חקר ביצועים: גליון הערכה שבועי

נתניהו
בניכוי הביצוע מצבנו מצוין
10 במאי 2010 היה יום חג לראש הממשלה מאז ולתמיד בנימין נתניהו: ישראל הצטרפה ל־OECD, "מועדון העילית של כלכלות העולם" כהגדרתו. באותו מעמד חגיגי נתניהו הציג את היעד שאליו ישראל צריכה לשאוף: להיות אחת מ־15 המדינות המובילות בעולם בהכנסה לנפש. חזון ראוי לכל הדעות, ונתניהו אפילו הציג את הדרך לשם, "המשנה הסדורה" המוכרת שלו שמדברת בין היתר על שילוב של חינוך, רפורמות, תחרותיות והשקעה בתשתיות. בדיוק חמש שנים אחר כך, השבוע, הזהירה נגידת בנק ישראל קרנית פלוג שישראל אינה מצליחה לסגור את פער התוצר לנפש בינה לבין שאר הכלכלות המפותחות, וגם מסתכנת בהאטה משמעותית של קצב הצמיחה. מה־15 אנחנו בהחלט רחוקים. מה חסר? חינוך, רפורמות, תחרותיות והשקעה בתשתיות. משנה סדורה לא מספיקה, צריך גם ביצוע.
אורי פסובסקי
שקד
הפעם בלי מכבש
שרת המשפטים איילת שקד . צילום: יאיר שגיא שרת המשפטים איילת שקד יכלה לסיים את שביתת הפרקליטים בעזרת גרזן החקיקה, אבל העדיפה דרך מעודנת יותר, וביקשה ממבקר המדינה לשעבר אליעזר גולדברג לבדוק את טענות הפרקליטים נגד הביקורת הפרטנית שאליה הם חשופים מאז מינוי נציבת הביקורת הילה גרסטל. נראה כי שקד בחרה כאן בהקשבה ובהידברות כאמצעים לפירוק האתגר הראשון שהונח לפתחה. ספק אם הידברות ופנייה לסיועם של שופטים בדימוס ישמשו את השרה גם במאבק על הנושאים הנפיצים שעל סדר יומה, כגון הרכב הוועדה לבחירת שופטים, פיצול תפקיד היועץ המשפטי וחיזוק הכנסת מול בג"ץ. החשש הוא שכאן היא תשלוף את המכבש הקואליציוני.
משה גורלי
פרטיות בגוגל
תג המחיר ארוז חגיגי
גוגל הכריזה השבוע על רפורמת פרטיות, והזמינה את הגולשים לבדוק מה היא יודעת עליהם. או לפחות מה היא מוכנה לספר שהיא יודעת. בדף נוח לשימוש היא הציגה לי את כל החיפושים שלי בגוגל, מפות מדויקות של המסלולים הפיזיים שעשיתי כל יום, המילים שאמרתי לשירות החיפוש הקולי, הסרטונים שראיתי ביוטיוב והדברים שמפרסמים חושבים עליי (יודע ארבע שפות ומתעניין במוזיקת דאנס וסלסה. האלגוריתם עוד צריך להשתפר). הכלי הזה, My Account, לא חדש לחלוטין: גוגל כבר חשפה את רוב המידע, ומי שעוקב אחר פעילותה יודע שהיא אוספת אותו. ובכל זאת, בדף הנקי והמרשים הזה יש משהו שפשוט מעורר צמרמורת. זו בעצם גרסה מעוצבת לטרייד־אוף הגדול של האדם בן זממנו. כי כשבדף הבא גוגל שאלה אם להפסיק לאסוף עליי את המידע הזה, שלטענתה משמש אותה כדי להציע לי שירות טוב יותר, לא אמרתי לה להפסיק. אני רוצה שירות טוב יותר.
דור צח
האוזר
עדיף לדאוג למשקיעים
שמואל האוזר . צילום: עמית שעל יו"ר רשות ניירות ערך שמואל האוזר קרא השבוע להקל את הרגולציה על חברות טכנולוגיות, כדי שינפיקו כאן ולא רק בנאסד"ק. זו תמיד אמירה שנשמעת טוב, אבל היא פשטנית מאוד. מחקרים של כלכלנים במוסדות שונים כבר בדקו את הקשר בין רגולציה להתפתחות שוקי ההון, וגילו שאלה פורחים ומושכים הנפקות לא בהכרח במדינות שבהן הרגולציה מעטה, אלא במדינות שבהן הרגולציה מגנה על המשקיעים. כשנותנים להם כלים להגביל עסקאות מפוקפקות, לפקח טוב יותר על החברות ולפעול במקרה של פגיעה בזכויותיהם או בכספם, המשקיעים רק מחפשים במה להשקיע, וחברות הטכנולוגיה מזדרזות להגיע. גם אם אפשר להקל חלק מהחסמים הרגולטוריים שמפריעים לחברות, צריך קודם כל להתמקד באיך להגן על המשקיעים. כך גם החברות ירוויחו.
