צירופי מקרים + תאונות = חדשנות

על מה אתם חושבים כשאתם שומעים את המלה "חדשנות"? רוב האנשים מדמיינים מעבדת מחקר מבהיקה, מחשבים משוכללים ואנשים בחלוקים לבנים שיודעים בדיוק מה הם עושים. כמו בסרטים.

אבל האמת, מסתבר, שונה בתכלית: רוב החידושים החשובים בהיסטוריה, ההמצאות הגדולות והמוצרים המהפכניים לא נולדו בסופו של תהליך פיתוח מובנה ומסודר במעבדה אלא כתוצאה מטעות או מקריות צרופה. ואני מדבר של דברים שכולנו מכירים:

הפניצילין התגלה בעקבות זיהום בקטריאלי בקערית שד"ר אלכסנדר פלמינג התעצל לנקות, קוקה קולה פותחה במקור כתרופה נגד שיעול, הוויאגרה הגיעה לעולם כגלולה לטיפול בבעיות לב (הנסיינים אמרו שהלב לא זז מילימטר אבל החלציים בוערים), גילוי הטפלון התאפשר תודות להתקרשות בלתי צפויה של גז מקררים, הצלופן היה אמור בכלל להיות בד עמיד למים, הפלסטלינה פותחה כחומר לניקוי טפטים, הפלסטיק נולד כתחליף נחות ללק טבעי לציפורניים, בד הג'ינס הומצא בכלל עבור אוהלים, הקורנפלקס התחיל מכמה חתיכות קמח רטובות שנשכחו לילה אחד מחוץ לבית. המיקרוגל התגלה בטעות כשמהנדס אלקטרוניקה אמריקאי בשם פרסי ספנסר ערך ניסויים עבור מכ"מ חדש וגילה להפתעתו כי השוקולד שהיה בכיסו נמס לגמרי. פתקיות הפוסט-איט הצהובות, שאפשר למצוא כיום בכל משרד, נחשבו בתחילה למדבקות פגומות. אפילו את פייסבוק, כך אומרים, המציא מארק צוקרברג הבתול והמופנם כדי שיוכל סופסוף להשיג קצת אקשן. רק אחר כך הוא הבין שאפשר לעשות מזה גם כסף (בכל זאת, יהודי).

משחר ההיסטוריה נדחפה החדשנות האנושית קדימה על ידי שרשרת ארוכה של טעויות, תאונות, התחלקויות וצירופי מקרים: אף אחד לא באמת יודע איך התחיל הקוף הראשון ללכת על שתיים, אבל אפשר להניח שזה קרה לגמרי במקרה (הוא בטח הזדקף לרגע על רגליו האחוריות כדי לגרד בגב ואז אמר לעצמו: "וואלה, איזה קטע, פתאום יש לי שתי ידיים פנויות), והאש התגלתה מן הסתם כשחברו השעיר נפל לפתע מהדינוזאור קצת קרוב מדי אל לוע של הר געש פעיל. אני מנחש שגם הגלגל המפורסם הומצא אחרי שאיזה יווני שיכור התחלק במדרון על בול עץ רטוב ולא בעקבות עבודה מאומצת של מחקר ופיתוח.

גם בתחום הצר של תעשיית הפרסום אנחנו נתקלים בזה לא מעט: רבות מהפרסומות החדשניות והמצליחות בעולם נולדו כתוצאה מטעות, אי הבנה, אלתור רגעי או בדיחה פנימית שהלכה רחוק מדי. אנחנו הפרסומאים אוהבים לתת את הרושם כי הכול אצלנו מתוכנן בקפידה מהתחלה עד הסוף, אבל זה לא מדויק.

אם אתה מחפש חדשנות, אל תנסה לייצר תהליך מוסדר ומתוכנן שבסופו היא אמורה להתגלות. חדשנות עובדת אחרת - לא מנהלים אותה עם לוח גאנט ודו"חות רבעוניים. חדשנות היא יותר מצב נפשי. נסה להסתכל על העולם שמסביב בעיניים סקרניות, עיניים של ילד. נסה לראות את מה שאחרים לא רואים ולשאול את השאלות שאחרים לא שואלים. ואז, כשמשהו חדש יגיע, אתה צריך להיות הראשון לזהות אותו, לתפוס אותו, לשמור עליו ולטפח אותו. זה לפחות מה שאני מנסה לעשות, ולא תמיד בהצלחה.

-

הכותב הוא שותף וסמנכ"ל קריאייטיב בגליקמן נטלר סמסונוב