צדק הוא אוטובוס יעיל, לא מכונית זולה

>> נשיא איגוד לשכות המסחר אוריאל לין, שהיה בעבר הממונה על הכנסות המדינה ממסים, הציע לוועדת טרכטנברג לבטל את המכס על יבוא מכוניות מהמזרח הרחוק ולהוריד את המס על מכוניות. כמו כן המליץ להפחית את הבלו על הדלק בשקל לליטר. ביטול המס על מכוניות הוא לא הפתרון. גם לא הקלה בתחום הדלק. להפך, הם רק יגבירו את הבעיה.

פתרון אמיתי, שיקל הן על תקציב המדינה והן על האזרח הקטן (או הבינוני), טמון בתחבורה הציבורית. הנוסעים בתחבורה הציבורית כיום נמנים לרוב על המעמדות שאין להם ברירה: קשישים, ילדים, סטודנטים ומעוטי יכולת. הנוסעים שיש להם ברירה נטשו מזמן את אופציית התחבורה הציבורית מאחר שהיא לא יעילה, לא נעימה ומבזבזת זמן יקר. מפעילי התחבורה הציבורית נוהגים זה שנים באטימות ובשרירות לב כלפי הנוסעים, ורגולטור - אין.

תחבורה ציבורית יעילה והוגנת, שתהווה אלטרנטיבה אמיתית לרכב הפרטי, תוכל להוריד מהכביש מאות אלפי מכוניות. משמעותה של ירידה כזו במספר משתמשי הרכב הפרטי תהיה עצומה: ירידה במספר תאונות הדרכים; חיסכון של עד 20 מיליארד שקל בשנה למשק, המופסדים כיום בשל אובדן זמן עבודה של שכירים העומדים בפקקים; ירידה משמעותית בזיהום האוויר, הגורם למותם של מאות ישראלים בשנה; וחיסכון בהוצאות למשפחה על רכב פרטי. תחבורה ציבורית יעילה והוגנת תאפשר גם לצמצם את הפערים בין הפריפריה למרכז, תוכל לתרום לעליית הביקוש לדיור בפריפריה ולירידת הביקוש לדיור במרכז - שתוביל, אולי, גם לירידת מחירי הדיור.

השקעה בתחבורה הציבורית תהיה יעילה יותר בטווח הארוך, ובחלק גדול מן המקרים גם זולה יותר. כיום מושקעים כ-25 מיליארד שקל בשנה בפיתוח תשתיות, סלילת ושיפור כבישים, התמודדות עם תאונות דרכים ועוד. הפחתת מספר כלי הרכב בדרכים תקטין את ההוצאות האלה. לשם כך צריך לקבוע קריטריונים של איכות השירות, אמינות, תדירות ומידע. צריך להטיל קנסות (עצומים) על אי-עמידה בזמנים. צריך לחייב הקמה של מערך תלונות ולדאוג לשקיפות בנושא תלונות נגד מפעילים. יש לדאוג לאיחוד נושא התחבורה הציבורית תחת רשות אחת ולסליקה משותפת לכל החברות, כולל הרכבת. כמו כן צריך לייעד מסלולים לתחבורה ציבורית, לאפשר קישוריות בין תחבורה ציבורית ואופניים, לשתף את הציבור בתכנון וליצור מערך מידע בתחנות, באינטרנט ובאפליקציות לטלפונים חכמים.

ומה לגבי האזרח, הנוסע? זה שנאנק תחת עול המכס והמס והבלו על הדלק? אחרי שתהיה לו תחבורה ציבורית ראויה, בואו נתמרץ אותו לוותר על הרכב במקום להקל רכישה של רכב חדש. בואו נדאג להקלות בביטוח החובה למי שאינו משתמש ברכב לעתים קרובות, למענק ויתור על חניה במקומות עבודה, לתוספת שקולה להוצאות רכב למוותרים על רכב, או למחליפים אותו באופניים. השמים הם הגבול. אבל צריך להתחיל מאוטובוס אחד, שיעבור בין שתי תחנות בזמן מינימלי. תחבורה ציבורית היא צדק חברתי. הקלה במיסוי על הרכב פשוט לא.

הכותבת היא תלמידת תואר שני בספרות עברית באוניברסיטת בן גוריון ופעילה בארגון 15 דקות לתחבורה ציבורית בירושלים ובקבוצת ת' זה תחבורה ציבורית