חקר ביצועים: גליון הערכה שבועי

צ'ן
וכישלון האסטרטגיה
הבריחה של פעיל זכויות האדם הסיני העיוור צ'ן גואנגצ'נג ממעצר בית מהווה מבוכה עצומה לבייג'ינג. בתחילת הדרך זה היה עניין מקומי: השלטונות באזור כלאו את צ'ן ומשפחתו בבית, מנותקים מהעולם, כעונש על כך שחשף שחיתויות שלהם. עם הזמן עוד ועוד פעילים, עיתונאים ודיפלומטים ניסו להגיע אל צ'ן, הבריונים ששומרים על הבית וחובטים בכל מי שעובר בסביבה התרבו, הסיפור התפרסם בכל העולם, הלחץ הציבורי והבינלאומי גבר, ובבייג'ינג עדיין התייחסו לסיפור כאל עניין מקומי והתעלמו מהפתיל הדולק מתחת לחבית הנפץ. עכשיו, אחרי שאיש עיוור טיפס מעל חומה, חמק מעשרות שומרים והצליח להגיע לשגרירות האמריקאית, נחשף כישלון האסטרטגיה המקובלת בסין - להימנע מקבלת החלטות ומצעדים ברורים ולסמוך על אנשי הביטחון שכבר יעשו איכשהו את העבודה. מתברר שהם לא רק אכזריים וטיפשים, הם גם די גרועים מבצעית.
רחל בית-אריה

דיימונד
בצבת מתהדקת
הדו"ח שחשף את המשכורות השמנות של בכירי בנק ברקליס, ובראשם המנכ"ל בוב דיימונד (17.7 מיליון ליש"ט), הצית בבריטניה זעם ציבורי אדיר. הוא הגיע אפילו לאוזניהם של בעלי המניות, שקראו לבכירים לקצץ בשכרם. דיימונד הגיב: "אנחנו מבינים היטב את חששות בעלי המניות", והקהל צחקק לנוכח הנוסח המכובס. בניסיון נוסף לשבור את המעטפת הבריטית הזאת, נפתח עכשיו ערוץ ישיר אל הבנק ומוסדות פיננסיים אחרים, באמצעות yoursayonpay.org.uk - אתר שמאפשר להם להביע את דעתם בסוגיית השכר באימיילים ישירים לבכירי החברות. אולי הצבת המתהדקת הזאת, מלמטה ולמעלה, תצליח לחלץ מדיימונד קצת יותר מכמה משפטים שנוסחו לפי כללי הפרוטוקול. אולי, מי יודע, אפילו מעשים.
תמר טוניק

צוקרברג
שפן רשת
הרשת געשה השבוע בעקבות דיווח שלפיו פייסבוק עומדת להציג "שירות מציל חיים". ההימורים התמקדו בכיוון אחד - כלי למניעת בריונות רשת, שיעצור את העלייה במספר ההצקות והתקיפות של ילדים ובני נוער ברשת החברתית ומחוץ לה. הנה, חשבו כולם, מארק צוקרברג לוקח אחריות על הפלטפורמה שבנה ועושה קצת סדר. אבל אז התברר שמדובר ביוזמה לעידוד תרומת איברים. מטרה נעלה, אין ספק. ובכל זאת, אין כאן חריגה מהטפלון הרגיל של פייסבוק. אין נקיטת עמדה, אין מאמץ או מהלך מורכב, רק הליכה על הקל, הנוח והבטוח. פייסבוק כבר הוכיחה שהפלטפורמה שלה יכולה לחולל שינויים דרמטיים, עכשיו האיש שמאחוריה צריך להעז לעשות עם זה משהו.
איתי שמושקוביץ

כהן
לא טורח להיאבק
לפני שבועיים עזבתי את קרן הפנסיה שלי, מקפת, ועברתי לקרן מתחרה שהציעה לי דמי ניהול נמוכים באחוז שלם. בחשבון הפנסיה שלי במקפת, ששייכת למגדל בראשות יונל כהן, שוכבים 111 אלף שקל שנחסכו בעמל רב. על פי החוק, לרשות מקפת עומדים שלושה שבועות כדי לנסות לשכנע אותי לא לעזוב. הייתי בטוח שמיד אחרי שהטפסים יוזנו במחשב אזכה לשיחת טלפון מאיש מקפת חביב שינסה לדבר אל לבי. זה לא קרה. רק אחרי שבוע קיבלתי הביתה מכתב, גנרי וממוחשב, שסיפר לי עד כמה מקפת היא קרן מצוינת. היא כנראה כל כך מצוינת שהיא אפילו לא מנסה לשמר את הלקוחות שלה, להשקיע קצת ביחס אישי, להילחם על הכסף. יש לה הרי מלא. נשאר להם עוד שבוע. אני מחכה.
שאול אמסטרדמסקי