אתי אפללו
סלינגר
נכשלה ומשתפרת

דורית סלינגר . צילום: נמרוד גליקמן לפני שנה פרסמה הממונה על שוק ההון דורית סלינגר נייר עמדה שבו הבהירה למעסיקים שהם לא יכולים למנוע מהעובדים לבחור את קרן הפנסיה שלהם ולהתמקח על דמי הניהול שלה. אז הזהירה. המעסיקים התעלמו, סוכני הביטוח גם, וסלינגר בעצמה כבר הבינה שהנייר הזה לא שינה הרבה. לכן השבוע היא השיקה מלשינון פנסיוני, שמאפשר לעובדים לדווח אנונימית על מעסיקים שפוגעים בזכויות הפנסיה שלהם. משמח מאוד לראות רגולטור שיודע להודות בכך שהצעדים הקודמים שלו נכשלו, ושהוא יכול לעשות יותר. המלשינון הוא צעד חשוב, אבל הוא עדיין לא מספיק. הקליע הבא בקנה של סלינגר צריך להיות קרן פנסיה מוזלת על בסיס השקעה במדדים, בלי סוכני ביטוח ועם דמי ניהול נמוכים במיוחד. אין סיבה לחכות כדי לראות אם המלשינון יעבוד או לא, אפשר כבר להוציא קרן כזאת לדרך.
שאול אמסטרדמסקי
עידן פלוס
לאף אחד לא אכפת
אנטנה עידן פלוס בגבעתיים . צילום: www.valuecheck.co.il מתחילת מאי אלפי או עשרות אלפי בתי אב בתל אביב, רמת גן וגבעתיים שמחוברים לשירות עידן פלוס לא כל כך ראו טלוויזיה, מפאת שיבושים חלקיים או מלאים. ויכוח בין כמה גופים על אנטנה בגבעתיים מנע מהצופים לקבל את השירות שעליו שילמו. הגופים הבהירו שהם נושאים ונותנים, הצופים נותרו חסרי אונים. זה הרי לא שוק תחרותי, הם לא יכולים לאיים ולעזוב לגוף מתחרה, כי אין כזה. וממילא הם נתפסים לעתים כעניים או כקשישים, לא קבוצות לחץ רציניות. אם לקוחות HOT או yes היו נדרשים לחיות חודש בלי טלוויזיה, הם היו מרעידים את הארץ. אבל לקוחות עידן יכולים רק להתקשר למוקד השירות ולשמוע שהעניין בטיפול. לאף אחד לא באמת אכפת מהם; הכוח הבלעדי נשאר אצל נותן השירות, וללקוחות אין שום מנוף. צריך לתקן את התקלה בעידן פלוס, צריך לנער את הגוף הזה כדי להזכיר לו בשביל מי הוא פועל, וצריך לזכור להבא שכאשר המדינה מקימה גוף חשוב לתועלת הציבור, היא לא יכולה להזניח אותו בשלב השירות.
גיל קליאן
רקנאטי
סוגר מעגל
ליאון רקנאטי . צילום: עמית שעל גם כשהכסף גדול, העולם הוא עגול. היה קשה להתעלם השבוע מהסמליות שבעסקה צדדית, כמעט קוריוז, שבה קנה דניאל רקנאטי, בנו של ליאון רקנאטי, את השלד הבורסאי של חברת אי.די.בי אחזקות תמורת 9 מיליון שקל. בעשור שעבר משפחת רקנאטי מכרה את החברה לנוחי דנקנר, נסיך במשפחת הון אחר, שבשנה שעברה איבדה אותה והותיר רק שלד נטול פעילות. העסקה אז לוותה בהרבה צילומים מחויכים, אבל עם חמיצות מסוימת של הרקנאטים שנפרדו מהכתר. מאז שני הצדדים נשארו בעיקר עם הרבה פחות נכסים, אבל הרקנאטים לפחות נשארו עם השם, שמאפשר להוציא 9 מיליון שקל רק כדי למחוק מהמסחר ולא לתת לאחרים עוד הזדמנות להרוס חלק מההיסטוריה המשפחתית.
סופי שולמן
אמזון
מבחן אמון לתמנון
ניסיון ההתרחבות הקודם של אמזון, בדמות מותג חיתולים, קרס לפני חצי שנה. לפניו נכשלו המותגים הפרטיים של אביזרי מטבח וכלי עבודה. אבל ענקית הקמעונאות לא מוותרת ועומדת לצאת בניסיון דרמטי הרבה יותר, בדמות מותג מזון שייכנס בבת אחת ל־25 קטגוריות. בין השאר היא מתכננת למכור חלב, דגני בוקר, קפה, ויטמינים, מזון לכלבים ואפילו מזון לתינוקות. בארצות הברית המותגים הפרטיים מחזיקים כ־18% מהשוק בתחומים השונים, והם זולים ב־28% בממוצע מהמותגים המוכרים. למותגים האלה לקח לא מעט זמן לרכוש את אמון הצרכנים, בוודאי בתחומים רגישים כמו מזון בכלל ומזון לילדים בפרט. אם אמזון באמת טרחה ללמוד מהטעויות שלה, הדגש שלה כרגע חייב להיות על בקרת איכות קפדנית. מילא חיתולים לא איכותיים; מזון לתינוקות שהוא פחות מפרימיום זה כבר סיפור אחר.
תמר טוניק