פרשת אי.די.בי, שלב הסיכומים: "הראיות מוכיחות כי הנאשמים פעלו להשפיע על המנייה"
הפרקליטות הגישה היום לביהמ"ש את סיכומיה לכתב האישום נגד נוחי דנקנר ואיתי שטרום בפרשת הרצת המניות בחברת אי.די.בי: "גרסתם מתפתלת, מתפתחת ובלתי מתקבלת על הדעת"
"הראיות שהובאו בהליך זה מוכיחות מעל לכל ספק סביר כי הנאשמים פעלו מתוך כוונה להשפיע על שער מניית אי.די.בי בהנפקה בפברואר 2012". כך טוענת הפרקליטות בפתח סיכומיה לכתב האישום נגד בעל השליטה ויו"ר אי.די.בי לשעבר, נוחי דנקנר, ובנקאי ההשקעות ובעלי חברת ISP, איתי שטרום, שהוגשו היום (א') לבית המשפט המחוזי בת"א.
דנקנר ושטרום מואשמים בהרצת מניות אי.די.בי כדי לסייע להצלחת ההנפקה שבה גויסו 321 מיליון שקלים מהציבור. הסיכומים הם השלב האחרון בהליך בטרם תינתן הכרעת הדין. השופט חאלד כבוב קבע דיון סיכומים בעל פה בסוף דצמבר, כך שהחלטתו הסופית לא צפויה להתפרסם לפני שנת2016.
על פי כתב האישום הרצת המניות בוצעה באמצעות שורה של עסקאות בהיקף של כ-42 מיליון שקלים שביצע הברוקר שחתם על הסכם עד מדינה, עדי שלג, דרך חשבונות שלו ושל שותפו דאז ב-ISP שטרום. דנקנר, כך נטען, ניסה לנצל את מעמדו וקשריו מול הבנקים על מנת להשיג לשטרום מימון בהיקפים גדולים כדי שיוכל להריץ את המניות.
נוחי דנקנר בביהמ"ש . צילום: אוראל כהן כך למשל הוא צלצל באחד מימי המסחר לבכיר בבנק הבינלאומי וביקש שיפתחו לשטרום קו אשראי של 15 מיליון שקל לרכישת מניות אי.די.בי. בנוסף, בתקופת ההרצה שהתרכזה בשלושה ימי מסחר, דאג דנקנר שאנשי עסקים המקורבים לו, בהם יוסי ויליגר, שמעון וינטראוב ואיל בן דב, ירכשו מניות בהיקף של כ-19 מיליון שקלים במחיר נמוך משטרום ושלג, כדי לספק להם מימון להמשך ההרצה. בנוסף, דנקנר העביר לשטרום כ-8 מיליון שקלים כדי לכסות על הפסדים שנגרמו לו.
התובעים חנה קורין, עמית בכר ומאור ברדיצ'בסקי ממחלקת ני"ע בפרקליטות מחוז ת"א (מיסוי וכלכלה), טוענים שדנקנר ושטרום הפלילו את עצמם כבר בחקירתם הראשנוה ברשות ני"ע בחודש נובמבר 2012. "הנאשמים הודו כי פעילותם סייעה להצלחת הננפקה, להדיפת זרם השורטיסטים, ותמיכה בשער המניה, וכי האינטרס משותף זה עמד לנגד עיניהם בפעילות המסחר ובקשר ביניהם. כך למשל הסביר דנקנר בהודעתו כי "המבצע הזה היה טוב לנו", והוסיף כי לשטרום הייתה 'רוח התגייסות' לצורך "קליטת ההיצעים של מה שאנחנו קוראים הרעים" שבאו 'לחבל בהנפקה'. הוא הסביר שהפעילות סייעה להנפקה "בכך שרואים שיש קונים ולא רק מוכרים...שמסת המוכרים לא ממוטטת את השוק...את שער המנייה".
איתי שטרום. רוח התגייסות . צילום: אוראל כהן התובעים מתמודדים עם גרסת דנקנר ושטרום לפיה הם לא ידעו על פעילותו של שלג, וכל הפעולות שבוצעו על ידיהם היו כי האמינו במנייה."בעוד המאשימה הציגה תזה קוהרנטית והגיונית, המתארת נכוחה את השתלשלות האירועים ומשמעותם, נאלצו הנאשמים להציג גרסה מתפתלת, מתפתחת ובלתי מתקבלת על הדעת", נטען בסיכומים. "הם ניסו לבודד כל מקטע ומקטע בפעילותיהם, ולהציגו באופן מיתמם ונעדר הקשר למכלול הדברים".
התובעים טוענים בנוסף כי "אין זה מתקבל על הדעת ששטרום החליט ליצור פוזיציה חריגה ומסוכנת, בהחלטה מהבטן, ללא התייעצות, ופעל בהמשך המתווה של מכירות וקניות חוזרות, תוך יצירת הפסדים, וכל זאת אך מתוך אמונה בנייר ובלי רצון לסייע להנפקה. אין זה מתקבל על הדעת שדנקנר הסיט את המשקיעים מההנפקה לשטרום מבלי שהיה לו עניין להנפקה. הטלפון לבנק, ההלוואה, והקשר האינטנסיבי במהלך ימי הפעילות היו חריגים. הם ננקטו לראשונה ולאחרונה באותם ימים, ואין לקבל כי לא היו קשורים ברצון להשפיע באופן פסול על ההנפקה".
"משמעות קבלת גרסתם הבלתי מתקבלת על הדעת", נטען בסוף הסיכומים, "היא כי אף שאין כל ספק שבוצעה תרמית משמעותית במסחר בני"ע של אי.די.בי קודם ההנפקה, הגורמים האחראים לכך, ובראשם בעל השליטה אשר התרמית שחרתה אותו, יצאו פטורים, אף שהם קשרו עצמם לפעילות זו בצורה משמעותית".