דיבידנדים: מקורבים למשפחת עופר דוחקים באשתו הראשונה של יולי עופר להשתתף במאבקי הירושה
וגם: רודולף וובר יהיה היו"ר הלא ישראלי הראשון של נטפים מאז הקמתה, משפחתו של הפילוסוף פרופ' ישעיהו ליבוביץ' מוכרת את ביתו בירושלים ועובדי תנובה מביעים את מחאתם נגד הנהלת החברה בדרך מקורית
בעוד שהמאבקים על ירושת הטייקון יולי עופר מתנהלים בלהט, מתברר שישנה יורשת פוטנציאלית נוספת: אשתו הראשונה מירית עופר. בשונה מילדיהם המשותפים ליאורה ודורון ומאשתו השלישית רותי, מירית בחרה בינתיים שלא לנהל מאבק, אף שגורמים בסביבת המשפחה טוענים כי ישנם רבנים שיטענו כי מגיעות לה זכויות בירושה.
מתברר כי יולי ומירית חזרו לחיות יחדיו למשך כשנתיים לאחר גירושיהם. בתום תקופה זו נפרדו שנית ועופר נישא מחדש. גורמים בסביבת המשפחה הסבירו כי מכיוון שלמירית עופר לא היה בן זוג אחר בתקופה שבין הגירושים לחזרה לחיים משותפים, הרי שרבנים מסוימים יטענו שעופר היה צריך לתת לה גט בשנית, דבר שלא נעשה בטרם נישואיו הבאים. לכן, ייתכן שגם למירית מגיעות זכויות נוספות ברכושו של עופר. עם זאת, ההערכות הן כי אין בכוונתה לתבוע אותן כעת.
עופר מת בספטמבר האחרון והותיר אחריו סכסוך ירושה סוער לאחר שערב מותו שינה את צוואתו הקודמת: במקום חלוקת הנכסים באופן שווה בין שני ילדיו החליט להוריש את כל נכסיו לבתו ליאורה. הבן דורון, שלא ידע על השינוי בצוואת האב, טוען נגד תקפותה. להליך הזה הצטרפה לאחרונה גם האשה השלישית של יולי, רותי, הטוענת גם היא לזכויות נוספות בירושה.
מקורבים למשפחה סיפרו כי מירית לא ידעה על שינוי הצוואה, אף שהמשיכה לשמור על קשר רציף עם יולי עופר ממש עד לשבועות האחרונים של חייו. אותם גורמים מספרים כי יולי הבטיח למירית מספר רב של פעמים כי יחלק את הרכוש באופן שווה בין שני הילדים, ולכן גם היא הופתעה מהשינוי שנערך ברגע האחרון והיתה מעדיפה ששני ילדיה יצליחו להתפשר ביניהם.
נעמה סיקולר
הטפטוף החו"לי הראשון לנטפים
אחרי יותר מ־40 שנה כחול־לבן תתחדש נטפים, חברת טכנולוגיית ההשקיה בטפטוף, ביו"ר לא ישראלי. כך נודע ל"כלכליסט". המיועד לתפקיד הוא השוויצרי רודולף וובר, ששימש כמנכ"ל קבוצת קאבא (KABA), הפועלת בתחום ייצור המנעולים והכספות. וובר מחליף את ישראל מקוב, שעזב עוד לפני רכישת החברה על ידי קרן פרמירה בדצמבר האחרון, ואת עו"ד דוני טולדנו שמשמש כיו"ר זמני מטעם פרמירה. ככל הידוע, יגאל אייזנברג מקיבוץ חצרים יכול לישון בשקט מאחר שלבעלים החדשה של החברה אין תוכניות לשינויים נוספים בהנהלת נטפים.
קאבא נסחרת בבורסה השוויצרית בשווי של 1.35 מיליארד פרנק שויוצרי, ויש לה מחזור מכירות שנתי של כ־950 מיליון פרנקים שוויצריים.
קרן פרמירה העבירה לפני חודשיים 360 מיליון דולר לקרנות מרקסטון וטנא, ולקיבוצים חצרים, מגל ויפתח לאחר שרכשה 61% ממניות נטפים. מרקסטון, בניהולם של רון לובש ואמיר קס, שמכרה 20% מהמניות, קיבלה 120 מיליון דולר; קרן טנא, בשליטת אריאל הלפרין, קיבלה 60 מיליון דולר תמורת 10% מניות; קיבוץ מגל קיבל 100 מיליון דולר תמורת 11% מניות (יישאר עם 8%); קיבוץ יפתח, שמכר 8% מהמניות, קיבל 50 מיליון דולר; וקיבוץ חצרים, שמכר 6% מתוך 37% מהמניות, יקבל 30 מיליון דולר.
קרן פרמירה עוד צפויה להעביר לנטפים את פירעון הלוואת המכר בהיקף של 150 מיליון דולר במהלך שלוש השנים הקרובות. את הפרש היקף עסקת הרכישה - 850 מיליון דולר - תעביר קרן פרמירה על פי ביצועיה העתידיים ובאקזיט המתוכנן לנטפים.
הפרה, הזאבים והשה
בוועד עובדי תנובה מצאו דרך יצירתית להביע את מחאתם נגד הנהלת החברה, שלא מתחלקת איתם ברווחיה. בחוזר שנשלח אתמול לעובדים נכתב שירו של חיים נחמן ביאליק "בין 70 זאבים", על השה חסר האונים שעומד בין שבעים זאבים. "נוכח ההתעקשות לשמור את מלוא הרווחים לבעלי המניות, ולנו גרעיני חמניות", נכתב בחוזר, "מוקדש לכם שירו של ביאליק, כחומר למחשבה לקראת הבאות, ודי לחכימא".
וכך נכתב בשיר: "...כולם הומים, כולם רעבים, ואנוכי רך ורפה, ירא אני פן אספה. ומאין יבוא ישעי, מֶה־מֶה־מֶה, מֶה־מֶה־מֶה, אוי מי יחמול על השה".
יו"ר ועד עובדי תנובה אחיאב שמחי הסביר ל"כלכליסט": "הם רוצים להשאיר פירורים לעובדים". תגובת תנובה לא נמסרה עד לסגירת הגיליון.
פילוסופיה נדל"נית
17 שנה לאחר שהלך לעולמו, משפחתו של הפילוסוף פרופ' ישעיהו ליבוביץ' מוכרת את ביתו ברחוב אוסישקין בשכונת רחביה בירושלים. אלא שהדבר, מתברר, לא מוצא חן בעיני יחיאב נגר, יו"ר עמותת "לשמה" הפועלת לשימור מורשתו של הפרופסור: "במדינה ובחברה מתוקנת ביתו היה הופך לנכס המיועד לשימור", כתב בהודעה לחברי העמותה.
"מבירור שערכתי המחיר המבוקש 2.8 מיליון שקל. לדעתי מדובר במחיר נמוך שכן מדובר בדירת גן תלת־מפלסית, כ־60 מ"ר בכל קומה, במרכז העיר. תחשבו שהבית של הרמב"ם היה מוצע למכירה, יש מחיר לדבר כזה?".
בשיחה עם "כלכליסט" סיפר נגר: "כבר פנו אליי מתעניינים ברכישה לשימור. גישושים בלבד".
אבל, בסופו של דבר, זה נכס של המשפחה.
"הסיפור פה הוא לא על הבית, אלא איך אנחנו לא יודעים לכבד את האנשים הגדולים שחיו בקרבנו".