לא לזלזל בכוח הקנייה הישראלי

ישראל היא אחת המדינות הפתוחות ביותר לסחר בינלאומי, והיא אחת הבודדות שיש להן הסכמי סחר חופשי עם שני גושי הסחר החזקים בעולם - ארה"ב והאיחוד האירופי. זאת, בנוסף ליבוא תעשייתי פתוח מקנדה, ממכסיקו, מברזיל, מאורגוואי, משווייץ, מטורקיה וממדינות נוספות. המכס הממוצע המוטל על יבוא לישראל הוא כ-1.1%, כלומר אנחנו החשופים ביותר בעולם אחרי קנדה, לעומת 1.2% באיחוד האירופי וכ-1.8% בארה"ב.

ישראל היא מדינה מוטת יצוא, שכמחצית מתפוקת התעשייה מיועדת לחו"ל - נתון גבוה בהרבה משיעור היצוא ביחס לתפוקה באיחוד האירופי ובארה"ב. לכן, ישראל חייבת לנהוג בכוח הקנייה שלה בזהירות ובדרך שבה הוא יסייע לייצר שווקים נוספים ליצוא הישראלי. כלומר, לא להעניק את כוח הקנייה של ישראל למדינות שאינן מוכנות לקנות את תוצרתנו, שאם לא כן בסופו של דבר יהיה יבוא גדול, היצוא יתכווץ מאוד, המשק הישראלי יצמח פחות והאבטלה תגדל.

ועדת טרכטנברג ואגף התקציבים באוצר שוקלים להפחית באופן חד-צדדי את המכסים על אותם מוצרים שלגביהם נותר מכס מסוים. מדובר בעיקר במוצרים של תעשיות רגישות שעלולות להיפגע ולפטר אנשים כתוצאה מהפחתה נוספת במכס.

המציעים טועים בהצעתם ואינם תופשים את חשיבות ההדדיות בהסכמי הסחר ואת היותם כלי שיכול למנף הסכמי סחר נוספים וליצור איזון בין התעשיינים, היבואנים, הצרכנים ומעל לכל - המועסקים בישראל. כל הפחתת מכסים חייבת להיות מלווה בהקלות בגישה לשווקים במדינות שעמן אין לישראל כרגע הסכם סחר. כך, בתמורה להפחתת המכסים מול מדינה מסוימת, ייווצר באותה מדינה שוק חדש שיגביר את היצוא הישראלי. בדרך זו תיווצר תעסוקה נוספת, כפיצוי על אלה שיפוטרו בגין הגידול ביבוא שייגרם על ידי הפחתת המכסים.

איני יכול להבין את ההישג הגדול הצפוי מחשיפה נוספת של המשק. הרי השפעת המכסים שנותרו בטלה בשישים לעומת השפעת גורמי המיסוי העקיף כמו מע"מ, בלו על דלקים ומסי קנייה. הכנסות ממכס (למעט מכונות) היא כ-1.4% מסך הכנסות המדינה ממסים, בעוד ההכנסה ממסים עקיפים נאמדת בכ-50%. ומעל לכל אנחנו בפתחו של מיתון עולמי חדש. בעת מיתון נוהגות המדינות OECD בדרך שונה. הן מערימות קשיים על היבוא אליהן במטרה לשמר את כוחה של התעשייה המקומית כדי לשמר את התעסוקה.

לכן, אני קורא לממשלה לא לנהוג זילות בכוח הקנייה הישראלי, אלא לעשות בו שימוש להגברת היצוא באמצעות הדדיות שתאפשר כניסה לשווקים חדשים. הסרה חד-צדדית של המכסים שנותרו תהווה אולי גימיק טוב מול תנועות המחאה, אך ערכה הכלכלי הוא שלילי.

הכותב היה נשיא התאחדות התעשיינים