חקר ביצועים: השבוע של הקרב על התיקים, גזענות כלפי ערבים והשכר של רביב צולר

מרכיבים ממשלה: אף אחד לא רוצה את תיק הדיור בנימין נתניהו שובר עכשיו את הראש איך לחלק את התיקים בממשלה המסתמנת. כללי המשחק מוכרים למדי - המירוץ לתיקים היוקרתיים (ביטחון, חוץ, משפטים ואוצר), התיקים שברור למי נותנים (פנים, עלייה), התיקים שיש להם איזו ארומה חברתית (חינוך, רווחה). והפעם ישנו גם התיק האחד שאף אחד לא רוצה לגעת בו עם מקל, במשרד הבינוי. בעבר אמנם היה לו ביקוש, אבל היום מתייחסים אליו כג'וב שעיקרו ניסיון לפתוח את הסתימה האדירה בצינורות הביוב שהשאירו בתחום כל הממשלות הקודמות. ההסבר הרשמי כביכול אומר שהכיסא הזה כבר מובטח למפלגתו של משה כחלון, אבל הבטחות מעולם לא מנעו ממפלגות אחרות לדרוש תיקים ולפעמים גם לקבל אותם. לא את זה. מתברר שגם מי שירכיבו את הממשלה הבאה לא ממש חושבים שלמשבר הדיור יש פתרון אפשרי בימיה של הממשלה הבאה.
גלית חמי
נתניהו. אף אחד לא רוצה את תיק הדיור . צילום: בלומברג גם העליון הסתבך בגזענות
ביום הבחירות בנימין נתניהו הזהיר מפני הצבעת האזרחים הערבים. השבוע הוא התנצל התנצלות לא ממש משכנעת. שזה עוד מילא. הבעיה היא שהתפיסה שהציג לא מתחילה ונגמרת בו ובבוחריו. אפשר למצוא לה הדים גם במערכות האמונות על הצדק, החוק והשוויון. בינואר דחה בית המשפט העליון את העתירה נגד העלאת אחוז החסימה, אך הנימוקים המלאים לדחייה התפרסמו רק לאחרונה, בסמוך לבחירות.
הדיון של הרכב השופטים בראשות אשר גרוניס התמקד בהשפעת השינוי על ערביי ישראל, וגרוניס כתב: "לגישתי, לבו של עקרון הייצוג במובנו החוקתי איננו בפן האידאולוגי־רעיוני. אני סבור כי הדגש הוא בעיקר על 'נציגות כנוכחות' - יצירת התנאים לייצוג על בסיס מאפיינים אינדיבידואליים־גנריים או מאפייני השתייכות קבוצתית, ולא על בסיס רעיונות". כלומר, העיקר שיהיו ערבים בכנסת, ערבים הם ערבים, הרעיונות שלהם (או המחלוקות ביניהם) לא מעניינים. ואת זה, למרבה הצער, כתב האיש שכיהן בתפקיד הרם ביותר במערכת המשפט.
משה גורלי
גרוניס. ערבים הם ערבים . צילום: עמית שאבי
שכר המינימום עולה, הנכים ישלמו על זה בשבוע הבא יעלה שכר המינימום במשק ב־350 שקל, ל־4,650 שקל ברוטו למשרה מלאה. זו בשורה נפלאה למאות אלפי עובדים שמשתכרים מינימום או קצת מעליו, וקשה לומר על כך מילה רעה. אבל אפשר בהחלט למתוח ביקורת על שאר התקציבים שלא מתאימים את עצמם לשינוי. ארגוני הנכים נאלצו להיאבק על תוספת תקציב לקצבאות של עשרות אלפי אנשים הנזקקים לעובד סיעודי צמוד, כדי שיוכלו לממן את העלייה בשכר. תוספת כזאת אושרה רק לאלף חולים קשים, השאר יסתפקו בפחות מ־300 שקל וייאלצו לשלם מכיסם על המהלך המבורך של העלאת השכר. לקראת הפעימה הבאה בשכר המינימום, הכרחי להסדיר נוהל ברור שמצמיד את הקצבאות למשכורות.
מיקי פלד

צרכנות פיננסית: זמן למשרד ממשלתי המדינה יצאה במבצע ואִפשרה לציבור למשוך כסף מקופות גמל שבהן סכומים קטנים יחסית בלי לשלם מס. רק 25% מבעלי החסכונות האלה טרחו לעשות זאת. במבצע אחר עודדו אנשים שלקחו משכנתאות מסובסדות של המדינה למחזר אותן למשכנתאות של הבנקים בריביות נמוכות בהרבה. פחות מ־2% מהזכאים עשו זאת. אולי פרסום רחב יותר של המבצעים האלה היה מושך יותר אנשים, אבל קרוב לוודאי שהם עדיין לא היו רבים. כי בכל הנוגע לצרכנות פיננסית, בין אדם לכספו נמצאים כל כך הרבה חסמים ביורוקרטיים ופסיכולוגיים שגם כשהכסף מונח על השולחן רק מעטים מצליחים להגיע אליו. ההיענות המועטה לשני המבצעים צריכה לסמן למדינה שהגיע הזמן להקים גוף ממשלתי בלתי תלוי שיספק ליווי פיננסי ויאפשר לאזרחים להתגבר על החסמים בדרכים יצירתיות, בדומה לגוף שפועל למשל בבריטניה. משרד שיעבוד כמו שצריך ויצליח לגרום לאנשים להאמין שמישהו באמת רוצה לעזור להם ולא לדפוק אותם. זה באמת יהיה שירות ציבורי.
