חקר ביצועים: השבוע של רוכשי הדירות ואיתן כבל

קוני דירות במירוץ למינוף בשבוע שעבר הגה שר האוצר משה כחלון רעיון גאוני: לאפשר לזוגות צעירים שרוצים לקנות דירה במכרזי מחיר למשתכן לקחת משכנתאות של 90%. כלומר אם כבר ללכת לקראתם, אז בגדול. השבוע רתמה חברת eLoan את המודל המיוחד שלה — אנשים פרטיים מלווים לאנשים אחרים — לאותה מטרה, והודיעה כי תאפשר לרוכשי דירה ראשונה לקחת הלוואה כדי להגיע להון העצמי הנדרש לפני לקיחת משכנתא בשוק הרגיל. אחרי בירור עם החברה היא מיהרה לומר שמדובר בטעות סופר וההלוואות מיועדות לשיפוץ או ריהוט או מטבח, לא להשלמת הון עצמי. אבל זה לא ממש משנה, כמובן. בפועל, יש כבר לא מעט קוני דירות שממונפים בקרוב ל־90% על בסיס הלוואות שנועדו להשלים את ההון העצמי, וההתחזקות של המגמה — בחסות חברות הלוואה כאלה או אחרות ובעידודו החלקי של שר האוצר עצמו — מטרידה מאוד.
גולן פרידנפלד
משה כחלון . צילום: אלכס קולומויסקי
המערכת הפיננסית במסתרי ההונאה בנק סטנדרד צ'רטרד הבריטי, שמתמקד בשווקים המתעוררים, כבר נקנס בעשור האחרון על שלל הסתבכויות. השבוע הוא שוב עלה לכותרות, פעמיים: כשדיווח על הפסד 1.5 מיליארד דולר בשנה החולפת, וכשהסתבך בקרב משפטי מביך. לפי הטענה, הוא קנה חוב בסך 100 מיליון דולר של טנזניה והשתמש בו כדי ללחוץ על הממשלה, אף שהחוב נולד במזימה שמעלה במיליארדים. הבנק מכחיש, כמובן, אבל התרחיש המתואר אינו מופרך בתמונה הרחבה של הבנקאות העולמית: בשנים האחרונות הבנקים הגדולים בעולם נקנסו על מניפולציות בשוקי המט"ח, הריבית, החשמל, המשכנתאות, האג"ח הממשלתיות, הסחורות, מה לא בעצם. לפני כמה חודשים התראיין כאן חתן הנובל פרופ' ג'ורג' אקרלוף, שביקש להזכיר מה הרכיב החסר ששוחרי השווקים החופשיים אוהבים לשכוח: הונאה. המערכת הפיננסית מספקת פעם אחר פעם תזכורת לכך שהוא צודק.
אורי פסובסקי

כבל ככה צריך כשפוליטיקאים טריים נבחרים לכנסת לראשונה, הם מקבלים הכשרה. אבל אם הם באמת רוצים ללמוד משהו, הם צריכים להסתכל מסביב, על פרלמנטרים ותיקים. הם יכולים להגיע, למשל, לדיונים שמנהל יו"ר ועדת הכלכלה איתן כבל על חוק נתוני אשראי. זה לא יהיה קל — החומר מסובך, הדיונים ארוכים, והם מתנהלים בכל יום שלישי בין שש בערב לעשר בלילה. אבל היי, אף אחד לא הבטיח לח"כים שהם באו ליהנות. נדרש מאמץ, קצת יותר מאמץ מלהגיע לכנסת שלושה ימים בשבוע בשעות הבוקר, לזרוק איזו אמירה פרובוקטיבית, לשלוף הצעת חוק פופוליסטית לא מבוססת ואז ללכת לאכול במזנון. הציבור בחר בהם בדיוק כדי שישבו אל תוך הלילה ויעצבו חקיקה מסובכת שתסייע לאזרחים. אם מיקי זוהר, אורן חזן ואי אילו אחרים לא יכולים לטרוח ללמוד מה התפקיד שלהם, הם לא צריכים להיות שם.
שאול אמסטרדמסקי
איתן כבל . צילום: אלכס קולומויסקי
מטפלים סיעודיים גם כאן יש מעמדות קשה לקנא במטפלים הסיעודיים של נכי צה"ל. העבודה שלהם קשה, פיזית ונפשית, והם מועסקים כעובדי קבלן ולא כעובדי מדינה. ובכל זאת, יש מי שיכול לקנא בהם — מטפלים שמלווים "סתם" קשישים או חולים קשים. בעקבות לחץ של חברי כנסת, השבוע הודיע משרד הביטחון שיפעל להגדלה משמעותית של השכר של 2,800 המלווים של נכי צה"ל, שעד כה נע באזור שכר המינימום. הקשישים והחולים שלא מסוגלים להגיע לבד לשירותים ימשיכו לקבל עזרה ממטפלי קבלן שמשתכרים שכר מינימום, שעוזבים בכל פעם שהם מוצאים עבודה בשכר מעט גבוה יותר. כי גם כשמדובר בעובדים המוזנחים ביותר בישראל יש שווים יותר ושווים פחות.
מיקי פלד

