הצרכנים לא ייהנו מהפחתת המכס

>> על פי הערכה מקצועית מקובלת, הפחתת מכסים על מוצרי צריכה תוריד את מחיריהם לצרכנים. ואולם, לפני שמזדרזים לתמוך בהפחתה, יש לבחון היטב את העובדות והנתונים. כך למשל, סך היבוא השנתי של מוצרי צריכה הגיע אשתקד ל-12 מיליארד דולר, וסך תשלומי המכס שגבתה הממשלה בגינם היה כ-400 מיליון דולר. אילו היו מבטלים את המכס על מוצרים אלה, היתה ההוצאה הממוצעת למשפחה פוחתת בכ-55 שקל בחודש - 0.4% בלבד מההוצאה המשפחתית.

עניין נוסף שיש לבחון הוא לאיזה כיס תגיע הפחתת המכס. התומכים בהפחתת המכסים בטוחים כי מרבית ההפחתה תגיע לכיסי הצרכנים, שגם ייהנו מירידה במחירי מוצרים מייצור מקומי עקב התחרות עם המוצרים המיובאים. עמדה זו מוטלת בספק. לדעתנו, יהיו אלה דווקא היצרנים והמשווקים שייהנו בטווח הבינוני והארוך מהפחתת המכס, ולא הצרכנים.

הפחתת המכס על מוצרים תביא אמנם לירידה במחירי המוצרים בטווח הקצר, אך זו תיזקף בעיקר לזכות האווירה הציבורית החברתית הנוכחית, וכאשר זו תתפוגג - המחירים ישובו לעלות. בטווח הארוך, הפחתת המכס תעשיר דווקא את היצרנים ואת המשווקים, שהם בחלקם גם יבואנים, על חשבון הצרכנים, וזאת בשל המבנה הבלתי תחרותי של רבים מהשווקים והכוח של היצרנים והמשווקים ביחס לצרכנים.

כ-11 אלף יבואנים מייבאים כיום מוצרי צריכה לישראל, מחציתם בסכומים קטנים מ-50 אלף דולר בשנה. 25 מהיבואנים הגדולים ייבאו בשנה שעברה בסך של יותר מ-4 מיליארד דולר, שהם כ-40% מסך יבוא מוצרי הצריכה בישראל. לכאורה, די ב-25 יבואנים כדי להבטיח תחרות; אך אפשר לנחש שבכל תחום ובכל ואזור גיאוגרפי התחרות מצומצמת למדי.

ניקח לשם דוגמה את יבואני המזון המובילים. חלק מרשתות השיווק - ודווקא הגדולות בהן - הן גם יבואניות מזון. חלק מהיצרנים הגדולים הם גם יבואנים גדולים במיוחד. כיצד יכולה הפחתת המכס להגיע לכיסי הצרכנים כאשר היבואנים שולטים במדפי הרשתות ויכולים לקבוע את מחירי המוצרים ללא תחרות? או במלים אחרות, כיצד היעדר תחרות בשווקים יעביר את הפחתת המכס לכיסי הצרכנים?

בניגוד לטיעונים רווחים, טעות היא לראות בשוק הטכסטיל של לפני שני עשורים דוגמה להפחתת מכס מוצלחת שתרמה לרווחת הצרכן. בעת שהופחת המכס בענף הטכסטיל, היחידות העסקיות היו הרבה יותר קטנות ותחרותיות. התחזקות היצרנים ורשתות השיווק מאז על חשבון חנויות אחרות פגעה מאוד בתחרות. פנייתם לשוקי היבוא חיזקה אותם עוד יותר, ואיפשרה להם לווסת את היבוא ואת הייצור המקומי ולשמור על רמת מחירים גבוהה יחסית. כל החוליים הללו נוצרו והתעצמו בעשור האחרון.

המסקנה ברורה: אם אנו מבקשים לתרום להפחתת יוקר המחייה באמצעות הפחתת המכס, אנו חייבים ראשית כל ליצור תשתית של תחרות בשווקים, שאם לא כן הפחתת המכס תגיע בתוך זמן קצר לכיסי הקמעונאים והיצרנים הגדולים, המשביתים את התחרות בשנים האחרונות. רק ביסוס התחרות יבטיח שהפחתת מכסים תגיע לכיסי הצרכנים.

פפרמן הוא מנהל מחקר וכלכלה במשרד התמ"ת. רוס הוא סגן מנהל מחקר וכלכלה במשרד התמ"ת