רשות המסים ויתרה על קדימותה בקופת נושים
ביהמ"ש מקדים את הרפורמה של שקד: הרשות הסכימה לדרישת השופטת לוותר על דין הקדימה בהסדר נושים, ולהסתפק בחמישית מהסכום שהיתה זכאית לו
שרת המשפטים איילת שקד הודיעה החודש על כוונתה לחולל רפורמה בחוקי חדלות פירעון. על פי תזכיר החוק שפורסם להערות הציבור, השינוי הגדול ביותר נוגע למדרג הזכאות של הנושים השונים, ולפיו אין להמשיך במצב שבו המדינה כנושה בדין קדימה והבנקים כנושים מובטחים זוכים לחלוק ביניהם את רוב קופת הנושים של גוף בפירוק, בזמן שליתר הנושים נותרים רק פירורים במקרה הטוב. על פי הרפורמה המוצעת, המדינה והבנקים לא יוכלו לקבל יותר מ־75% מקופת הנושים.
מדובר בנושא מהותי לא רק מבחינת הצדק החלוקתי לכאורה בין הנושים: על פי פקודת פשיטת הרגל, לסדר עדיפויות הנשייה ישנה משמעות רבה כאשר הצדדים מבקשים מבית המשפט לאשר הסדר נושים, אלא שעד היום בתי המשפט לא נטו לאשר הסדר שבו חלוקת נכסיו של פושט רגל לא עמדה בסדר הנשייה לפי חוק.
עם זאת, נראה שלאחרונה בתי המשפט ויתר רשויות המדינה כבר עושים צעדים ברוח תזכיר החוק שמקדם משרד המשפטים. כך למשל בתחילת החודש, וככל הידוע ללא קשר לרפורמה של שקד, הסכימה רשות המסים בעידוד בית המשפט לוותר על מעמדה כנושה בדין קדימה כדי לאפשר אישור הסדר נושים לפושט רגל. במסגרת הדיונים לפשרה בין הנושים ועורכי הדין אלי סרור ואלדד בן הרוש שייצגו את החייב הודיעה השופטת בטינה טאובר מבית המשפט המחוזי בחיפה שהיא תתמוך בפשרה מסוג זה כדי שגם הנושים הרגילים יקבלו כספים.
החייב במקרה זה היה איש העסקים יאיר דר שנקלע לקשיים כלכלים. הוא עזב את הארץ לפני כ־19 שנה והותיר אחריו חוב של יותר מ־72 מיליון שקל לשלל נושים. רוב החוב התחלק בין שני נושים: כ־25 מיליון שקל לבנק דיסקונט, וכ־23 מיליון שקל לרשויות המס, כלומר לא התאפשר להגיע להסדר ולהחזיר חלק מהחובות לנושים השונים מבלי לקבל את הסכמתן של רשויות המס.
עו"ד אלי סרור, שייצג את החייב. לבנק דיסקונט לא היה נשאר . מקורו של החוב לרשות המסים היה בגין שומות שהוצאו לפי מיטב שפיטה, כלומר בהיעדר דו"חות או בדיקה מעמיקה של החייב שהיה בחו"ל. לטענת עורכי הדין, הרשות יצרה חובות שלמעשה אינם מייצגים בהכרח את מצב הנשייה האמיתי, כלומר היא יוצרת חוב יש מאין, ו"סוחטת" לכאורה את כל קופת הנשייה, ומונעת הגעה להסדר עם הבנקים. רשות המסים טענה תחילה כי לא תתמוך בהסדר נושים אם לא יוחזר לה הכסף באופן שקבוע בחוק.
השופטת טענה שלא ייתכנו חובות בדין קדימה בגין אי־הגשת דו"חות, והודיעה לרשות המסים שאם לא תוותר על קדימותה, היא עשויה להורות על מחיקת החובות בדין קדימה. בסופו של דבר הצדדים הגיעו לפשרה שלפיה רשות המסים תוותר על זכאותה לקבל את מלוא סכום ההסדר, שעמד על 700 אלף שקל, ותסתפק ב־175 אלף שקל בלבד, כדי שגם הנושים הרגילים יקבלו כסף.