קרטל ספרי הלימוד: ארגון ההורים הארצי תובע 131 מיליון שקלים מהמפיצים

הארגון הגיש אתמול (ד') לביהמ"ש תביעה ייצוגית נגד 6 חברות הפצה, החשודות בחברות בקרטל שתיאם מחירים והכשיל מכרזים ממשלתיים במשך 5 שנים. התובעים: "ההורים במדינת ישראל לשלם יותר עבור ספרי לימוד לילדיהם". מסתמן: רשות ההגבלים העסקיים תגיש כתבי אישום נגד רוב החשודים בחברות בקרטל

קרטל ספרי הלימוד: ארגון ההורים הארצי למערכת החינוך הגיש אתמול (ד') תביעה ייצוגית על סך 131 מיליון שקלים נגד שש חברות הפצת ספרי לימוד החשודות בתיאום מחירים במשך חמש שנים.
התביעה שהוגשה לבית המשפט המחוזי מרכז בלוד באמצעות משרדי עוה"ד יעקב סבו וכבירי-נבו-קידר, היא בעקבות ממצאי חקירת רשות ההגבלים העסקיים. על פי הממצאים, בין השנים 2008-2103 פעלו החברות כקרטל מול בתי הספר, הרשויות המקומיות וחנויות הספרים, כדי לתאם מחירים ולהכשיל מכרזים ממשלתיים. תיק החקירה נגד המעורבים החשודים בעבירות של הסדר כובל (קרטל) וקבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות נחשף בעבר ב"כלכליסט".
לאחרונה ערכה הרשות שימועים בטרם הגשת כתב אישום למעורבים - 11 בעלים, מנכ"לים ועובדים בחברות. על פי המסתמן יוגשו כתבי אישום נגד רובם. לטענת הרשות פעילותו האגרסיבית של הקרטל, שנהנה מבלעדיות מול חלק מהמו"לים, מנעה מתן הנחות גבוהות על ספרי הלימוד, שההוצאה השנתית עליהם מגיעה לעתים ל־1,000 שקל לתלמיד ואף יותר, לפי משרד החינוך.
איתמר קרלינסקי, בעלי חברת לוני כהן. אחד משני המפיצים הגדולים, החשודים העיקריים בפרשה . צילום: אוראל כהן פעילות הקרטל, כך הרשות, היא בין הגורמים שהביאו לפגיעה בפרויקט השאלת הספרים - פרויקט של משרד החינוך שבמסגרתו בתי ספר אמורים לרכוש ספרים באופן מרוכז ולהשאילם לתלמידים - ועצרו ניסיונות להפחית מחירים. במשרד החינוך חשדו במהלך השנים שישנו קרטל, אולם נכנעו לו.
החשודים בפרשה, שזכתה לכינוי "תולעת ספרים", נתבעים כעת כאמור גם בהליך אזרחי. בראש הנתבעים שני המפיצים הגדולים, שחולשים על פי כתב התביעה על כ-40% מהשוק: חברת לוני כהן והבעלים איתמר קירלנסקי, אשר מפיצים בבלעדיות ספרים של ההוצאות מודן, כנרת, מעלות, אורט ישראל ויואל גבע; וחברת דוד רכגולד, בבעלות אריה מן-דעלי, המפיצה בבלעדיות את ספרי מט"ח, משבצת ואורנה ענתבי. "התחרות הייתה לצנינים בעיני הנתבעים", נטען בכתב התביעה. "על מנת לסכל את צמצום רווחיהם, חברו הנתבעים לקרטל שפעל החל מ-2008. במסגרת הקרטל תיאמו הנתבעים מחירים, הנחות, החרמת מכרזים, חלוקם שווקים והעברת מידע".
"בפרט החרימו הנתבעים וסיכלו לפחות שבעה מכרזים לרכישת ספרי לימוד שהיו מיועדים לתכנית השאלת ספרי הלימוד ולמסלול הרכישה המרוכזת", נכתב בתביעה. "המכרזים נכשלו, והמזמינים (רשויות מקומיות, משרד החינוך, החברה למשק וכלכלה), נאלצו לרכוש את ספרי הלימוד במחירים יקרים ובכמות קטנה יותר. כפועל יוצא, נאלצו ההורים במדינת ישראל לשלם יותר עבור ספרי לימוד לילדיהם, מאשר הם היו משלמים אלולא הקרטל. ההורים שתלמידיהם השתתפו בתכנית השאלת הספרים קיבלו פחות ספרים בסל, ונאלצו לשלם יותר עבור יתרת הספרים שאינם בסל. הורים אחרים נאלצו לרכוש ספרי לימוד במחיר מלא במקום לרכוש אותם בתוכנית רכישה מרוכזת בהנחה משמעותית".
חנות ספרי לימוד (ארכיון) . צילום: תומריקו נזק מוערך של 131 מיליון שקל מתיאום שני מכרזים מתוך השבעה
כתב התביעה נתמך בחוות דעת של חנן שרון, כלכלן לשעבר ברשות ההגבלים, בעניין הנזק שנגרם לכאורה לכיסם של ההורים מפעילות הקרטל. שרון חישב את הנזק שנוצר מתיאום שני מכרזים מתוך השבעה שתאומו לכאורה, והוא טוען שבאחד מהם (2008-2009) הנזק הוא 9 מיליון שקלים, ובשני (2012) הוא 122 מיליון שקלים. על פי חוות דעתו, שוק ספרי הלימוד מגלגל כ-800 מיליון שקל בשנה, כאשר משרד החינוך מאשר את המחירים המרביים של הספרים. לטענת שרון, כיום לא מבוצעת אכיפה אפקטיבית על ידי משרד החינוך על מחירי הספרים בחנויות.
שרון מוסיף שהשוק כולל כ-4,500 ספרי לימוד מאושרים שמופצים באמצעות 42 מו"לים מרכזיים וכ-30 קטנים. לדבריו, משק בית מוציא בממוצע סכום של 600-800 שקלים לתלמיד בשנה על ספרי לימוד. נציין כי בפרויקט ההשאלה האגרה שמשלמים ההורים כדי לקבל מבית הספר את ספרי הלימוד נעה בין 280-320 שקל.