מה ניתן להבין מסקירת בנק הפועלים?

הזגזוג במיטבו: להשקיע במניות בתקופה זו או לא?

תקופה לא קלה פוקדת את השווקים בחודשים האחרונים. החל מהורדת דירוג האשראי של ארה"ב בתחילת אוגוסט ועד כה, מאופיין המסחר בשוק ההון המקומי בפרט ובזירות בעולם בכלל בתנודתיות חריגה ושינוי מגמה תדירים על בסיס חדשות וספקולציות שונות בעיקר סביב נושאי משבר חוב באירופה והאטה כלכלית בעולם.

לא רק המשקיעים מן השורה סובלים מתנודתיות זו אלה גם פעילים אחרים בשוק הההון, ביניהם אנליסטים, אשר נוטים להתאים את עצמם לשינויים תדירים של מגמות. כך כלכלני בנק הפועלים בסקירתם החודשית (נובמבר) מתאימים את עצמם לשני תרחישים: הן לתיקון תוך עליות שערים והן להמשך מגמה שלילית. כלומר ממליצים על אפיק מסוכן אך - להישאר זהירים.

"במישור המיקרו אנו מעריכים כי מגמת הירידה ברווחיות המצרפית של 25 החברות הגדולות בבורסה, שנרשמה בשני הרבעונים האחרונים, עשויה להימשך גם ברבעון השלישי על רקע הנתונים הכלכליים הפחות טובים. עם זאת, אנו סבורים כי מניות לא מעטות הגיעו למחירים נוחים להשקעה, ואנו ממליצים לנצל את התקופה הקרובה לטיוב הרכיב המנייתי בתיק ההשקעות, תוך התחשבות ברמת הסיכון שלהערכתנו עודנה גבוהה", מזהירים את המשקיעים בבנק הפועלים תוך הכוונה לניצול הזדמנויות בו זמנית. אך זו עדיין לא תשובה לשאלה האם להשקיע בתקופה זו או לא.

בבנק סבורים כי בין המניות שהירידות בערכיהן יצרו הזדמנויות השקעה ניתן למנות את טבע, כיל, החברה לישראל, בזק, עזריאלי, גזית גלוב, אלביט מערכות ועוד. כלומר, בבנק המליצו על חשיפה למרבית מניות המרכיבות את מדד ת"א 25 פרט למניות הבנקים והאנרגיה. במקביל נוקטים באמצעי זהירות: "אולם, אין ספק כי למשקיעים בעלי פרופיל של שנאת סיכון נמוכה עד ממוצעת לא מומלץ בתקופה הקרובה להחזיק ברכיב מנייתי מלא לאור התנודתיות הגבוהה בשווקים".

כך מסבירים כלכלני הבנק את המצב הקיים בשווקים ושוב מזהירים מאי ודאות גבוהה: "סימני ההאטה במשק המקומי והגלובלי, אי הוודאות במצב הגיאופוליטי באזורנו, המחאה החברתית ויישום המלצות ועדת טרכטנברג וועדת הריכוזיות עדיין מהווים גורמי אי ודאות משמעותיים ובעלי השפעה לטווח הבינוני והארוך". בהתייחס להשקעה בחו"ל: "ממשיכים לנקוט גישה זהירה בטווח הקרוב; במישור החברות התמונה חיובית ברובה".

גם בהתייחס להשקעה במניות זרות ממשיכים בבנק הפועלים לנקוט גישה זהירה בטווח הקרוב: "מזה זמן אנו ממליצים למקם את תיק ההשקעות בעמדה הגנתית יחסית תוך ניהול סיכונים קפדני". אך מהסבריהם את המצב הקיים מצטיירת תמונה ורודה יותר: "במישור החברות התמונה חיובית ברובה, והן ממשיכות להציג שיעורי צמיחה דו ספרתיים ברווח וצמיחה עקבית בהכנסות. זאת ועוד, רמת התמחור של מרבית מדדי המניות המובילים בעולם סבירה בהחלט ואף זולה לעומת ממוצעים היסטוריים, מה שעשוי להוות הזדמנות לטווח הארוך".

ואז אזהרה נוספת: "למרות סיכונים לא מבוטלים שעדיין מעיבים על הסביבה הכלכלית הגלובלית, לא מן הנמנע כי רמת התנודתיות בשוקי המניות העולמיים תיוותר גבוהה". "בארה"ב מומלץ ליצור תמהיל בין הטווח הקצר תוך שימת דגש על רכיבים דפנסיביים ובין בניית פוזיציה מחזורית בהסתכלות ארוכה יותר". מישהו הבין פה משהו?

לאחר מכן מגיע פירוט השקעות סקטוריאלי ומונה תחומים הבאים: "בטווח הקצר ממליצים על חברות בענף הצריכה הבסיסית, ענף הבריאות ומניות ערך בעלות תשואת דיבידנד גבוהה, ובטווח הארוך יותר מומלצות מניות מסקטור הטכנולוגיה וסקטור האנרגיה". נראה כי לא שכחו אף אחד, אלה את עמיתיהם האמריקאיים - הבנקים.

באירופה מעדיפים בהפועלים שלא להיחשף לשוק המניות האירופי באמצעות מדד המניות הכללי יורו סטוקס 50, הכולל חשיפה די גבוהה למניות הנסחרות במדינות החלשות, אלא דרך חברות בעלות בסיס הכנסות מגוון מבחינה גיאוגרפית בדגש על שווקים מתעוררים.

"באופן כללי, החברות הגרמניות והסקנדינביות כמו גם חברות מוצרי הצריכה וחברות האנרגיה הן בעלות פעילות בינלאומית ענפה וחשיפה נמוכה יחסית לחולשה האירופית הכללית. מנגד, מדגישים כי חברות הטלקום חשופות במידה גבוהה יותר לשוקי המדינות החלשות, אם כי אופי הפעילות המאוזן יחסית ותשואת הדיבידנד הגבוהה של אלו עשויים לספק אף הם מענה דפנסיבי למשקיע".

"חברות מוצרי צריכה, אנרגיה, בעלות פעילות בינלאומית ענפה, חברות טלקום...", נשמע מוכר? מודל קלאסי שניתן להלביש על כל שוק, אמריקאי, אירופאי ואפילו המקומי. אבל העיקר כי באף מקרה לא ממליצים בהפועלים להיחשף לסקטור אותו מובילים – הבנקים.

לסיכום, כאשר יתקשר אליכם יועץ השקעות מהבנק ויציע לבחון שוב את מדיניות השקעה ויבקש להיכנס לסניף הבנק, כדאי שתדעו כי מדיניות זו הינה לא יותר מאשר התאמת תיק השקעות שלכם למצב העבר - ולא לעתיד או להווה.

ניתן לקרוא את סקירות הבנקים לנצח ולא למצוא תשובה החלטית האם להיכנס עכשיו לפוזיציה או לא וזאת מאחר ומטרת הבנקים אינה לספק לכם תחזית אלא להתכסות על פי שני תרחישים אפשריים: השוק יעלה בעתיד – התרענו על הזדמנויות או השוק ירד בעתיד – ראו הוזהרתם על ידינו בסקירות.

נותר רק לקוות כי יכולות ניהול האשראי של הבנקים אינם באותה רמה של ניהול השקעות העולה מהתוכן עמו מאכילים את הציבור הרחב.