טרכטנברג שכח את החלשים

>> בניגוד לרבים, שהתייחסו בחשדנות לוועדה לשינוי חברתי-כלכלי בראשות מנואל טרכטנברג, המתנתי אני בסבלנות למסקנותיה. קיוויתי שהמסקנות, לכשיפורסמו, יפתחו פרק חדש באופן שבו מתייחסת המערכת הפוליטית לבעיות החברתיות של ישראל, ובעיקר לצרכים החיוניים לאוכלוסיות החלשות.

עקבתי אחר עבודת הוועדה והתרשמתי משקיפותה, מפתיחותה ומנכונותה להקשיב להצעות שונות ולמגוון רחב של קולות. ציפיתי שהאופטימיות שלי תתממש, ואכן, דברי הפתיחה של טרכטנברג במסיבת העיתונאים שבה הוצגו ההמלצות היו מעוררי תקווה. הצהרתו כי "הישראלים החדשים של קיץ 2011 הגישו לנו על מגש של כסף הזדמנות נדירה ומופלאה לחולל שינוי ולכונן חברה ומשק צודקים והוגנים יותר, אנו עשינו כמיטב יכולתנו כדי לתרגם את משאלותיהם לשפת המעשה" - היתה בעיני מבוא מבטיח להמלצות, שיישומן יביא לשינוי אמיתי בחברה הישראלית. ואולם, כשקראתי את הדו"ח התאכזבתי. לא מההמלצות הכלולות בו, אלא דווקא מאלה שאינן כלולות בו, ובעיקר מההתייחסות הבלתי-מספקת לשירותי הרווחה האישיים.

שירותי הרווחה האישיים - המסופקים בעיקר על ידי מחלקות הרווחה המקומיות ועל ידי ארגונים לא-ממשלתיים, שחלק ניכר מתקציבם מגיע מהממשלה - חיוניים לאוכלוסיות החלשות בחברה, בהן ילדים, בני נוער וצעירים בסיכון, משפחות במצבי משבר ומצוקה, זקנים מוגבלים וערירים, נכים ומפגרים. שירותים אלה סובלים כבר תקופה ארוכה מקשיים ומבעיות שמונעים מהם למלא את תפקידם החיוני בצורה הולמת. אציין ארבע מבעיות אלה:

1. מחסור חמור בתקנים של עובדים סוציאליים יוצר עומס עבודה רב על העובדים ומקשה עליהם למלא את תפקידם. רבים מהעובדים נאלצים לעסוק בכיבוי שריפות במקום להקדיש זמן לעבודה מקצועית שיטתית ומסודרת.

2. שירותי הרווחה מספקים סיוע רק לחלק מהאוכלוסיות הנזקקות.

3. מרבית שירותי הרווחה אינם מעוגנים בתשתית חוקית שתאפשר את מימונם ואת הקצאתם לאוכלוסיות הנזקקות. הדבר נובע במידה רבה מהיעדר חוק יסוד זכויות חברתיות בישראל, הקובע את זכותם של האזרחים לרמת חיים הולמת. חיוניותו של חוק יסוד זה הודגשה באחרונה על ידי השופטת אילה פרוקצ'יה עם פרישתה מבית המשפט העליון.

4. קיומו של אי שוויון בהיקף שירותי הרווחה וברמתם ביישובים שונים בישראל. אי שוויון זה נובע בין השאר מהבדלים בהקצאה ממשלתית ובהשתתפות מקומית בתקציבי הרווחה של יישובים שונים, כמו גם מיכולתם השונה של היישובים לגייס משאבים.

מתמיהה ומאכזבת העובדה שבדו"ח טרכטנברג אין כל התייחסות לשירותי הרווחה האישיים (מלבד התייחסות חלקית לשירותים לזקנים), המהווים גורם חיוני לקידומן של אוכלוסיות חלשות ולשיפור רווחתן, ואין כל המלצות לקידומם. אין ספק שהיעדר התייחסות לשירותים אלה הוא מגרעת מרכזית בדו"ח.

הכותב הוא פרופ' (בדימוס) בבית הספר לעבודה סוציאלית באוניברסיטת תל אביב