אין כרטיס מועדון? שלמו ביוקר

<< כשרונית מתכננת בילוי עם בתה, היא תמיד מקפידה לברר על מבצעים והנחות. "חזרתי לישראל לפני כמה שנים אחרי שהות ארוכה בחו"ל, ותוך זמן קצר הבנתי שיש מגוון אפשרויות להוזיל את מחירי הכרטיסים, כמו נקודות של כרטיסי אשראי וחברויות במועדונים שונים", היא אומרת. "בחופש הגדול, למשל, כשרציתי לרכוש כרטיסים למופע במדעטק שבחיפה, גיליתי כי חברי מועדון לייף זכאים להנחה. בעזרת כרטיס הלייף של אימי, השגנו מחירים שהיו נמוכים משמעותית מהמחיר שפורסם במודעות".

גם מיטל נעזרת בהוריה ובחברים המשתייכים לארגונים שונים כדי להשיג כרטיסים בהנחה למקומות בילוי. "להורי יש כרטיס הסתדרות המורים, ואני מבררת אתם לגבי כל מקום אם יש להם הנחה אליו. אם אין להם - אני מבררת עם חברה שלי, שלאביה יש כרטיס של מועדון חבר", היא מספרת. "למשל, דרכו שילמנו על קייטנה של החברה להגנת הטבע עבור אחד הילדים". לדבריה, קיים גם נוהג של חברים בפורומים באינטרנט, שאינם בהכרח מכירים אישית אחד את השני, לברר על שייכות לארגוני העובדים לפני יציאה לנופש, למשל, כדי לזכות בהנחות.

המצב שמתארות רונית ומיטל מוכר למשפחות רבות. ביקור בפארקי שעשועים, במוזיאונים, בפארקי מים, בגני חיות ובשמורות טבע אינו זול ויכול להסתכם בהוצאה כבדה למשפחה - מכ-80 שקל עבור כרטיסים (למשל, בגן הלאומי מצדה), ועד לכ-400 שקל במקומות כמו הלונה פארק. התשלום עבור הבילוי אינו מסתכם רק בעלות הכרטיסים, ולרוב נלוות אליו הוצאות על מזון ושתייה - מה שיכול בקלות להכפיל את הסכום. בכתבה שפירסמנו במדור באוגוסט, מצאנו כי אתרי הבילוי מציעים מזון במחירים הגבוהים במאות אחוזים לעומת נקודות מכירה אחרות, וכופים על המבקרים הוצאה משמעותית נוספת.

להשתייך לקבוצה הנכונה

כשמדובר במקומות בילוי, יש להבדיל בין המחירים הרשמיים לבין אלה שניתן לשלם בפועל, לאחר הנחה. ההנחות השונות מיועדות בעיקר לשתי קבוצות: מחזיקי כרטיסי אשראי וחברים בארגונים ובוועדי עובדים. מי שלא נמנה על שתי קבוצות אלה ייאלץ לחפש בני משפחה או חברים שכן נמנים על אחת מהקבוצות כדי לזכות בהנחות.

ההנחות למחזיקי כרטיסי אשראי מבוססות על נקודות או כוכבים שנצברים בעת השימוש בכרטיס. תמורת מספר מוקצב של נקודות או כוכבים, מקבל בעל הכרטיס הנחה על כרטיסים למקומות בילוי מגוונים, ולעתים אף ניתן לקבל כרטיסים חינם. ההנחות לחברי הארגונים נעשות דרך הארגון עצמו, שם מקבלים החברים הנחות של עשרות אחוזים על המחיר הרגיל.

בין הארגונים שזכאים להנחות במקומות בילוי רבים נמצאים חבר - ארגון משרתי הקבע, גמלאי צה"ל, עובדי צה"ל, עובדי וגמלאי גופי ביטחון ונכי צה"ל; מועדון טוב של עובדי המדינה; ארגון בהצדעה של משרתי המילואים; הסתדרות המורים וארגון המורים; ועובדי חברת חשמל. לדברי מנהלי מקומות בילוי רבים, רוב המבקרים אינם משלמים מחיר מלא וזוכים להנחה מאחד המועדונים או הארגונים. "חלק קטן מהמבקרים בפארק משלמים את המחיר המלא (98 שקל), ואילו הרוב משלמים מחירי הנחה שאנחנו מספקים, כמו כרטיסיות או דרך ארגונים וועדים", אומר מנחם רז, מנכ"ל פארק המים שפיים. "מלבד ההנחות לארגונים הגדולים, אנחנו גם עושים הפצה בוועדים דרך מגה לאן (מועדון תרבות ופנאי לארגוני וועדי עובדים קטנים ובינוניים), ולדעתי מרבית האנשים מקושרים לארגון כלשהו או מכירים אנשים שמקושרים".

אם בסופו של דבר מרבית האנשים לא משלמים מחיר מלא, מדוע המחירים הראשוניים הם גבוהים? לדברי רז, "משפחה שמגיעה לפארק מבלה בו כשבע שעות, זה זמן רב לעומת אתרי בילוי להם מוקדשת כשעה ובהם יש תחלופת קהל גדולה, כך שמדובר בתמורה גדולה למחיר. מלבד זאת, אנחנו מקום עונתי שפועל כ-120 ימים בשנה, ויש הוצאות רבות הכרוכות באפשרות לספק רמת בילוי גבוהה. גם באירופה, למשל, מגיעים מחירי כניסה לפארקי מים, ולאו דווקא הגדולים שבהם, לכ-20 יורו".