נתניהו אוהב הומואים, אבל השבוע צוין בכנסת יום הגאווה, בדיונים ואירועים של פעילי הקהילה וחברי כנסת הרתומים לנושא. אחר הצהריים, במליאה, הפציע פתאום ראש הממשלה בנימין נתניהו, שמזמן לא ביקר בכנסת בימי שלישי. הוא אפילו נשא נאום תמיכה שהסתיים בהכרזה ש"כל אדם נברא בצלם אלוהים". כמעט התרגשתי, עד שנזכרתי בשלל הצעות החוק שממשלת נתניהו דחתה: אלה שביקשו לאסור טיפולי המרה של קטינים, לאפשר אימוץ ליחידים ויחידות, להכשיר אנשי מקצוע בתחום הבריאות בנושאי נטייה מינית או להוסיף זהות מגדרית כנסיבה מחמירה בעבירות שנאה, וכמובן ברית הזוגיות שהתייחסה לבני זוג מאותו מין. כבר למדנו היטב שנתניהו יודע לדבר ושמעשיו מספרים סיפור אחר, אבל לפעמים גם המנהיג הציניקן ביותר שקם פה מצליח להפתיע בתחום הזה. ואולי הפעם מדובר בהפתעה אחרת, והמילים החמות היום יהיו גם תחילתם של מעשים.
רוני זינגר
בנימין נתניהו . צילום: בלומברג
זיכוי ניר סומך כשבית המשפט רוצה בפסק הדין שזיכה מהריגה את קצין מג"ב ניר סומך מתארים שופטי העליון לפרטי פרטים את סיפורו של המשולש בין סומך, אשתו טלי וחברם ושכנם בן טל. תסריטאי מוכשר יכול לעשות מהסיפור הזה גרסה מקומית של "חיזור גורלי" או "פסגת הפחד", שגם היא תצדד בנראטיב שמכשיר את קטילתו של המטריד האובססיבי. אחרי שסומך הורשע בבית המשפט המחוזי ונידון ל־14 שנות מאסר, ואחרי שהפרקליטות דחתה הצעה של שופטי העליון לחמש שנות מאסר, הזיכוי המהדהד מוביל לשלוש מסקנות: כשבית המשפט רוצה, הוא מרחיב את גבולות ההגנה העצמית; כשבית המשפט רוצה, הוא מתמקד בצדק של הסיפור הגדול, ולא מתמקד בסצנת האלימות שבסופו; וכשבית המשפט רוצה, הוא תמיד יכול לגייס את הספק הסביר.
משה גורלי

קמרון חפשו אותי מבחינת נשיא הנציבות האירופית דונלד טוסק, השיחות על הישארות בריטניה באיחוד היו אמורות להסתכם בארוחת בוקר. בפועל, הן נגררו לתוך הלילה, והמנהיגים המותשים והרעבים מצאו פתרונות יצירתיים: אנגלה מרקל נסעה לקנות צ'יפס, דיוויד קמרון חיסל חבילות של סוכריות גומי גרמניות. אבל בסוף קמרון חזר לבריטניה עם הסכם שמשמר את מעמדה המיוחד באיחוד, כולל הגדרה רשמית של המעמד הזה: היא תוכל להמשיך עם הליש"ט ובכל זאת לקבל זכות הכרעה בסוגיות שקשורות ביורו, תוכל לעגל פינות הקשורות בחופש התנועה בין מדינות האיחוד, וגם פטורה מכל המאמצים לגיבוש המדינות. גם אם הבריטים לא יאשרו את ההסדר במשאל העם, ועידת הרעב אפשרה לבריטניה להזכיר ליבשת עד כמה היא צריכה את הממלכה, ולהמשיך ללכת עם ולהרגיש בלי.
תמר טוניק
דיוויד קמרון . צילום: רויטרס
אפל פתאום אבירת פרטיות כל בעל אייפון מכיר את המצב הזה, שבו מזינים ססמה שגויה שוב ושוב עד שהמכשיר ננעל. כעת דורש ה־FBI מאפל לכתוב תוכנה שתעקוף את ההגנה הזאת, כדי לפתוח את האייפון של הטרוריסט שביצע את פיגוע הירי במרכז הקהילתי בסן ברנרדינו, קליפורניה. בהמשך נחשף שמשרד המשפטים דרש מאפל לסייע בפריצת 12 מכשירים נוספים. אפל מסרבת, והמנכ"ל טים קוק הצהיר במכתב פתוח שיצירת תוכנה כזאת תפגע בפרטיותם של משתמשים תמימים. בישראל בטח היו מסמנים את קוק כבוגד, אבל מדובר במקרה די נדיר שבו הכוח האדיר של ענקיות הטכנולוגיה והאינטרס הכלכלי המובהק שלהן מגנים על הצרכנים מפני עריצות גדולה בהרבה. לא צריך להניח שזו תהיה האסטרטגיה מכאן והלאה, ובכל זאת יש כאן תזכורת לעובדה שלפעמים הממשלות התאגידיות החדשות פועלות באופן הגיוני הרבה יותר מהישנות.
דור צח