שאול אמסטרדמסקי
הרצאה נגד בריונות רשת
למאבק בסייבר־בוליינג, בריונות והטרדה פומביים באינטרנט, יש פרזנטורית חדשה ורהוטה: מוניקה לווינסקי. אחרי שניסתה במשך שנים להתרחק מהתודעה הציבורית ומתווית המתמחה ששכבה עם נשיא ארצות הברית, בקיץ האחרון היא החלה בפעילות ציבורית נגד הנזקים שהרשת יכולה לגרום לאדם. בסוף השבוע שעבר, בהרצאת TED מרשימה מאוד שזכתה כבר לכמיליון צפיות, היא גייסה לעניין את הסיפור האישי הקשה שלה: "אני הייתי הראשונה שאיבדה את המוניטין האישי שלה בקנה מידה גלובלי באופן כמעט מיידי (...) השערורייה שודרה בחסות המהפכה הדיגיטלית (...) בן לילה נהפכתי מאדם פרטי לחלוטין לאדם שהושפל בעולם כולו". טבעם של בני האדם עדיין לא אִפשר ללווינסקי לצמוח אל מעבר לרומן שניהלה לפני 17 שנה, אבל מעורר השראה לראות איך היא בחרה להשתמש בבעיה הזאת כדי לנסות לצמצם את הנזק שגורם הטבע הזה בעידן האינטרנט.
קרן צוריאל הררי
לווינסקי. שינוי מתוך הטראומה . צילום: שאטרסטוק שכר עתק בביטוח
לפני קצת פחות משנה, ביוני, הצהירה קבוצת ביטוח ישיר כי היא מתכוונת להצמיד את מדיניות התגמול שלה להצעת החוק שביקשה להגביל את שכרם של בכירים במוסדות פיננסיים ל־3.5 מיליון שקל בשנה. שר האוצר דאז יאיר לפיד דחף בכל הכוח להגבלת השכר בענף, וביטוח ישיר הזדרזה להכריז על יישור קו הרבה לפני שהחוק עבר. הוא לא עבר, אגב, ולפיד כבר לא שר האוצר.
אפשר היה להניח שאם ביטוח ישיר ששה כל כך לאמץ את הרעיון זה סימן שהיא באמת מאמינה בו, בלי קשר לחוק או שר כאלה או אחרים. מתברר שלא. הדו"ח הטרי של החברה־הבת איי.די.איי ביטוח חושף כי ב־2014 נהנה המנכ"ל רביב צולר מעלות שכר של 7.8 מיליון שקל. יותר מפי שניים מהתקרה שהקבוצה "אימצה". זה מה ששוות לעתים הכרזות של חברות - כלום וחצי. או ליתר דיוק, עוד 4.3 מיליון שקל על חשבון נורמות שכר סבירות.
אתי אפללו
צולר. אז אמרו . צילום: עמית שעל הסנטור טד קרוז פותח במירוץ
הסנטור הרפובליקני טד קרוז השיק השבוע את הקמפיין לבחירתו למועמד הרפובליקני לנשיאות, והחליט ללכת על בטוח. הטקסני בן ה־44 פתח את המירוץ באוניברסיטה הנוצרית־אוונגליסטית בווירג'יניה, מוקף באשתו היידי ובנותיו קרוליין וקתרין, שלושתן בשמלות ורודות. קרוז סיפר שהיידי אלופה באפיית לחם, ושבילדותה מכרה כיכרות ריחניים למבקרים במטע תפוחים בקליפורניה. הוא העדיף לא להזכיר שבבגרותה התמחתה בעיקר בניהול כספם של מיליונרים, ועזבה קריירה משגשגת במחלקת ניהול העושר של גולדמן זאקס כדי להצטרף אליו בקמפיין.
קרוז הרי יודע היטב שהאמריקאים אוהבים לשנוא את גולדמן זאקס, סמל הרשע של וול סטריט שנחשב למחולל הראשי של משבר הסאב־פריים. אפייה, לעומת זאת, אינה שנויה במחלוקת, והשילוש הקדוש של כנסייה־משפחה־שוביניזם עוד לא פגע בשום מירוץ לנשיאות.
תמר טוניק
קוסטה ריקה ירוקה
קוסטה ריקה הודיעה השבוע שבמשך 75 ימים רצופים היא השתמשה רק באנרגיה נקייה. זה קרה בזכות גשם כבד שאִפשר לארבע תחנות כוח הידרואלקטריות לספק את כל האנרגיה ל־5 מיליון התושבים במשך חודשיים וחצי. אבל השינוי הסביבתי במדינה לא מסתכם בכך: כבר ארבעה חודשים, מאז דצמבר, רשת החשמל אינה משתמשת בדלקים פוסיליים אלא מתבססת על מקורות מתחדשים. המהפכה הירוקה של קוסטה ריקה מתרחשת גם בזכות העובדה שלמדינה אין הוצאות ביטחון: אין לה צבא, והצבא האמריקאי הוא שחתום על חוזה להגנתה. אבל המהפכה הזאת מתאפשרת גם בזכות העובדה שהממשלה הבינה את חשיבות השינוי בתחום האנרגיה, הגדירה סדר עדיפויות, קיבלה החלטה ויצאה לממש אותה בכל הכוח (כלומר, בקצת יותר משתי פגישות בשנה בין ראש הממשלה לשר להגנת הסביבה).
אוריאל דסקל
קוסטה ריקה. מהפכת אנרגיה . צילום: שאטרסטוק