גאון
ברח מהסיפון
המניות קרסו, ההפסדים תפחו - והיו"ר נאלץ לעזוב. אפשר היה לחשוב שאנחנו באמריקה, ושבגרות ניהולית וגדלות נפש הן שהובילו את משה גאון לוותר על תפקידו כיו"ר גאון אחזקות לנוכח הביצועים המאכזבים שלה. אבל העזיבה שלו נראית כמו מנוסה, לא כמו לקיחת אחריות והודאה בטעות. גאון עזב ספינה שכבר החלה לשקוע, והודיע על כך אחרי שרשת אייס שבבעלותה נכנסה להקפאת הליכים, כשהמשקיעים עדיין מחכים לדו"חות השנתיים שלה ויומיים לפני שהבורסה הפסיקה את המסחר במניה. דווקא בזמן הזה הבעלים צריכים לעמוד בחזית, לספק תשובות וגב פיננסי, במידת הצורך. אבל גאון בחר לברוח ולהעביר את הצרה הצרורה לידיד המשפחה ארז מלצר, שנרתם למשימה והקציב לה יום שלם אחד בשבוע. אין ספק שהוא יידרש לכישורים נדירים כדי לנווט את גאון אחזקות ביום הזה, ובלי לפגוע בעבודתו כמנכ"ל חברת הובלת הכימיקלים גדות, "המעצמה הבינלאומית", כפי שהיא מתוארת באתר שלה, שבבעלות יוסי מימן. והמשקיעים - אלה ששמו את מיטב כספו של הציבור בשתי החברות האלה - שוב שותקים.
גלית חמי

שטייניץ
קירח מכאן ומכאן
בשבוע אחד נלקחו משר האוצר יובל שטייניץ שני הצעצועים שהוא הכי אהב, אלה שעליהם היה עיקר גאוותו בשנה האחרונה - התקציב הדו־שנתי והירידה הנמשכת באבטלה. הקדמת הבחירות הורגת את הראשון, והלשכה המרכזית לסטטיסטיקה את השני: בגלל השינויים בשיטת המדידה, פתאום האבטלה לא יורדת כי אם עולה, ובמרץ כבר זינקה ל־6.9%. נראה כי האורות באוצר שוב דולקים בלילות. הולכים לבחירות, חייבים למצוא לשר הישגים להתגאות בהם.
גבי קסלר

גרובר
מזמינה תביעה
לימור גרובר, עד לא מזמן ראש מחלקת האנליזה בפסגות והיום עובדת כיל, קיבלה קנס על שלא דיווחה למשקיעים שהיא מצויה בניגוד עניינים - כאנליסטית היא המליצה למשקיעים על מניית כיל, בו בזמן שכבר המליצה לכיל על מניית גרובר. זאת עבירה אתית, לא פלילית, ולכן הקנס שקבעה רשות ניירות ערך עומד על 7,500 שקל בלבד. זה מגוחך. מה עם כל אותם משקיעים שקנו מניות כיל על סמך העבודה של גרובר ולא ידעו שהם גם תורמים לעלייתה של מניית גרובר? נדרשים עכשיו כמה משקיעים ממורמרים שיגישו תביעה בעניין, וישימו סוף לאנשי השיווק הפיננסיים שמתיימרים לקרוא לעצמם אנליסטים.
גולן פרידנפלד

וינשטיין
לא מצליח ללהטט
בכל הנוגע לנעשה בשטחים, היועץ המשפטי לממשלה יהודה וינשטיין ומשרד המשפטים קרועים בין שני אדונים. מצד אחד שלטון החוק, שמנוהל בידי מערכת המשפט ובג"ץ, ומן הצד האחר הממשלה, שמנוהלת בידי המתנחלים. בדרך כלל הם מצליחים להלך כמו להטוטנים מעל התהום הפעורה בין הצדדים. כשבג"ץ פסל הפקעת קרקע פרטית באלון מורה ובמיגרון, הם אפילו יכלו להזדקף בגאון לצדו של אדון שלטון החוק. אבל כשהימין, כולל הליכוד, נעמד על רגליו בפרשת גבעת האולפנה, הממשלה החליטה להפר את התחייבות הפינוי שנתנה לבג"ץ ואת הכלל המשפטי־מוסרי שאוסר גזילת אדמה פרטית, ועל הדרך השחילה את וינשטיין ומשרד המשפטים, שפתאום יצטרכו להסביר מה השתנה. כשהחבל מתחת לרגליהם נקרע, הוא משך את המסיכה המכונה "שלטון החוק בשטחים", והזכיר באיזה בלוף מדובר. בכל הנוגע ליהודה ושומרון, אין שלטון חוק. יש רק שלטון, ואנשי חוק שנאלצים לשרת אותו.
משה גורלי