מחו"ל, כשהם שוכחים בשיא הנוחות את 150 הקופאים והסדרנים המועסקים ברכבת כבר 20 שנה במודל הזה בדיוק. האם עיני דרש מהם לעשות משהו לטובת העובדים האלה? ממש לא.

עובדי הקבלן ממלאים גם כיום את בנק הפועלים, בנק לאומי, רשות שדות התעופה והנמלים ושאר הגופים שמעסיקים את נאמניו של עיני שמאיימים לשבות. אפילו את המטבח של ההסתדרות מנהלת חברת קבלן. האם עיני דרש מאנשיו לעשות שידוד מערכות פנימי אי פעם? לגמרי לא. אבל עכשיו האיש שעזר לבעיה להיווצר מאיים להשבית את המשק.

מנגד עומד יובל שטייניץ, דוקטור לפילוסופיה שלא נותן לעובדות לבלבל אותו. שטייניץ, שקבע שהמשק יתמוטט אם עובדי קבלן יעברו בתהליך הדרגתי להעסקה ישירה, מציע להעלות את שכר המינימום ולהיטיב בכך את תנאיהם של העובדים. הוא שוכח רק עניין אחד קטן, אך משמעותי: בעיית עובדי הקבלן מתחילה מהעסקה עקיפה. פירוש הדבר הוא שהכסף שמועבר ממשרדי הממשלה לא מגיע אל העובד, אלא אל חברת הקבלנות - שעושה בו כרצונה.

נכון שעל פי חוק היא מחויבת להעביר לעובד את השכר שנקבע במכרז שבו זכתה, אלא שמאות עדויות כבר הוכיחו כי חברות השירותים - אלה שעוסקות בשמירה וניקיון ונחשבות לחברות נצלניות במיוחד - אינן מעבירות את השכר במלואו לעובד, אינן טורחות לתת תלושי שכר, אינן מעניקות הטבות סוציאליות מינימליות ועושות ככל העולה על רוחן במטרה להרוויח יותר מהמכרזים שבהם הן זוכות בזכות הצעותיהן הנמוכות.

החברות העברייניות האלה נתפסו בעבר כשהן מעסיקות אנשים בעיריית תל אביב, רעננה, נתניה, משרדי הביטוח הלאומי בירושלים, האוניברסיטה העברית וארגונים רבים אחרים. איך מונעים את הניצול המתמשך של חברות הקבלן את עובדיהן? אוכפים עליהן את החוק. הבעיה היא שבישראל יש 45 פקחים על 400 אלף עסקים - ביניהם גם חברות קבלן - שיודעות להציג בפני הפקחים את המסמכים "הנכונים" כדי להראות שהן עומדות בדרישות החוק. מובן שגם אם האכיפה תגבר, העבירות לא ייפסקו לחלוטין.

שטייניץ יכול להעלות עד מחרתיים את השכר לעובדי הניקיון או השמירה - אבל אם הכסף הזה לא יגיע לידיהם בפועל, לא ישתנה דבר. זו הסיבה לכך שהפתרון הוא בהעסקה ישירה, שבה הסכומים הנכונים אכן עוברים לידיהם של העובדים. אכיפה חזקה היא מהלך נכון וחשוב, וצריכה להתקיים באופן הרבה יותר רחב במדינה מתוקנת - אלא שהיא אינה יכולה להיות עלה התאנה שמאחוריו מסתתרים.

תיקון הדרגתי, במהלך כמה שנים, של עוולה מתמשכת - לא ימוטט את המשק. הוא רק יהפוך עובדים עניים ורמוסים לאנשים שמרוויחים מעט יותר לחם בכבוד.