שחקני החיזוק של העובדים הסוציאליים

>> אחת הטענות העיקריות המועלות במפגשים עם יושבי מחנות האוהלים המאכלסים בעיקר אוכלוסיות חלשות, מתייחסת לתפקוד הלקוי של שירותים חברתיים שונים, הגורם לכך שצרכים חיוניים אינם נענים כלל או נענים באופן חלקי ביותר.

חצי ביקורת מיוחדים מכוונים כלפי העובדים הסוציאליים במחלקות הרווחה, שאמורים מתוקף תפקידם לספק מענה הולם לצרכים רבים של אוכלוסיות אלה. ביקורת זו מוכרת היטב לרבים מהעובדים, המודים שבשל העומס הרב המוטל עליהם והאמצעים המוגבלים העומדים לרשותם, אין הם מסוגלים למלא את תפקידם באופן ההולם את מחויבותם המקצועית.

הנתונים המצביעים על המספר הגבוה של צרכנים שבהם צריכים לטפל עובדים סוציאליים, אכן מספקים הוכחה לכך שבתנאים הנוכחיים רבות ממחלקות הרווחה ברשויות המקומיות אינן מסוגלות למלא את משימותיהן החברתיות והמקצועיות. אין ספק שהמענה העיקרי לבעיה זו הוא גידול משמעותי בהוצאה הממשלתית לרווחה, שיאפשר תוספת משמעותית של עובדים סוציאליים מקצועיים בשירותים אלה. עם זאת, נראה כי תוספת זו היא אמנם חיונית אך אינה מספקת, וכי שיפור משמעותי בתפקוד שירותי הרווחה ושירותים חברתיים אחרים יושג גם באמצעות הפעלת תוכניות נוספות, שאחת מהן היא גיוס עובדים נוספים לשירותים אלה ממקור לא שגרתי - צרכני השירותים, שרבים מהם מובטלים.

הרעיון של העסקת עובדים אלה הועלה לראשונה לפני כ-45 שנה על ידי צמד חוקרים אמריקאים בתחום השירותים החברתיים - פרל וריסמן, בספרם "קריירות חדשות לעניים, העובד הלא מקצועי בארגוני הרווחה" - שבו הם קראו להעסיק בשירותים החברתיים ובארגוני הרווחה עובדים הבאים מקרב הציבור המטופל על ידי ארגונים אלה. לפי תפישתם, עובד הבא לארגון רווחה מרקע כלכלי-חברתי-תרבותי זהה או דומה לרקע שממנו מגיעים לקוחות הארגון (כמו אמהות חד-הוריות), מחונן בכמה סגולות חיוניות לתפקוד הארגונים שעשויות להשלים את הידע, הערכים והמחויבויות של העובד המקצועי. סגולות אלה כוללות ידע המבוסס על ניסיון חיים, המכונה בעגה המקצועית ידע חווייתי, והיכרות אישית עם המשמעות של מצוקות שונות שעשויים לתרום, אם ינוצלו בצורה הולמת, לשינוי השירותים שיסופקו לצרכני ארגוני רווחה המעסיקים עובדים מסוג זה.

לפי תפישה זו ניתן להעסיק עובדים אלה במגוון תפקידים חיוניים, כמו שמירת קשר שוטף בין הצרכנים לארגונים לצורך העברה הדדית של מידע, איתור צרכים שאינם מכוסים, ליווי אישי של צרכנים לשירותים וביצוע תפקידי הדרכה, טיפול וייעוץ, כמו הדרכת אמהות ואבות בנושאי ההורות.

העסקת "העובדים המקומיים" בארגוני רווחה עשוי להביא תועלת רבה הן לארגונים (הגברת ההיכרות עם הצרכנים, הקלת הנטל על העובדים הסוציאליים, שיפור דימוי השירותים בקהילה), הן לצרכנים (שיפור בהיקף ואיכות השירותים שהם מקבלים) והן לעובדים המקומיים עצמם (תעסוקה בעבודה בעלת משמעות ושיפור הדימוי העצמי). גישה זו מומשה בעבר בארה"ב ובמידה מוגבלת אף בישראל, שבה הועסקו ועדיין מועסקים עובדים לא מקצועיים בתפקידים שונים בארגוני רווחה. נפוצה במיוחד העסקת עובדים אלה בטיפול בזקנים בקהילה, אך הם מעורבים גם בתפקידים נוספים, כמו תמיכה וחונכות במשפחות במצוקה, טיפול באלכוהוליסטים ובמכורים לסמים, וסיוע לאסירים לאחר שחרורם.

עם זאת, היקפה של העסקה זו נותר מצומצם ביותר. נראה שהגיעה העת לחזור ולהפעיל תוכניות אלה בהיקף רחב ולשלבם בתוכניות נוספות שאותן חיוני ליישם לצורך שיפור וקידום תפקוד שירותי הרווחה בישראל.

הכותב הוא פרופסור (בדימוס) בבית הספר לעבודה סוציאלית באוניברסיטת תל אביב