גם בספארי ברמת גן מתייחסים לאורך הבילוי כתמורה למחיר, ומסבירים את מחירי הכניסה הגבוהים (57 שקל) בהוצאות רבות. לדברי דוברת הספארי, שגית הורוביץ, "למקום הוצאות על האכלת בעלי החיים, העברתם והבאת חדשים, ושיפוץ ובניית חצרות חדשות שחיוני להתפתחות גן החיות. מאחר שהספארי לא נתמך על ידי כל גורם - אנחנו חברה בת של עיריות רמת גן ותל אביב ואין לנו תקציב שוטף או קבוע מגורם כלשהו - אנחנו צריכים לממן את ההוצאות בעצמנו, ו-80% מהתקציב הוא מהתשלום בקופות".

לפי נתוני הספארי, כחצי מכמות המבקרים משלמים את המחיר המלא, והחצי השני משלמים בהנחות שונות. את המחירים הנמוכים לארגונים הגדולים מסבירים בספארי בכך שהם בעלי כוח קנייה גדול, ורוכשים כמות גדולה של כרטיסים.

"המחיר הממוצע לכרטיס הוא אכן נמוך יותר מהמחיר הרשמי", אומר ד"ר רונן מיר, מנכ"ל המדעטק בחיפה. "בישראל כולם רוצים לקבל הנחות וכך זה עובד בכל מקום". לדבריו, מחיר הכניסה הגבוה למקום כולל מספר רב של פעילויות ותמורה רבה למחיר. "אנחנו בהחלט רוצים להנגיש את המדע לקהל ומעוניינים שכמה שיותר אנשים יגיעו. לכן בשנים האחרונות הצענו הרבה פעילויות במחיר הכרטיס, ומי שלא מקושרים לארגונים גדולים יכולים לקבל הנחה ברכישה באתר האינטרנט או דרך אתרים שמרכזים קופונים בנושא אטרקציות ואתרי בילוי, כמו קופונופש וצופית", אומר מיר. "כל מי שבודק מוצא הנחה כלשהי, ומי שלא מוצא הנחה ונמצא בבעיה כספית ואינו יכול לשלם את המחיר המלא, יכול לפנות אלינו ואנחנו נפנה אותו לקבל סבסוד כלשהו".

היעדר תחרות

לדברי שלומי דגן, כלכלן המועצה לצרכנות, הסיבה למחירים הגבוהים במקומות בילוי כמו הספארי והלונה פארק הם מיעוט תחרות. "ההיקף של מקומות הבילוי האלה מצומצם, ולכן יש סיכוי שהמחירים יהיו זהים וגבוהים, מאחר שככל שיש פחות חברות בתחום מסוים, הסיכוי למחירים הגבוהים עולה".

היעדר התחרותיות בתחומי הבילוי בישראל בולט במיוחד בהשוואה לעולם. "בעולם קיימות אפשרויות רבות יותר, והצרכן יכול לבחור - אם מקום בילוי הוא יקר מדי עבורו, הוא יכול לבחור מקום זול יותר. בישראל, לעומת זאת, לא קיימת אפשרות כזו משום שהמדינה קטנה יותר והמבחר מצומצם", אומר דגן.

ואמנם כשבדקנו מחירים של גני חיות או פארקי שעשועים בעולם גילינו מחירים נמוכים יותר מבישראל, לצד הפארקים הגדולים כמו דיסני וורלד שעלותם גבוהה ביותר. בעוד שבישראל מחיר כניסה לספארי ברמת גן הוא 57 שקל למבוגרים ולילדים, ומחיר כניסה למצפה התת-ימי באילת הוא 69-89 שקל - מחיר כניסה לגן החיות בלוס אנג'לס הוא 33 שקל לילד ו-51 שקל למבוגר; בגן החיות בקווינס שבניו יורק ילד ישלם רק 18 שקל ומבוגר 29 שקל; לכניסה לאקווריום שבמפלי ניאגרה תשלמו 37 שקל למבוגר ו-29 לילד; בפארק השעשועים פנטזי לנד שבבריטניה מחיר כרטיס מבוגר הוא 117 שקל, בדומה למחיר של הלונה פארק בישראל - 98 שקל, אך ילד ישלם רק 59 שקל לעומת 98 שקל בישראל.

"בערים כמו ניו יורק ולוס אנג'לס העיריות מממנות את גני החיות, מתוך הבנה שיש לביקור בגן החיות ערך חינוכי חשוב ויש לאפשר גם לאנשים שאין להם כסף לבקר", אומר דגן. לשאלה אם רצוי להעביר את הנושא לפיקוח, אומר דגן: "כדאי להעביר את העניין לבדיקה, לא בהכרח תחת רגולציה, אך לבדוק אם הרווחיות היא מעבר לסבירה. אם יגלו שזה המצב, יש לחשוב על דרכים לצמצם אותה. לצפות בחיות, למשל, הוא בילוי בסיסי עבור ילדים וחבל להדיר אוכלוסייה מוחלשת ממקומות כאלה".

דגן טוען כי בנוגע להנחות יש להבדיל בין ארגונים שפתוחים לקהל, כמו מועדוני צרכנות שניתן להירשם אליהם, לבין ארגונים סגורים, שאליהם משתייכים מתוקף תפקיד או מקום עבודה, כמו חבר או הסתדרות המורים. "הנחה של עד 30% מהמחיר הרגיל לכרטיסים שנרכשים דרך ארגונים סגורים היא לגיטימית", אומר דגן. "זאת, מאחר שהוצאות השיווק וההפצה לארגונים נמוכות יותר, ובמקביל עולה כוח המיקוח שלהם, וניתן לראות זאת בכל התחומים, לא רק במקומות בילוי. ואולם אם הארגונים הסגורים מקבלים הנחות של מעבר ל-30%, סימן שקיים כשל צרכני, שככל הנראה פוגע בצרכן הפרטי".